מדינת ישראל נ. בן אנידג'ר

פסק-דין בתיק ע"פ 9427/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 9427/11 - א' לפני: כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט נ' הנדל המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. בן אנידג'ר 2. עידו ביתן ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 8.12.11 בת"פ 9688-03-10 שניתן על ידי כבוד השופטת צ' צפת תאריך הישיבה: כ' בשבט התשע"ב (13.2.2012) בשם המערערת: עו"ד אושרה פטל-רוזנברג בשם המשיב 1: עו"ד אילן אבירם בשם המשיב 2: עו"ד נתנאל לגמי בשם שירות מבחן למבוגרים: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 8.12.2011 (ת"פ 9688-03-10, כבוד השופטת צ' צפת). נגד המשיבים הוגשו שני כתבי אישום שונים המייחסים להם עבירה של הצתה, לפי סעיף 448(א) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977. לפי המתואר בכתבי האישום המשיבים החליטו להצית את משאיתה של הגב' יפה נחמן (להלן: המתלוננת) בשל תחרות עסקית בינה לבין אדם בשם שניר אזולאי, מעסיקו של המשיב 1. ביום 20.1.2010 הצטיידו המשיבים בבקבוקי פלסטיק מלאים בדלק, הגיעו למקום בו חנתה המשאית, העבירו את הדלק לשני בקבוקי זכוכית שלתוכם הכניסו חתיכות בד, ויידו את הבקבוקים לתוך תא הנוסעים של המשאית תוך שהם מנפצים את החלון. המשיבים נמלטו מהמקום לאחר שהמשאית החלה לבעור. כתוצאה ממעשיהם נשרף תא הנוסעים של המשאית והיא יצאה מכלל שימוש. ביום 21.9.2010 הרשיע בית המשפט המחוזי את המשיב 1 בעבירה שיוחסה לו, על סמך הודאתו, וביום 2.2.2011 הורשע גם המשיב 2 בעבירה שיוחסה לו, אף זאת על סמך הודאתו. ביום 8.12.2012 הטיל בית המשפט על המשיבים את העונשים הבאים: שישה חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות; שנת מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים, והתנאי שלא יבצעו עבירת אלימות מסוג פשע; פיצוי למתלוננת בסך של 10,000 ש"ח לכל אחד; וכן קנס בסך של 2,000 ש"ח. בגזר דינו, התייחס בית המשפט לתסקירי המבחן שהוגשו בעניינם של המשיבים. בכל הנוגע למשיב 1, המליץ שירות המבחן על הטלת עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות וכן מאסר על תנאי. בכל הנוגע למשיב 2, המליץ שירות המבחן להימנע מהרשעה ולהטיל עליו עבודות שירות לתועלת הציבור וכן להעמידו בפיקוח של צו מבחן לתקופה של שנה. בית המשפט התייחס גם לחומרתה של עבירת ההצתה ולחומרת נסיבות ביצוע העבירה. בית המשפט התחשב גם בשיקולים לקולה – גילם הצעיר של המשיבים, היעדר עבר פלילי והעובדה שהודו במיוחס להם והביעו חרטה. בכל הנוגע למשיב 1, התייחס בית המשפט לכך שמתסקיר שירות המבחן שהוכן בעניינו עולה כי ביצע את העבירה מתוך רצון לרצות את מעסיקו. בכל הנוגע למשיב 2, התייחס בית המשפט לכך שמתסקיר שירות המבחן בעניינו עולה כי הוא הביע רצון כן להשתלב בהליך טיפולי. יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי יש לייחס חומרה לכך שהמשיב 2 שיתף פעולה עם המשיב 1 בביצוע המעשה לצורך הריגוש בלבד. לאור כל זאת, קבע בית המשפט כי אין זה מקרה מתאים להימנעות מהרשעה והטיל על המשיבים את העונש המפורט לעיל. מכאן הערעור שלפנינו. לטענת המערערת העונש שהוטל על המשיבים הוא עונש אשר אינו הולם את חומרת מעשיהם וסוטה לקולה ממדיניות הענישה הנהוגה בעבירת ההצתה. לטענתה, קו דק מפריד בין יצירת סיכון לפגיעה ברכוש ובחיי אדם לבין התממשותו של הסיכון, בייחוד בנסיבות מקרה זה בהן הוצתה משאית החונה סמוך לבית מגורים. עוד טוענת המערערת כי בית משפט זה הדגיש בפסיקותיו בעניין זה את חשיבותה של הרתעת הרבים וכי העונש שהוטל על המשיבים אינו משרת תכלית חשובה זו. עוד בהקשר זה טוענת המערערת כי יש לתת משקל לכך שההצתה בוצעה כחלק מתחרות עסקית ויש להעביר מסר מרתיע מפני נקיטת אמצעים אלימים במסגרת של תחרות בין