פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 9366/05

פלוני נ. שר הבטחון

עותר המבקש היתר שהייה בישראל לאחר שחרורו ממאסר בטענה לסכנה לחייו בעזה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 01/11/2005 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 9366/05 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה שהייה בישראל — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עותר המבקש היתר שהייה בישראל לאחר שחרורו ממאסר בטענה לסכנה לחייו בעזה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 9366/05

פלוני נ. שר הבטחון

עותר המבקש היתר שהייה בישראל לאחר שחרורו ממאסר בטענה לסכנה לחייו בעזה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, תושב עזה לשעבר ששימש בעבר כסייען לשירותי הביטחון, ביקש להישאר בישראל לאחר שסיים לרצות עונש מאסר בגין עבירות סמים. העותר טען כי חייו בסכנה אם יוחזר לעזה. המדינה התנגדה לבקשה, תוך שהיא מצביעה על כך שהעותר הפר התחייבות קודמת שלא לעסוק בפעילות פלילית, וכי אין ראיות לסכנה ממשית לחייו. בית המשפט העליון דחה את העתירה, תוך שהוא מדגיש את חומרת הפרת ההתחייבות של העותר ואת חובת המדינה להגן על שלום הציבור. בית המשפט ציין כי העותר לא גילה את דבר ההתחייבות הקודמת בעתירתו. עם זאת, המדינה הסכימה לאפשר לעותר לעבור לתחומי יהודה ושומרון במקום לעזה, והעותר הסכים לכך.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים מ' חשין, א' פרוקצ'יה, א' רובינשטיין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלוני

נתבעים

  • שר הבטחון
  • הועדה הממונה על טעוני הגנה
  • נציב שרות בתי הסוהר

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר הפר התחייבות קודמת שלא לעסוק בפעילות פלילית.
  • העותר הורשע בעבירה חמורה של החזקת סמים בכמות גדולה.
  • אין אינדיקציות עדכניות לסכנה לחיי העותר בעזה.
  • מתן היתר לעותר יהווה מסר שלילי לעבריינים אחרים.
טיעוני ההגנה
  • חייו של העותר מאוימים בעזה בשל עברו כסייען.
  • העותר סובל מבעיות רפואיות (גידול בגרון).
  • העותר לא עבר עבירות במשך תקופה ארוכה.
מחלוקות עובדתיות
  • קיומה של סכנה ממשית לחיי העותר בעזה.
  • האם העותר עומד בקריטריונים לשיקום.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • כתב התחייבות של העותר משנת 2002.
  • הרשעה פלילית בעבירת סמים משנת 2003.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

