היועץ המשפטי לממשלה נ. פלוני

7 1 בבית המשפט העליון בע"מ 94/22 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת י' וילנר המבקש: היועץ המשפטי לממשלה נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלוני 3. פלוני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק עמ"צ 10466-01-21 מיום 21.12.2021 שניתן על ידי כב' סג"נ מ' סובל וכב' השופטים ש' רנר וא' סלע תאריך הישיבה: כ"ד בשבט התשפ"ב (26.1.2022) בשם המבקש: עו"ד יסכה פישר-יוסף בשם המשיבה 1: עו"ד יוסף-מאיר אלבז בשם המשיב 2: עו"ד ריבי מזרחי אוחיון בשם המשיב 3: עו"ד הדס יפרח זנו; עו"ד לימור ליבדרו פסק-דין השופטת י' וילנר: 1. לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סגן הנשיא מ' סובל, השופטת ש' רנר והשופט א' סלע), שקיבל את ערעור המשיבה 1 (להלן: המשיבה) על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' סגן הנשיא נ' פלקס). בית המשפט לענייני משפחה קיבל את בקשת היועץ המשפטי לממשלה, הוא המבקש (להלן: היועמ"ש), להכריז על שתי בנותיה הקטינות של המשיבה (להלן: הקטינות) השוהות מזה זמן במשפחה אומנה (עם אופק אימוץ), כבנות אימוץ. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיבה כאמור, וקבע כי הקטינות יועברו לסבתא-רבתא שלהן במסגרת אומנה ארוכת טווח. רקע 2. המשיבה היא אִמן של שתי הקטינות – האחת ילידת 2017 (להלן: מ') והשנייה ילידת 2019 (להלן: א'). המשיב 2 הוא אביה של מ', והמשיב 3 הוא אביה של א'. 3. ביום 6.4.2020 הגיש היועמ"ש לבית המשפט לענייני משפחה בקשה להכריז על הקטינות כבנות אימוץ, תוך מתן אפשרות לשמירה על קשר מסוים בין הקטינות לבין סבתא-רבתא שלהן (מצד המשיבה, אִמן) ודודתה של אִמן (להלן בהתאמה: הסבתא-רבתא ו-הדודה). במסגרת ההליך האמור מינה בית המשפט לענייני משפחה, בהסכמת הצדדים, את הפסיכולוגית הקלינית לילי גרשנזון כמומחית מטעמו (להלן: המומחית) לשם מתן חוות-דעת בסוגיית המסוגלות ההורית של המשיבים, הסבתות של הקטינות (מצד האבות) והסבתא-רבתא תוך התייחסות לטובת הקטינות. 4. בחוות דעתה של המומחית נקבע כי המשיבים כולם נעדרי מסוגלות הורית המאפשרת להעניק מענה לצרכים הרגשיים, הפיזיים וההתפתחותיים של הקטינות. עוד קבעה המומחית כי הסבתא-רבתא נמצאה כבעלת מסוגלות הורית טובה וכמתאימה ביותר לגדל את הקטינות. בנסיבות אלה, הגיעה המומחית לכלל מסקנה כי לא מתקיימים התנאים להכרזתן של הקטינות כבנות אימוץ, וכי יש להעדיף את האפשרות שלפיה הקטינות יועברו לביתה של הסבתא-רבתא שתשמש עבורן כמשפחת אומנה לטווח ארוך, וזאת בעזרתה של הדודה שהתחייבה להתגורר בסמוך לקטינות. 5. בפסק דין מיום 16.12.2020 קבע בית המשפט לענייני משפחה כי מתקיימת במקרה דנן עילת האימוץ הקבועה בסעיף 13(א)(7) לחוק האימוץ, שלפיה "ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו, ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הסעד לשיקומו". עוד נקבע כי המתווה שהציעה המומחית אינו משרת את טובת הקטינות וכי יש בו כדי לגרום להן נזק, ולפיכך בחר שלא לאמץ את חוות דעתה. בתוך כך, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי המומחית לא העניקה משקל מספק לכך שהסבתא-רבתא ביקשה לכתחילה לגדל רק את מ', ואך כשהבינה שלא ניתן להפריד בין הקטינות נתנה את הסכמה לגדל את שתיהן; לחשש שהדודה תימנע מלסייע בגידול הקטינות לנוכח יחסיה הרעועים עם המשיבה; לאפשרות שלפיה הוריהן של הקטינות ינסו ליצור קשר בלתי מותאם עמן, לצד הספק בדבר