פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 9393/11

באיקור אינטרנשיונל קונסטרקשן נ. ממשלת ישראל

העותרת ביקשה לאפשר לה לייבא עובדים מטורקיה לישראל במסגרת הסכם רכש גומלין, בדומה להסדר הקיים עם המשיבה 6.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 31/10/2012 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 9393/11 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה רכש גומלין והעסקת עובדים זרים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה לאפשר לה לייבא עובדים מטורקיה לישראל במסגרת הסכם רכש גומלין, בדומה להסדר הקיים עם המשיבה 6.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 9393/11

באיקור אינטרנשיונל קונסטרקשן נ. ממשלת ישראל

העותרת ביקשה לאפשר לה לייבא עובדים מטורקיה לישראל במסגרת הסכם רכש גומלין, בדומה להסדר הקיים עם המשיבה 6.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרת, חברה טורקית, ביקשה מבית המשפט העליון להתערב בהחלטת ממשלה המאפשרת לחברה ישראלית (המשיבה 6) להעסיק עובדים מטורקיה במסגרת הסכם רכש גומלין ביטחוני משנת 2002. העותרת ביקשה לקבל זכות דומה לייבוא עובדים. בית המשפט דחה את העתירה על הסף ובמהות, תוך שהוא מציין כי העתירה הוגשה בשיהוי רב, כי מדובר בנושא בעל היבטים מדיניים וביטחוניים רגישים שבית המשפט נמנע מלהתערב בהם, וכי לעותרת אין סיווג קבלני המאפשר לה לבצע פרויקטים בהיקף המצדיק הבאת עובדים רבים. העותרת חויבה בהוצאות משפט משמעותיות.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' גרוניס, ע' פוגלמן, נ' סולברג
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • באיקור אינטרנשיונל קונסטרקשן

נתבעים

  • ממשלת ישראל
  • משרד הפנים
  • משרד התעשייה
  • משרד הביטחון
  • התעשייה הצבאית לישראל
  • יילמזלר אינטרנשיונל חברה לבנייה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותרת טוענת כי יש לאפשר לה לייבא עובדים מטורקיה כחלק מהסכם רכש גומלין.
טיעוני ההגנה
  • החלטת הממשלה התקבלה עוד בשנת 2004 והעתירה הוגשה באיחור רב בשנת 2011.
  • קיימת הבחנה בין העותרת (חברה טורקית) לבין המשיבה 6 (חברה ישראלית).
  • להסכם היבטים ביטחוניים ומדיניים המצדיקים זהירות שיפוטית.
  • העותרת אינה מוסמכת לבצע פרויקטים בהיקף המצדיק הבאת מאות עובדים.
  • העותרת נקטה בהליכים בטורקיה וייתכן ששם תמצא מזור.

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה הוגשה בשיהוי ניכר (7 שנים לאחר החלטת הממשלה).
  • ניתנו לעותרת שתי הזדמנויות לחזור בה מהעתירה לפני מתן פסק הדין.

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים
  • בג"ץ 10843/04 מוקד סיוע לעובדים זרים נ' ממשלת ישראל

תגיות נושא

  • רכש גומלין
  • עובדים זרים
  • שיהוי
  • סמכות שיפוטית

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

75000
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 9393/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9393/11 לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט נ' סולברג העותרת: באיקור אינטרנשיונל קונסטרקשן נ ג ד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. משרד הפנים 3. משרד התעשייה 4. משרד הביטחון 5. התעשייה הצבאית לישראל 6. יילמזלר אינטרנשיונל חברה לבנייה עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: ט"ו בחשוון התשע"ג (31.10.2012) בשם העותרת: בשם המשיבים 4-1: בשם המשיבה 5: בשם המשיבה 6: עו"ד אמיר כהן עו"ד רועי-אביחי שויקה עו"ד ראובן וולף עו"ד חיים אייש פסק-דין הנשיא א' גרוניס: 1. בעתירה המתוקנת שבפנינו מלינה העותרת על החלטה של ממשלת ישראל מיום 17.11.2011 להמשיך הסדר לפיו מועסקים 800 עובדים מטורקיה בישראל על ידי המשיבה 6. ההסדר האמור נעשה בגדר רכש גומלין הנוגע להסכם בין המשיבה 5 (להלן – תע"ש) לבין ממשלת טורקיה. על פי ההסכם, שנעשה עוד בשנת 2002, התחייבה תע"ש להשביח טנקים של צבא טורקיה. מדובר בעסקה בהיקף של כ-700 מיליון דולר. ההסכם כלל התחייבות לבצע רכש גומלין מטורקיה. יוער, כי ממשלת ישראל החליטה עוד ביום 11.07.2004 ליתן את אישורה לרכש הגומלין המתואר. העותרת מבקשת שיתאפשר אף לה לייבא עובדים מטורקיה כחלק מרכש הגומלין. יצוין, כי עתירה שהוגשה על ידי עותרים אחרים וסבבה סביב זכויות העובדים שהובאו מטורקיה נדחתה על ידי בית משפט זה בשנת 2007 (בג"ץ 10843/04 מוקד סיוע לעובדים זרים נ' ממשלת ישראל, פ"ד סב(3) 117 (2007)). 2. אנו סבורים שאין עילה להתערבות של בית המשפט בעניין, וזאת מן הטעמים המצטברים הבאים: א. החלטתה המקורית של הממשלה נתקבלה עוד בשנת 2004 ואילו העתירה הוגשה בשנת 2011. ב. העותרת הינה חברה טורקית בעוד שהמשיבה 6 הינה חברה ישראלית. עצם ההבדל האמור משליך על ההתייחסות לטענותיה של העותרת. ג. להסכם הנזכר בין תע"ש לממשלת טורקיה יש היבטים ביטחוניים ומדיניים שונים. בעניין מעין זה טוב לו לבית המשפט שיגלה זהירות מופלגת בשל החשש שלמעורבותו עלולות להיות השלכות בלתי צפויות. ד. מבחינת הסיווג הקבלני אין העותרת רשאית לבצע בארץ פרויקטים בהיקף העולה על כ-3.5 מיליון ש"ח. על כן, ספק אם קיימת אפשרות חוקית להתיר לה להביא ארצה מאות עובדים. ה. העותרת נקטה בטורקיה הליכים שונים נגד הרשות המינהלית והטורקית. אפשר ששם תמצא היא תרופה להשגותיה. 3. העתירה נדחית. העותרת תישא בשכר טרחה בסך 25,000 ש"ח לזכות המשיבים 4-1 (יחדיו), למשיבה 5 (תע"ש) ולמשיבה 6, היינו סך הכל 75,000 ש"ח. יצוין, כי ניתנו לעותרת שתי הזדמנויות לחזור בה מן העתירה. ניתן היום, ט"ו בחשוון התשע"ג (31.10.2012), בנוכחות באי-כוח בעלי הדין. ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11093930_S08.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il