הבטחה מנהלית
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 9366/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9366/05 בפני: כבוד המישנה לנשיא מ' חשין כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. שר הבטחון 2. הועדה הממונה על טעוני הגנה 3. נציב שרות בתי הסוהר עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד צבי ששון בשם המשיבים: עו"ד גלעד שירמן השלמת פסק-דין השופט א' רובינשטיין: בפסק דין מאתמול קבענו כי אין בידינו להיעתר לעתירה. להלן נימוקינו: א. העותר בן חבל עזה, המצוי כיום בכלא לאחר שתקופת המאסר לה נדון בתיק פלילי תמה, מבקש להישאר עם שחרורו במדינת ישראל. העתירה נומקה בהיותו סייען לשעבר של שירותי הבטחון, שהגיע לישראל לאחר שאוים, וגלש לעבירה פלילית שעליה נדון למאסר. לטענתו חייו מאוימים בעזה, ואף לא יצא להלויית בנו המנוח שם מטעם זה. ב. (1) בתשובת המשיבים נאמר, כי העותר השמיט בעתירתו פרטים רלבנטיים מרכזיים, ועיקרם כי חתם בעבר - 2002 - על כתב התחייבות שלפיו לא יעסוק בפעילות פלילית, אך הפר אותה במהרה והורשע בעבירה חמורה הקשורה בסמים. אמנם, מאשרים הם כי בשנים 1987-1982 סייע העותר לשירותי הבטחון, אך לא עמד בקריטריונים לשיקום. אכן, במקרה אחד נכלא על-ידי הרשות הפלסטינאית בחבל עזה ונחקר באלימות ב-1996, ואולם, הוא נותר בעזה גם לאחר מכן תקופת מה, ואינדיקציה להיותו נחשד בשיתוף פעולה לישראל היתה אחת בלבד, ב-1998. לאחר שעתר העותר בשעתו להיתר שהיה בישראל נערך ב-2002, בגדרו הדיון בעתירתו דאז, ונוכח עברו הפלילי, מסמך מוסכם בינו לבין פרקליטות המדינה, שבו נאמר כהאי לישנא: "יצוין, כי כנגד העותר קיים חומר מודיעיני רב ומוצלב, ממנו עולה כי העותר מעורב בפעילות פלילית. עוד יצוין, כי מאז הוגשה עתירתו הקודמת הצטבר אודות העותר חומר מודיעיני הקושר את העותר לפעילות פלילית… … יחד עם זאת, נאותו המשיבים ליתן לעותר – לפנים משורת הדין – הזדמנות נוספת, ולהעניק לו חרף התנהגותו היתרי שהייה בישראל למשך שנה אחת (אשר יתחדשו בכל שלושה חודשים על פי פניה של העותר). תוקפם של ההיתרים יהא כפוף להיעדר קיומה של מניעה פלילית או ביטחונית נוספת, ובכפוף לחתימת העותר על התחייבות שלא לעבור עבירה כלשהי במהלך שהייתו בישראל". (2) העותר אכן חתם על כתב התחייבות מיום 8.2.02 ובו הצהיר על מודעותו, כי נכונות ועדת המאוימים להעניק לו היתר שהיה ניתנת בכפוף להתחייבותו שלא לעבור עבירה פלילית או בטחונית במהלך שהותו. התחייבות זו נצרכת היתה – כאמור – על רקע עיסוקו בפלילים, ועל רקע הרשעותיו הקודמות בעבירות פליליות. (3) לא יצאה תקופה קצרה, ובמארס 2003 נעצר העותר בעבירה חמורה של גידול שתילי קנבוס והחזקת לא פחות מאשר 190.3 ק"ג סם מסוכן מסוג קנבוס, ונדון בבית המשפט המחוזי בחיפה לארבע שנות מאסר, מתוכן 30 חודש לריצוי בפועל והיתר על תנאי. ערעורו בבית משפט זה נדחה. ג. (1) עתה – לקראת שחרורו מן הכלא – שב העותר ופנה לועדת המאוימים להיתר שהיה, בטענה של סכנה לחייו. ביום 15.9.05 דנה הועדה בבקשתו; נוכח היעדר אותות לסכנה הנשקפת לו בעזה, וכן נוכח עברו הפלילי והפרת התחייבותו האמורה, לא נעתרה לו, ומכאן העתירה הנוכחית. לשיטת המשיבים, מתן היתר שהיה בישראל לעותר לאחר הפרת האמון שניתן בו אינו מן המידה, ויהווה איתות לעבריינים אחרים, כי בידם לשוב ולעבור עבירות ועדיין לא יבולע להם. עם זאת מסרו המשיבים כי נכונים הם לאפשר הוצאתו של העותר לתחומי יהודה ושומרון במקום חבל עזה, אם יעדיף זאת. (2) בתשובתו שב העותר וטען לסכנה הנשקפת לו, וכן טען כי לאורך עשרות שנים לא עבר עבירות, ועוד – כי עבר ניתוח שבו הוסר גידול, ככל הנראה סרטני, מגרונו. ד. (1) לאחר ששמענו את טענות הצדדים וכן את העותר, ושקלנו בדבר, לא ראינו מקום להיעתר לעתירה. ראשית, עלינו להטעים את אי הנחת העמוקה מכך שהתחייבותו של העותר משנת 2002 לא גולתה על-ידי בא כוחו בעתירה, שייצג אותו גם לעת ההיא, ולא שמענו הסבר ראוי לכך. די היה בזאת שלא להיעתר לעתירה. ואולם, אף אם לא נבוא חשבון – ואיננו עושים כן – עם העותר עצמו על אי הגילוי על-ידי בא כוחו, לגופם של דברים הוכיח בהפרה בוטה זו של התחייבותו, תוך עבירה פלילית חמורה, את אי אמינותו ואת נזקו לשלום הציבור. אכן, מחובתו של בית המשפט לתת לבו לשלום הציבור, ודי למדינת ישראל בעבריינים הרבים בתוכה שהם אזרחיה ותושבי קבע בה; אין היא זקוקה לייבוא של עבריינים ועבירות. לעותר ניתנו הזדמנויות לחיות כאן, אך הוא בחר בעבריינות; אין בפני המשיבים, מעבר לידיעה אחת משנת 1998, אינדיקציות לחשד כלפיו בשיתוף פעולה. ועדת המאוימים, שזה תפקידה, דנה בכך זה לא כבר והחליטה כאשר החליטה, ולא נמצאה לנו עילה להתערב בהחלטתה. בנסיבות, על פי הנתונים דהאידנא, אין בידנו איפוא להיעתר לעתירה. רשמנו לפנינו את נכונותם של המשיבים לאפשר לעותר, אם ירצה בכך, לעבור ליו"ש במקום לעזה, ובא כוח העותר הודיענו במעמד שולחו כי זו בקשתו. כך איפוא ינהגו המשיבים. בכפוף לזאת לא נעתרנו לעתירה. ניתן היום, כ"ט בתשרי תשס"ו (1.11.05). המישנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05093660_T05.docלח מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il