יכולתה של הסבתא-רבתא להדוף ניסיונות שכאלה; למצבו הנפשי של בן זוגה של הסבתא-רבתא; לגילם המבוגר יחסית של הסבתא-רבתא ובן זוגה; ולכך שניסיון העבר של הסבתא-רבתא והדודה לסייע בגידולן של בנותיה הקטינות של אחותה של המשיבה לא עלה יפה. לאור האמור, הכריז בית המשפט לענייני משפחה על הקטינות כבנות אימוץ והורה על הותרתן במשפחת האומנה. לצד זאת, בית המשפט לענייני משפחה הורה כי יתאפשר לקטינות להיפגש אך עם הסבתא-רבתא והדודה אחת לארבעה חודשים, בפיקוח השירות למען הילד. 6. המשיבה הגישה ערעור על פסק דינו האמור של בית המשפט לענייני משפחה, וערעורה התקבל בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 21.12.2021. בית המשפט המחוזי קבע כי אין חולק על קיומה של עילת אימוץ הנובעת מחוסר מסוגלותם של המשיבים לטפל בקטינות, וכי משכך יש למקד את הדיון בבחינת אפשרות ההשֹמה הטובה ביותר עבורן. בהמשך לכך, קבע בית המשפט המחוזי כי לא מצא מקום לסטות מעמדתה המקצועית של המומחית ומהמלצתה. בהקשר זה, הדגיש בית המשפט המחוזי את חשיבות הקשר בין הקטינות ובין משפחתן הביולוגית והמוכרת, וציין כי יש להעניק משקל משמעותי לעברה העשיר של הסבתא-רבתא בטיפול בילדים. כמו כן, נקבע כי תסקירים עדכניים שהוגשו מלמדים על קשר משמעותי שנרקם בין הקטינות ובין הסבתא-רבתא והדודה. נקבע כי תמונת מצב זו העולה מהתסקירים העדכניים, ואשר לא עמדה לפני בית המשפט לענייני משפחה, מחזקת את המסקנה כי יש לקבל את המלצתה של המומחית להורות על השֹמתן של הקטינות אצל הסבתא-רבתא במתכונת של אומנה ארוכת טווח בסיוע הדודה. בית המשפט המחוזי קבע עוד כי תכנית הטיפול ביחס לקטינות תובא לאישורו של בית המשפט לענייני משפחה, אשר יחליט גם בדבר המגבלות שיחולו על הקשר בין המשיבים ובין הקטינות. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נסבה בקשת רשות הערעור שלפנינו. הבקשה דנן 7. בבקשתו טוען היועמ"ש כי המקרה דנן מעורר שאלה מורכבת שעניינה בטובתן של הקטינות ואשר עשויה להשפיע על גורלן, כך שראוי לנקוט אמת-מידה מקלה וגמישה ולהיעתר לבקשת רשות הערעור. 8. לגוף העניין, טוען היועמ"ש, כי המתווה שנקבע בפסק דינו של בית המשפט המחוזי יוביל להוצאת הקטינות ממשפחת האומנה הדואגת היטב לצרכיהן, ולהעברתן אל מערכת משפחתית סוערת שהסיכוי לשמור על שלום הקטינות במסגרתה לאורך זמן – קלוש. עוד טוען היועמ"ש כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שאימץ את חוות-דעתה של המומחית בחלוף שנה ושלושה חודשים ממועד נתינתה. היועמ"ש מציין כי אמנם במסגרת הדיון בערעור הוגשו תסקירים הכוללים מידע עדכני שנאסף לאחר מתן חוות הדעת, ואולם אלה מבססים, לעמדת היועמ"ש, מסקנה שלפיה בין הסבתא-רבתא והדודה ובין הקטינות לא נרקמו יחסים שיכולים להתפתח לכדי קשרי הורות. מכל מקום, כך נטען, בית המשפט המחוזי לא העניק משקל ראוי לאמור בתסקירים אלה והעדיף על פניהם מידע לא עדכני שנכלל בחוות-דעתה של המומחית. 9. בתשובותיהם סומכים המשיבים ידיהם על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וטוענים כי הבקשה דנן אינה מצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". המשיבים עומדים על החשיבות הרבה הטמונה בקשר שבין הקטינות ובין משפחתן הביולוגית, וטוענים כי הדבר עשוי להשליך במישרין על עתידן של הקטינות ולהקנות להן ביטחון ויציבות. בהקשר זה, מפנים המשיבים לתסקירים העדכניים שהוגשו ולכך שבית המשפט המחוזי התרשם באופן בלתי אמצעי מן הסבתא-רבתא והדודה. דיון והכרעה 10. לאחר העיון בטענות הצדדים, שמיעת טענותיהם של באי כוח הצדדים במסגרת הדיון שנערך בפנינו, כמו גם שמיעת הסבתא-רבתא והדודה, הגענו לכלל מסקנה כי אין מקום לתת רשות ערעור. 