שלמה קטש נ. היועץ המשפטי לממשלה

פסק-דין בתיק בג"ץ 9363/12 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9363/12 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט צ' זילברטל העותר: שלמה קטש נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. פרקליטות המדינה 3. מפכ''ל המשטרה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו בשם המשיבים: עו"ד יונתן ציון מוזס פסק-דין השופט צ' זילברטל: 1. כעולה מן העתירה ומן התגובה לה, הרקע לעתירה הוא סכסוך ממושך בין העותר לבין שכנתו (להלן: הנילונה), אשר מתגוררת עם משפחתה בדירה שמעל לדירת העותר בבניין מגורים בעיר הרצליה. הסעדים המבוקשים בעתירה נוגעים כולם לתלונות שהגיש העותר נגד הנילונה במשטרה כחלק מן הסכסוך ביניהם. תלונות אלה נסגרו כולן, וכעת מבקש העותר שנורה על נקיטת הצעדים הבאים בנוגע לתיקי החקירה שנפתחו בעקבות תלונותיו: (א) ביטול החלטת פרקליטות המדינה בדבר סגירת תיק פל"א 1387/2011 שעניינו בתלונה שהגיש העותר נגד הנילונה לאחר, שלטענתו, ניסתה לרצוח אותו; (ב) להחליט "ללא דיחוי" בערר שהגיש העותר על ההחלטה לסגור את תיק פל"א 207759/2011 שעניינו בתלונה שהגיש העותר נגד הנילונה בגין איומים; (ג) "לראות בהתעלמות משטרת הרצליה מהערר שהוגש לה על סגירת תיק 507811/2011 שעניינו ניסיון רצח ... כאילו נדחה על ידה ולדון בו בתור ערעור ללא דיחוי"; (ד) העברת כלל התיקים הנזכרים וכן תיק נוסף שעניינו בנסיון הנילונה לדרוס את העותר, לטיפולה של היחידה לפשעים חמורים של משטרת ישראל. 2. בתגובתם טוענים המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף, בין היתר, מאחר שהעותר כרך בה עניינים שונים, בעלי תשתית עובדתית שונה "באופן המקשה לזקק את העילה מתוך קריאת העתירה". עוד נטען, כי דין העתירה להידחות על הסף מאחר שהיא נעדרת תשתית עובדתית רלבנטית וכן בשל אי צירופה של הנילונה כמשיבה לעתירה. 3. לאחר העיון בעתירה ובתגובה לה הגענו לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהיעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה. אכן, התשתית העובדתית המוצגת בעתירה היא דלה ביותר וקיים קושי ממשי להבין הימנה את השתלשלות העניינים שהובילה להגשת העתירה, מה גם שמעבר לאי הבהירות הנובעת מהתשתית העובדתית המצומצמת שהוצגה בעתירה, הרי שכפי שיפורט בהמשך, מתגובת המשיבים עולה כי מן העתירה הוחסרו פרטיים מהותיים הנדרשים להכרעה בעתירה ונראה כי כבר מטעם זה יש מקום לדחות את העתירה על הסף (השוו: בג"ץ 1180/12 סמאנה נ' פרקליט המדינה, פסקה 3 וההפניות שם (29.5.2012)). בנוסף, צודקים המשיבים בטענתם, כי על העותר היה לצרף את הנילונה כמשיבה לעתירה, שכן, כידוע, על העותר לבית משפט זה לצרף את כלל המשיבים העתידים להיות מושפעים במישרין מהעתירה. במקרה הנוכחי, מבקש העותר כי המשטרה תוסיף ותחקור תלונות שונות שהגיש נגד הנילונה, ומשכך ברי כי צירופה כצד להליך הוא הכרחי, ומשהדבר לא נעשה - דין העתירה להידחות על הסף גם מטעם זה (השוו, למשל, בג"ץ 6940/12 סמיר נ' משרד המשפטים, פסקה 8 וההפניות שם (18.10.2012)). 4. אף שעל פני הדברים ניתן היה לדחות את העתירה על הסף רק מן הטעמים המפורטים לעיל, ראיתי לנכון להתייחס לכל אחד מן הסעדים המבוקשים בעתירה, כמפורט להלן: בגדרו של הסעד הראשון התבקש ביטול החלטת פרקליטות המדינה לסגור את תיק פל"א 1387/2011 שנפתח בעקבות תלונה שהגיש העותר ביום 2.1.2011 נגד הנילונה, לפיה היא ובעלה ניסו לפרוץ את דלת ביתו באמצעות גרזן במטרה לרצוח אותו. מעיון בהודעתו במשטרה עולה, כי חרף טענותיו לא עלה בידי העותר להסביר מדוע אין סימנים של ניסיון פריצה על דלתו ותחת זאת המשיך העותר לטעון כי הנילונה ומשפחתה משתמשים ב"תותחים טנקים ומרגמות על התקרה שלי". ביום 5.1.2011 הוחלט שלא להוסיף ולחקור את תלונת העותר בנימוק של היעדר אשמה פלילית. ערר שהגיש העותר על החלטה זו נדחה ביום 31.8.2011. מן האמור עולה, כי העותר הגיש בחודש דצמבר 2012 עתירה המכוונת כלפי החלטה שהתקבלה לפני למעלה משנה. משכך דין העתירה, בעניין זה, להידחות על הסף גם מחמת שיהוי. ברי, כי אין בפניותיו של העותר למשטרה או ליועץ המשפטי לממשלה בעניין זה (בין היתר, במסגרת תלונות אחרות שהגיש נגד הנילונה) כדי להצדיק את