פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 939/16

המערער ביקש להירשם כבעל זכויות חכירה בשטח של 1,200 מ"ר בהתאם לרישום, חרף טענת רמ"י כי השטח המוחכר בפועל הוא 750 מ"ר בלבד.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 12/03/2017 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 939/16 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מקרקעין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור המערער ביקש להירשם כבעל זכויות חכירה בשטח של 1,200 מ"ר בהתאם לרישום, חרף טענת רמ"י כי השטח המוחכר בפועל הוא 750 מ"ר בלבד.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 939/16

המערער ביקש להירשם כבעל זכויות חכירה בשטח של 1,200 מ"ר בהתאם לרישום, חרף טענת רמ"י כי השטח המוחכר בפועל הוא 750 מ"ר בלבד.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער רכש זכויות בנכס מקרקעין ששטחו הרשום היה 1,200 מ"ר. רשות מקרקעי ישראל סירבה להעביר את הזכויות על שמו בטענה כי מדובר בטעות ברישום וכי השטח המוחכר בפועל הוא 750 מ"ר בלבד. המערער הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בדרישה להירשם כבעל הזכויות בשטח המלא, אך תביעתו נדחתה לאחר שנקבע כי לא פעל בתום לב וכי היה מודע לבעייתיות בשטח הנכס. בערעורו לבית המשפט העליון, טען המערער כי יש להתערב בהחלטה, אך בית המשפט העליון אימץ את ממצאי הערכאה הראשונה וקבע כי אין עילה להתערב בממצאים העובדתיים, ולפיכך דחה את הערעור.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים א' חיות, ד' ברק-ארז, מ' מזוז
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מסעוד אסולין

נתבעים

  • מינהל מקרקעי ישראל
  • ויאולטה דוקלסקי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המערער זכאי להירשם כבעלים של זכויות החכירה בשטח של 1,200 מ"ר בהתאם לרישום בלשכת רישום המקרקעין
  • לחלופין, יש לחייב את המשיבה 2 לבצע כל פעולה לרישום הזכויות בהתאם לחוזה המכר
טיעוני ההגנה
  • מקור הרישום של 1,200 מ"ר הוא בטעות, והשטח המוחכר בפועל הוא 750 מ"ר בלבד
  • המערער לא היה תם לב בעת רכישת הזכויות
  • לא הוכח תום ליבה של המשיבה 2
מחלוקות עובדתיות
  • גודל השטח המוחכר בפועל
  • תום ליבו של המערער בעת ביצוע העסקה

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • ממצאי העובדה של בית המשפט המחוזי

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ה"פ 68-09-12
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

תגיות נושא

  • מקרקעין
  • תקנת השוק
  • תום לב
  • רישום מקרקעין

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

30000

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"א 939/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 939/16 לפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט מ' מזוז המערער: מסעוד אסולין נ ג ד המשיבים: 1. מינהל מקרקעי ישראל 2. ויאולטה דוקלסקי ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 22.12.2015 בה"פ 68-09-12 שניתן על-ידי כבוד השופטת ר' שמולביץ תאריך הישיבה: יא' באדר התשע"ז (9.3.2017) בשם המערער: עו"ד אמיר קמינצקי בשם המשיבה 1: עו"ד ברק מימון בשם המשיבה 2: עו"ד מיכאל אוסטרובסקי פסק-דין 1. האם זכאי המערער להירשם כבעל זכויות חכירה בנכס מקרקעין בשטח של 1,200 מ"ר של מקרקעי ישראל, חרף העובדה שגודל הנכס החכור הוא 750 מ"ר בלבד? שאלה זו התעוררה בערעור שבפנינו, תוך התמקדות בסעיף 10 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 שעניינו תקנת השוק במקרקעין. הערעור נסב על השאלה האם התקיימו התנאים לתחולתו של סעיף זה, ובראשם דרישת תום הלב. 2. ביום 17.2.2010 נחתם חוזה בין המערער לבין המשיבה 2, גב' ויאולטה דוקלסקי (להלן: דוקלסקי), שהייתה בעלת זכויות חכירה בנכס המנוהל על-ידי רשות מקרקעי ישראל (בהתאמה להלן: הנכס ו-רמ"י). במסגרת החוזה הוסכם שדוקלסקי תמכור למערער את זכויותיה בנכס ששטחו כ-1,200 מ"ר. רמ"י סירבה לאשר את העברת הזכויות בנכס כפי שהיו רשומות על שמה של דוקלסקי בטענה שמקורו של רישום זה הוא בטעות, ולמעשה שטחו של הנכס החכור הוא קטן יותר (כ-750 מ"ר בלבד). רמ"י טענה כי דוקלסקי לא הייתה יכולה למכור למערער זכויות ביחס לשטח גדול מהשטח שהוחכר לה. 3. בהמשך לכך, הגיש המערער תובענה בדרך של המרצת פתיחה נגד רמ"י ודוקלסקי לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, ובה טען כי הוא זכאי להירשם כבעלים של זכויות החכירה בשטח של כ-1,200 מ"ר בהתאם לגודל הנכס שנרשם בלשכת רישום המקרקעין. לחלופין, המערער עתר לחייב את דוקלסקי לבצע כל פעולה כדי לרשום על שמו את הזכויות ביחס לשטח של 1,200 מ"ר, כפי שהתחייבה בחוזה ביניהם. 4. ביום 22.12.2015 דחה בית המשפט המחוזי (ה"פ 68-09-12, השופטת ר' שמולביץ) את התובענה וקבע כי המערער אינו זכאי לרישום כאמור. בעשותו כן קבע בית המשפט המחוזי ממצאים באשר לכך שהמערער לא היה תם לב במובן זה שהיה מודע לבעיות הנוגעות לגודל הנכס המוחכר, וכן קבע כי לא הוכח באופן פוזיטיבי גם תום לבה של דוקלסקי בעניין זה. כמו כן, בית המשפט המחוזי דחה את הטענות שכוונו נגד דוקלסקי בהתבסס על חוסר תום הלב של המערער ועל הקביעה כי חוזה המכר לא שיקף באופן מלא את הסכמות הצדדים. 5. המערער טען בפנינו כי הוא זכאי לרישום המבוקש, ובשלב זה התבסס בעיקר על טענות שעניינן תום ליבה של דוקלסקי. 6. לאחר שבחנו את טענות הצדדים בכתב ובעל-פה, באנו לכלל מסקנה כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. 7. כבר בדיון שהתקיים בפנינו ביום 9.3.2017 ציינו כי אנו רואים קושי בערעור, בשים לב לכך שפסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוסס על ממצאי עובדה שלכאורה אין עילה להתערב בהם. בהמשך לכך, בתוקף סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 אנו מאמצים את ממצאי העובדה ואת המסקנות המשפטיות של בית המשפט המחוזי. 8. סוף דבר: הערעור נדחה. המערער יישא בהוצאות המשיב 1 בסך 25,000 שקל ובהוצאותיה של דוקלסקי (המשיבה 2) בסך 5,000 שקל. ניתן היום, ‏י"ד באדר התשע"ז (‏12.3.2017). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16009390_A06.doc עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il