11. אומנם, בית משפט זה עמד לא אחת על כך ש"המָאטֶריה הרגישה של יחסי הורים וילדים מחייבת מעט גמישות מחשבתית ופרוצדוראלית כאשר נבחנת בקשת רשות ערעור ב'גלגול שלישי'" (בע"ם 3039/12 פלונית נ' משרד הרווחה, פסקה 5 (19.4.2012); ראו גם: בע"ם 2709/17 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקאות 11-13 (7.5.2017)). ואולם, נקבע עוד כי אין במאפיינים המיוחדים של בקשות מן הסוג דנן, אשר ללא ספק מעוררות מטבען קושי אנושי רב, כדי לתת רשות לערער בתיקים אלה כדבר שבשגרה (ראו למשל: בע"ם 7/20 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 5 (5.1.2020); בע"ם 223/20 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 8 (10.2.2020)). 12. ואכן, הבקשה דנן אינה מעוררת שאלות משפטיות ממשיות, לא כל שכן שאלות בעלות השלכות רוחב. עיון בבקשה מעלה כי הטענות המועלות בבקשה הן למעשה טענות ערעוריות מובהקות אשר נטועות בדל"ת אמותיהם של הצדדים לבקשה (ראו והשוו למשל: בע"ם 3584/16 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 8 (10.7.2016); בע"ם 791/20 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 6 (1.3.2020); בע"ם 2875/21 ‏פלונית נ' השירות למען הילד, פסקה 7 (27.4.2021)). בנסיבות אלה, ואף בהתחשב באמות המידה המקלות ביחס לבקשות העוסקות בהחלטות המשפיעות על גורלם של קטינים באופן שלא ניתן להפריז בחשיבותו, לא מצאנו כי המקרה הנדון מצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. 13. עוד נציין, כי העובדה שבית המשפט המחוזי הגיע לתוצאה שונה מזו של בית המשפט לענייני משפחה, אינה מקימה, כשלעצמה, עילה למתן רשות ערעור (ראו והשוו: רע"א 2736/21 ‏פקיד סעד לחוק הנוער אזור מערב ירושלים נ' פלוני, פסקה 6 והאסמכתאות הנזכרות שם (22.4.2021)). 14. בבחינת למעלה מן הצורך, נוסיף עוד כי דין הבקשה להידחות אף לגופה. לא אחת נפסק כי חוות דעת מומחה בתיקי אימוץ מהווה כלי מרכזי וחשוב המסייע בידי בית המשפט בבואו להכריע בסוגיות שאינן בידיעה שיפוטית, כגון היבטים מקצועיים של מסוגלות הורית, טובת הקטינים ועוד. על כן, נדרשים טעמים כבדי משקל על מנת לסטות מהמלצת המומחה. ואכן, בהקשר זה נפסק כי: "החוק הטיל על בתי המשפט להכריע האם קמה עילה להכרזת ילד כבר-אימוץ אם לאו וכפי שכבר צוין מדובר בהכרעה מייסרת וקשה כקריעת ים סוף. נראה כי אנו השופטים נתקשה מאוד לקבלה בלא סיועם של המומחים וגורמי הטיפול הרלוונטיים, אשר בידם הכלים המקצועיים להעריך את יכולת התפקוד של ההורה שמסוגלותו ההורית עומדת לבדיקה, כמו גם את צרכיו של הילד המסוים שהכרזתו כבר-אימוץ עומדת על הפרק ואת הממשק בין השניים. על כן, נראה כי בהליך האימוץ ממלאים המומחים וגורמי הטיפול הרלוונטיים תפקיד מרכזי וחיוני ביותר. היטיב לתארו הנשיא ברק [...] באומרו 'שאלת המסוגלות ההורית היא אמנם הכרעה שיפוטית, אך אין היא עניין של ידיעה שיפוטית. ראוי הוא כי בית המשפט יסתמך על חוות דעת מומחים בתחום, מה גם שאלה מבוססות על תשתית עובדתית ענפה ומפגשים מקצועיים מקיפים עם הצדדים לעניין' [...] הלכה היא כי נדרש נימוק כבד משקל המצדיק שלא לאמץ את מסקנותיו של מומחה שמונה מטעם בית המשפט ואת ההמלצות שפירט בחוות דעתו" (בע"ם 1179/13 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 20 (19.8.2013); כן ראו למשל: בע"ם 9358/04‏ פלונית נ' פלוני, פסקה 10 (2.5.2005); בע"מ 7204/10 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 9 (22.2.2011); בע"ם 786/18 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלוני, פסקה 6 (17.4.2018); בע"ם 2795/18 פלונית נ' היועץ המשפטי ממשלה, פסקה 3 (10.5.2018)). 