בתי עסק. עוד טוענת המערערת כי בית המשפט המחוזי נתן משקל גדול מדי לנסיבות לקולה ולנסיבותיהם האישיות של המשיבים. מנגד, סומכים המשיבים את ידיהם על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענתם העונש שהוטל עליהם הוא עונש ראוי בנסיבות המקרה ואינו חורג מרף הענישה הנהוג בעבירה שבה הורשעו. עוד מתייחסים המשיבים לנסיבותיהם האישיות, לגילם הצעיר, לכך שהביעו חרטה וכן לתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינם. לאחר עיון בגזר דינו של בית המשפט המחוזי, בהודעת הערעור ובנספחיה, ולאחר ששמענו את טיעוני הצדדים, הגענו למסקנה כי דין הערעור להידחות. הלכה ידועה היא כי ערכאת הערעור תתערב בחומרת העונש שהוטל על ידי הערכאה הדיונית רק במקרים חריגים של סטייה ברורה ממדיניות הענישה הראויה (ראו למשל: ע"פ 9097/05 מדינת ישראל נ' ורשילובסקי (לא פורסם, 3.7.2006); ע"פ 1242/97 גרינברג נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 3.2.1998); ע"פ 3091/08 טרייגר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 29.1.2009, בפסקה 11)). בענייננו איננו סבורים כי מקרה זה נמנה על אחד מאותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותה של ערכאת הערעור בעונש שהוטל על ידי הערכאה הדיונית. בית משפט זה קבע לא פעם כי עבירת ההצתה היא עבירה חמורה: "שיודע אתה את תחילתה ואין אתה יודע את סופה, ומי שמתיר לעצמו לסכן בדרך זו רכוש וחיים... עשוי להוסיף, לסכן את זולתו גם בנסיבות אחרות..." (בש"פ 6526/02 מוחמד בן אעיד אלענמי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 30.7.2002)). אכן, המעשה שביצעו המשיבים – הצתה של משאית החונה בסמוך לבניין מגורים – הוא מעשה נמהר ומסוכן אשר עשוי היה לגרום לאסון כבד יותר ואף חלילה לפגיעה בנפש. רק במזל הסתיים האירוע בנזק למשאית בלבד. בנוסף, יש לתת משקל במסגרת השיקולים לחומרה לכך שההצתה נגרמה כחלק מתחרות עסקית בין המתלוננת לבין מעסיקו של המשיב 1, וכן לכך שלא מדובר במעשה ספונטני אלא במעשה מתוכנן שלביצועו הצטיידו המשיבים בציוד מיוחד. יחד עם זאת, יש לתת במקרה זה משקל לשיקולים לקולה, וביניהם נסיבותיהם האישיות של המשיבים, העובדה שאין להם עבר פלילי כלל והמלצותיו החיוביות של שירות המבחן בעניינם. כך, בעניין המשיב 1 נכתב כי ההליך הפלילי מהווה גורם מרתיע ומציב גבולות וכי רמת הסיכון להישנות התנהגות פלילית אינה גבוהה. בעניין המשיב 2 נכתב כי הוא הביע רצון להשתלב בהליך טיפולי וכן לשרת בצה"ל לאחר שיסיים לבצע את עבודות השירות שהוטלו עליו. לפיכך, המליץ שירות המבחן שלא להחמיר בעונש שהוטל עליו אך להוסיף לו רכיב של צו מבחן למשך שנה. לאור האמור לעיל, הגענו למסקנה כי העונש שהוטל על המשיבים הוא עונש ראוי המאזן באופן הולם בין כלל השיקולים הרלבנטיים, ואין מקום להתערב בו. זאת, אף לנוכח העובדה שהמשיב 2 כבר החל בריצוי העונש שהוטל עליו ומבצע את עבודות השירות שהוטלו עליו מזה חודש וחצי, לשביעות רצונו של הממונה עליו. לפיכך, הגענו למסקנה כי דינו של הערעור להידחות. יחד עם זאת, אנו מטילים על המשיב 2 צו מבחן לתקופה של שנה. זאת, לנוכח המלצת שירות המבחן ולאחר שבא-כוחו הסכים להוספת רכיב עונשי זה במהלך הדיון שהתקיים ביום 13.2.2012. החלטתו של השופט א' גרוניס בעניין עיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל על המשיב 1 (מיום 28.12.2011) – מבוטלת בזאת. המשיב 1 יתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 13.3.2012 במתנ"ס בית וגן באופקים, בהתאם לאמור בחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות שהוגשה לבית המשפט המחוזי ביום 5.12.2011. ניתן היום, כ"ג בשבט התשע"ב (16.2.2012). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11094270_H06.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il