עיריית יהוד - מונסון נ. יו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבניה

פסק-דין בתיק בג"ץ 9380/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9380/17 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט ע' גרוסקופף העותרת: עיריית יהוד - מונסון נ ג ד המשיבים: 1. יו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבניה 2. המועצה הארצית לתכנון ובניה 3. רשות שדות התעופה 4. אקו - הנדסת סביבה ואקוסטיקה 5. קדמן יורם 6. נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: ג' בתשרי התשע"ט (12.09.2018) בשם העותרת: עו"ד אלי וילצ'יק ועו"ד מירב ברנע בשם המשיבים 2-1: עו"ד עומרי אפשטיין בשם המשיבה 3: עו"ד רון צין בשם המשיבה 6: עו"ד שלמה ששון רייך ועו"ד לינור בלדר חן פסק-דין 1. לאחר שעיינו בחומר שלפנינו ושמענו טיעוני הצדדים, ומבלי לקבוע מסמרות, אנו נכונים להניח כי יש ממש בטענה לניגוד עניינים בהעסקתם של המשיבים 5-4 על ידי המשיבה 6 כיוזמת התכנית, לצורך הכנת תסקיר השפעת הסביבה. 2. עם זאת, גם בהנחת הפגם הנטען, בסופו של יום, מצאנו כי יש לדחות את העתירה, וזאת בהינתן מכלול הנסיבות והנתונים הבאים: א. המשיבים 5-4 אינם הממליצים הבלעדיים על החלופה המועדפת והם גם הונחו על ידי המשרד להגנת הסביבה. החלופות השונות שהועלו במסגרת התסקיר, נבחנו לגופן באופן עצמאי על ידי גורמי תכנון רבים נוספים במהלך הדרך הן לפני הגשת התסקיר והן לאחריו, והחלופה שנבחרה אף תוקנה על ידי הסטת התוואי דרומה. ב. אכן, הפסיקה הכירה בכך שהתערבות בהחלטות מוסדות התכנון יכול ו"תיעשה "במקרים בהם נפל פגם מהותי במעשה המינהלי כגון חוסר תום לב, ניגוד עניינים, משוא פנים [...]" (בג"ץ 8077/14 עיריית יקנעם נ' המועצה הארצית לתכנון ולבניה בפסקה 42 (22.12.2015) (הדגשה הוספה – י"ע)). בצד האמור, ראוי להדגיש כי במקרה שלפנינו, ניגוד העניינים הנטען מיוחס למשיבים 5-4 ולא לחברי המועצה הארצית, שקיבלו את ההחלטה פה אחד. מכל מקום, תורת הבטלות היחסית באה ללמדנו כי "לא כל הפרה מהותית של הדין גוררת, בהכרח, בטלות" (בג"ץ 3017/05 חברת הזרע (1939) בע"מ נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה, בפסקה 36 (23.3.2011)), והפגם הנטען, כשלעצמו, אינו מצדיק את ביטול החלטתה של המועצה הארצית מעיקרה. ג. התכנית נמצאת בשלב תכנוני מוקדם, ובהתאם להחלטה נשוא העתירה אך הועברה להערות הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור כך שזמנה של הביקורת השיפוטית עדיין רחוק. התערבות שיפוטית בשלב זה, קודם שמוצה הליך ההתנגדויות נוגד את הכלל לפיו זמנה של הביקורת השיפוטית יבוא רק לאחר השלמת הליכי התכנון, "כלל שהסטייה ממנו תהיה בנסיבות יוצאות דופן" (בג"ץ 2269/13 העמותה להגנת הסביבה כרמל מנשה נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה, פסקה 16 (13.10.2013). אציין כי גם באותו מקרה הועלו טענות לפגמים מינהליים כמו שיקולים זרים). ד. בהמשך לאמור לעיל, לעותרת יתאפשר להעלות את טענותיה, השגותיה והערותיה לתכנית גופה, הן בפני החוקר והן בפני מוסד התכנון המוסמך. ודוק: בנושא ניגוד העניינים של המשיבים 5-4, החלטה זו הינה בבחינת סוף פסוק ה. ולבסוף, לא למותר לציין את חשיבותה ודחיפותה של התוכנית המהווה אחד המקטעים בתמ"א 47. 3. ולאחר שאמרנו את שאמרנו, ומאחר שלכאורה נפל פגם של ניגוד עניינים באחת מהחוליות בשרשרת ההליך התכנוני, הרי שבנוסף לחזקה הרגילה לפיה שמיעת התנגדויות העותרת תיעשה בלב פתוח ובנפש חפצה, על מוסדות התכנון לבחון ביתר זהירות וביתר הקפדה את החלופות השונות. מובן כי אין באמור לעיל כדי להטיל דופי כלשהו במשיבים 5-4 ובתסקיר שנערך על ידם לגופו. 4. בכפוף לאמור לעיל, העתירה נדחית. על אף דחיית העתירה, דומה כי המשיבים תמימי דעים כי נפלה תקלה בהזמנת התסקיר מהמשיבים 5-4, ותקלה זו נופלת בעיקר לפתחה של המשיבה 6. לאור זאת, תשא המשיבה 6 בהוצאות העותרת בסך 20,000 ₪. ניתן היום, ‏ד' בתשרי התשע"ט (‏13.9.2018), בנוכחות הצדדים. ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 17093800_E16.doc עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il