15. וכך בענייננו; בית המשפט המחוזי בחר לאמץ את חוות-דעתה של המומחית על מסקנותיה והמלצותיה, זאת לאחר שנדרש בהרחבה רבה לטענותיו של היועמ"ש בדבר הקשיים שמצא בחוות הדעת, ונימק היטב את מסקנותיו. איננו סבורים כי יש מקום להתערב בכך. חוות דעתה המפורטת והמקיפה של המומחית גובשה לאחר שהמומחית קיימה סדרת פגישות, מבחנים שונים וראיונות עם הסבתא-רבתא ועם הדודה. המומחית נעזרה אף בגורמי מקצוע נוספים לשם מתן חוות הדעת. לאחר כל אלה, הגיע המומחית למסקנה כי "[הסבתא-רבתא] נמצאה בעלת מסוגלות הורית טובה" וכי היא "גילתה מוטיבציה גבוהה לביצוע משימות [...] [וכי] עומדים לרשותה כוחות התמודדות נאותים, בזכותם היא מצליחה לשמור לאורך זמן על תפקוד נורמטיבי ומסתגל [...] יכולת הכלה ויכולת לגייס סבלנות". המומחית ציינה עוד, כי הסבתא-רבתא "שימשה קלט חירום עבור מ', עמה יצרה קשר חזק ומשמעותי, קשר שידעה לשמור ולתחזק", וכי "[הסבתא-רבתא והדודה] דאגו לבקר את הנכדות [...] מידי שבוע [...] עד למעבר הילדות למשפחה האומנת". בכל הנוגע לדודה, ציינה המומחית כי זו "הרשימה אותי כאישה יציבה ובשלה שאוהבת את הילדות ומוכנה להעמיד את צרכיהן בראש סדר העדיפויות". 16. בנסיבות אלה, ולנוכח קביעותיה הברורות והמבוססות של המומחית בדבר מסוגלותה ההורית של הסבתא-רבתא בסיועה של הדודה, לא ראינו כי מתקיימים במקרה זה אותם נימוקים כבדי משקל הנדרשים על מנת לסטות מהמלצותיה של המומחית. אוסיף כי אין בנימוקיו של היועמ"ש בהקשר זה כדי לבסס עילה מספקת לסטייה כאמור. 17. תיקים מן הסוג שבפנינו הם לעולם אינם פשוטים, וההכרעה בהם אינה קלה, בלשון המעטה. אולם, בסיכומו של דבר, פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוא מפורט, מנומק ומבוסס על חוות דעתה של המומחית. בית המשפט המחוזי נדרש לכלל הקשיים שהעלה בית המשפט לענייני משפחה בכל הנוגע למתווה של שהות הקטינות אצל הסבתא-רבתא ונתן להם מענה. על רקע זה, לא עלה בידו של היועץ המשפטי לממשלה להעלות טענות המצדיקות התדיינות נוספת בפני בית משפט זה. 18. אנו ערים לקשיים שצפויות לחוות הקטינות עם יישום פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולהשלכות המשמעותיות על חייהן. לשם כך הורה בית המשפט המחוזי על הכנת תכנית טיפול וליווי שתבטיח את שלומן וטובתן של הקטינות במעבר לא פשוט זה. אנו מבינים גם ודאי את הקושי והעצב שכרוך בפרידה מן ההורים האומנים, שמן החומר שהונח בפנינו עולה כי נתנו לקטינות בית חם ואוהב בתקופה כה קריטית בהתפתחותן. נותר רק להוסיף, עם חתימה, כי אנו תקווה שהקטינות יוסיפו להתפתח ולגדול בשלווה, לאחר הטלטלה שעברו בראשית חייהן. 19. סוף דבר: לנוכח כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית. פסק דינו של בית המשפט המחוזי יעמוד בעינו, לרבות בכל הנוגע להוראות שנתן לבית המשפט לענייני משפחה. למען הסר ספק עיכוב הביצוע הארעי מבוטל. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ב' באדר א התשפ"ב (‏3.2.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22000940_R09.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1