פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"פ 9369/99

סרגיי טרנובוי נ. משרד הפנים , מינהל האוכלוסין

העותרים ביקשו לקבל מעמד של קבע בישראל מטעמים הומניטריים לאחר ששהו בארץ ללא היתר.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 01/11/2000 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק רע"פ — רשות ערעור פלילי.
מספר התיק 9369/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה הגירה ומעמד בישראל — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו לקבל מעמד של קבע בישראל מטעמים הומניטריים לאחר ששהו בארץ ללא היתר.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"פ 9369/99

סרגיי טרנובוי נ. משרד הפנים , מינהל האוכלוסין

העותרים ביקשו לקבל מעמד של קבע בישראל מטעמים הומניטריים לאחר ששהו בארץ ללא היתר.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים, זוג מאוזבקיסטן, הגיעו לישראל באשרות תייר שפגו, המשיכו לשהות בארץ ללא היתר וביקשו לקבל מעמד של קבע מטעמים הומניטריים, בטענה כי הם מבקשים להתאחד עם אמו של העותר ובעלה שעלו ארצה קודם לכן. המדינה התנגדה לבקשה בטענה שהעותרים אינם עומדים בקריטריונים וכי העותר חי חיים עצמאיים באוזבקיסטן שנים לאחר שמשפחתו עלתה ארצה. בית המשפט העליון דחה את העתירה, בקובעו כי אין בנסיבות המקרה טעמים הומניטריים חריגים המצדיקים מתן מעמד קבע, וכי אין לעותרים זכות קנויה לכך. עם זאת, צוין כי המדינה הצהירה שתקל עם העותרים בבקשות עתידיות לביקור משפחתי.

סוג הליך רשות ערעור פלילי (רע"פ)
הרכב השופטים מ' חשין, ד' דורנר, י' טירקל
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • סרגיי טרנובוי
  • ולנטינה טרנובוי

נתבעים

  • משרד הפנים, מינהל האוכלוסין

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותרים אינם עומדים בקריטריונים להקניית זכויות מטעמים הומניטריים.
  • העותר חי חיים עצמאיים באוזבקיסטן לאחר עליית משפחתו ארצה, ולא הצטרף אליהם בזמן אמת.
  • קיימת הלכה פסוקה השוללת זכות למעמד במקרים דומים.
טיעוני ההגנה
  • העותר מבקש להתאחד עם משפחתו (אמו ובעלה) השוהים בישראל.
  • העותר רואה בבעלה של אמו כדמות אב שגידלה אותו מגיל 6.
  • קיימים טעמים הומניטריים המצדיקים מתן מעמד קבע.
מחלוקות עובדתיות
  • האם נסיבות חייו של העותר מצדיקות חריגה מהנהלים למתן מעמד מטעמים הומניטריים.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • עובדת שהיית העותרים בארץ ללא היתר לאחר פקיעת אשרות התייר.
  • עובדת עליית האם ובעלה ארצה בשנת 1993 ללא העותר.

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים
הפניות לפסקי דין אחרים

תגיות נושא

  • הגירה
  • מעמד בישראל
  • טעמים הומניטריים
  • איחוד משפחות

שלב ההליך

עתירה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9369/99 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' טירקל העותרים: 1. סרגיי טרנובוי 2. ולנטינה טרנובוי נגד המשיב: משרד הפנים, מינהל האוכלוסין תאריך הישיבה: ג' בחשון התשס"א (1.11.2000) בשם העותרים: עו"ד אבי אפטקמן בשם המשיב: עו"ד אבי ליכט עתירה למתן צו על-תנאי פסק-דין העותרים לפנינו הם זוג נשוי ולהם בן קטן. בשנת 1996 באו העותרים מאוזבקיסטן ארצה באשרות תייר אשר פגו לאחר זמן, אך למרות זאת המשיכו העותרים לשהות בארץ ללא היתר כדין אף שנצטוו לעוזבה. עברו חלפו מספר שנים והעותרים ביקשו כי יוענק להם מעמד של קבע בישראל. בקשתם נדחתה, ומשנעצרו עתרו לבית-המשפט. בבית-המשפט הושג הסכם, ולפיו ישוחררו העותרים ממעצרם והוסכם כי יוגש ערר לשר הפנים על ההחלטה לגרשם מהארץ (בג"ץ 3905/99). העותרים הגישו ערר לשר הפנים אלא שהערר נדחה, ומכאן העתירה שבפנינו. העותרים אינם טוענים לזכות שבות, ומוסכם על הכל כי סומכים הם את בקשתם על טעמים הומניטריים. ומהם טעמים אלה? העותר הינו בן אמו מנישואין קודמים. לאחר מכן נישאה האם ליהודי, ובשנת 1993 עלו בני-הזוג ארצה וזכו לקבל אזרחות מכוח יהדותו של הבעל. לטענת העותר, הוא גדל בבית בעלה של אמו מאז היותו בן 6, ואותו יהודי הוא למעשה אביו. עתה, כך מוסיף הוא וטוען, מבקש הוא להתאחד עם משפחתו, הוא ועמו אשתו (העותרת מס' 2) ובנם הקטן. לטענות העותרים משיבה המדינה כי אין עניינם בא בגדרי ההנחיות להקניית זכויות מטעמים הומניטריים, ומוסיפה ומצביעה על הלכות שנקבעו, לא אחת ולא שתיים - בעניינים כעניינם של העותרים - ולפיהן אין קנויה להם זכות ולו מטעמים הומניטריים. ראו, למשל, בג"ץ 1689/94 הררי נ' שר הפנים, פ"ד נא(1) 15; בג"ץ 1482/97 מרקוביץ נ' שר הפנים (לא פורסם); בג"ץ 3403/97 אנקין נ' משרד הפנים, פ"ד נא(4) 522. יתר-על-כן: המדינה מוסיפה וטוענת כי אֵם העותר ובעלה עלו ארצה בשנת 1993, ועמם אחיו של העותר, אשר גר בבית אמו אותה עת (ואשר מחזיק באזרחות מכוח עצמו), ואולם העותר לא הצטרף אל המשפחה, נשאר באוזבקיסטן, ורק בשנת 1996 הגיע ארצה. נדע מכל אלה כך טוענת המדינה, כי העותר חי את חייו-שלו, ושלא כאחיו - אשר זכאי היה לעלות ארצה מכוחו-שלו ואשר בא ארצה עם האם - המשיך לחיות את חייו העצמאיים באוזבקיסטן. כאמור, אין עניינם של העותרים בא בגידרי ההנחיות להקניית זכות מטעמים הומינטריים, ולאחר בחינת עניינם לא נמצא לנו כי מצבם הוא כה קשה עד שיזכו לזכות בישיבת קבע בארץ. שלוש שנים חי העותר באוזבקיסטן, ולבד מביקורים שביקר בארץ - אם ביקר - חי הוא במקומו, ואמו, בעלה ואחיו למחצה חיו בארץ. לא נמצא לנו כל טעם לקבוע דין מיוחד בעניינם של העותרים, אך רשמנו לפנינו את הצהרת המדינה ולפיה יקלו הרשויות עם העותרים אם יבקשו, ולכשיבקשו, לבקר את המשפחה בארץ. סוף דבר: העתירה נדחית. היום, ג' בחשון התשס"א (1.11.2000). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99093690.G08