השיהוי שנפל בפנייתו לבית משפט זה. יצוין, כי אף לגופם של דברים, אין יסוד להתערבותנו בעניין זה. תלונת העותר נבדקה על-ידי הרשויות המוסמכות, אשר מצאו כי אין להוסיף ולחקור את תלונתו, בין היתר, נוכח הפער בין התיאורים בתלונתו לבין מצב הדברים בפועל, ומעיון בעתירה נראה כי לא עלה בידי העותר להוכיח שבהחלטות אלה נפל פגם מן הסוג המצדיק את התערבותו של בית משפט זה בשיקול הדעת של רשויות התביעה. הסעד השני שהתבקש בעתירה הוא "להחליט ללא דיחוי בערר שהגיש העותר על החלטת המשטרה לסגור את תיק פל"א 207759/2011". עניינו של תיק זה בתלונה שהגיש העותר נגד הנילונה ביום 25.5.2011 בגין תקיפה. כעולה מתגובת המשיבה, ביום 27.5.2011, לאחר שהנילונה נחקרה במשטרה, הוחלט שלא להמשיך לחקור את התלונה בנימוק של היעדר עניין לציבור. העותר השיג על החלטה זו, בין היתר, לפני מפקד תחנת המשטרה בהרצליה אשר ביום 24.6.2011 השיב לעותר, כי לאחר עיון נוסף, הוחלט להותיר את ההחלטה בדבר סגירת התיק על כנה. העותר פנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לערער על החלטת מפקד תחנת המשטרה בהרצליה. פנייתו זו של העותר הופנתה ליחידת התביעות של משטרת ישראל על מנת שזו תבחן את הבקשה כערר, לפי סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982. דא עקא, שהעותר לא שיתף פעולה עם נסיונות המשטרה לתאם עמו מועד לגביית עדות לצורך השלמות חקירה, ונטען גם, כי בשיחת טלפון מיום 25.8.2011 הודיע העותר כי אין לו עניין בטיפול משטרתי נוסף בנושא, ומשכך הטיפול בערר הופסק. מתגובת המשיבים עולה, כי משהוברר שהעותר עומד על הערר, עתידה להתקבל בו החלטה בקרוב. אם כן, כפי שטוענים המשיבים, העתירה, בעניין זה, היא מוקדמת ודינה, לעת הזו, להידחות. יש לאפשר לרשויות המוסמכות להשלים את המלאכה על-פי שיקול דעתן, ורק לאחר שתתקבל החלטה בערר ניתן יהיה להעבירה תחת שבט ביקורתו של בית משפט זה, לפי ההלכות הידועות באשר למקרים החריגים בהם יתערב בית משפט זה בהחלטת רשויות התביעה (ראו, למשל, בג"ץ 8781/11 פלוני נ' מפקד תחנת משטרת אשדוד (5.4.2012)). כאמור לעיל, בגדרי העתירה מבקש העותר "לראות בהתעלמות משטרת הרצליה מהערר שהוגש לה על סגירת תיק 507811/2011 שעניינו ניסיון רצח ... כאילו נדחה על ידה ולדון בו בתור ערעור ללא דיחוי". תיק זה נפתח לאחר שביום 9.12.2011 התלונן העותר שהנילונה תקפה אותו. בעקבות התלונה, נחקרה הנילונה במשטרה ושוחררה בערבות לאחר שהתחייבה שלא להתקרב לעותר לתקופה של 15 יום. ביום 24.6.2012 הוחלט לסגור את התיק בנימוק של היעדר עניין לציבור. לטענת המשיבים, חרף הנטען בעתירה, הודעת ערר על החלטה זו לא התקבלה במשטרה או במחלקת עררים בפרקליטות המדינה. בתגובתם הודיעו המשיבים כי הם נכונים לראות בנספח מ/17 לעתירה (לגביו נטען שזהו הודעת הערר שהגיש העותר) כערר על ההחלטה לסגור את תיק פל"א 507811/2011 ולטפל בו בהתאם. בנסיבות אלה, נראה כי העתירה בעניין סגירת תיק זה מוקדמת אף היא. כאמור לעיל, בטרם ישלימו הרשויות המוסמכות את מלאכתן ויקבלו החלטה בערר, אין מקום להתערבותו של בית משפט זה, שכן כל עוד לא התקבלה החלטה סופית בערר אין בפנינו התשתית הנדרשת לקיום ביקורת שיפוטית (השוו: בג"ץ 5222/07 עירית חולון נ' שר הפנים (16.7.2007)). לבסוף, מבקש העותר כי כלל התיקים הנזכרים וכן תיק נוסף שנפתח בעקבות תלונת העותר נגד הנילונה בגין נסיון דריסה יועבר לטיפול היחידה לפשעים חמורים של משטרת ישראל. מעבר לכך, שבית משפט זה אינו משים עצמו בנעלי רשויות אכיפת החוק ומורה להן כיצד לבצע את עבודתן, הרי שמן העתירה כלל לא ברור שהעותר הגיש תלונה למשטרה בעקבות אותו ניסיון דריסה, לכאורה, שהרי כל שצורף לעתירה הוא מסמך שנטען כי נשלח למשטרת הרצליה, וככל שאכן הוגשה תלונה לא פורט בעתירה מה עלה בגורלה וכי העותר מיצה הליכים בעניין זה עובר לפנייתו לבית משפט זה, ומשכך, גם בעניין זה העתירה אינה מגלה עילה להתערבותנו. סוף דבר, דין העתירה להידחות משאינה מגלה עילה להתערבותו של בית משפט זה, והיא נדחית בזה. העותר יישא בהוצאות המשיבים בסך 1,000 ש"ח. ניתן היום, ‏י"ט באייר התשע"ג (‏29.4.2013). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12093630_L04.doc סח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il