יורב אחזקות בע"מ נ. נשיא בית המשפט העליון

פסק-דין בתיק בג"ץ 9343/02 בג"ץ 9343/02 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' ריבלין העותר: יורב אחזקות בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. נשיא בית המשפט העליון 2. כבוב חאלד ונארימן עתירה לצו על תנאי, צו החלטי וצו ביניים בשם העותר: עו"ד אליעזר הלפן פסק-דין השופט מ' חשין: סעיף 24 לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (חוק בתי-המשפט) קובע ומורה אותנו כלהלן: שופט שהוא צד בהליך אזרחי 24. שופט שהוא בעל דין בהליך אזרחי, יקבע נשיא בית המשפט העליון את בית המשפט אשר ידון בהליך. תכליתה של הוראת-חוק זו היא גם עשיית משפט צדק גם שמירה על מראית פני הצדק. שופט שהוא בעל-דין בהליך אזרחי, אין זה ראוי כי אותו הליך יבורר בבית-משפט שהשופט נמנה עם שופטיו או בבית-משפט שהשופט סמוך הוא לו בכל דרך אחרת, והוא לעשיית הצדק ולשמירה על מראית פני הצדק. תכלית זו שלחוק מדברת בעד עצמה ואין צורך להרחיב בה. ראו והשוו: בש"א 7482/01 היימן נ' דרורי (לא פורסם); בש"א 5705/00 אברהם יעקב נ' גיא פיטוסי (לא פורסם), והאסמכתאות הנזכרות בשני מראי-מקומות אלה. מטעמים אלה יעשה נשיא בית-המשפט העליון כמיטבו ועל פי שיקול-דעתו, כדי להרחיק בירורו של הליך ששופט הוא צד לו מן האזור שהשופט מכהן בו או שהוא מקורב אליו בכל דרך אחרת. 2. השופט חאלד כבוב הוא שופט בית-משפט השלום בנתניה ומקום מגוריו הוא ביפו. השופט כבוב ואשתו נארימן כבוב הגישו תביעה נגד העותרת ועניינה מתן פסק-דין מצהיר, צו מניעה קבוע, וצו-עשה. כמצוות סעיף 24 לחוק בתי-המשפט ביקש השופט כבוב מאת נשיא בית-המשפט העליון כי יקבע את בית-המשפט אשר ידון בהליך. הנשיא נדרש לבקשה, והחליט כי "לאור מקום כהונת השופט כבוב, נראה שיש לקבוע תיק זה לדיון מחוץ למחוז המרכז". הנשיא הוסיף והחליט כי בעלי-הדין - קרא: משפחת כבוב והעותרת – יגישו לבית-המשפט הודעה משלימה ובה יפרטו את הערכאה המועדפת עליהם לדיון. העותרת הציעה כי מקום הדיון יהיה בבית-המשפט המוסמך בתל-אביב-יפו, ולאחר עיון בשאלה החליט הנשיא כלהלן: לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה (מיום 20.10.2002) נחה דעתי כי יש להעביר את ההתדיינות בין הצדדים מחוץ למחוז המרכז. לפיכך אני מורה כי הדיון בהליך מושא הבקשה ייערך בבית-משפט השלום באשדוד. החלטה זו אינה נושאת חן וחסד מלפני העותרת ומכאן עתירתה שלפנינו; והעתירה היא: כי יינתן צו המכוון אל נשיא בית-המשפט העליון והדורש ממנו להתייצב וליתן טעם מדוע לא יורה כי התובענה שהגישו המשיבים 2 נגד העותרת תידון בבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו. טעם הדבר: בית-משפט השלום בתל-אביב-יפו הוא בית-המשפט המוסמך על-פי מקום מושבם של הצדדים ובשים-לב למקום הימצאו של נכס המקרקעין נושא הדיון. 3. טענות העותרת נפלאות מאיתנו. שהרי כל תכליתו של סעיף 24 לחוק בתי-המשפט הוא להרחיק הליך ששופט הוא צד לו מאזור שלשופט זיקה אליו. משידענו כי מקום מגוריו של השופט כבוב הוא ביפו, אך טבעי הוא שיהא זה ראוי אם הליך שהשופט צד לו יורחק ממקום מגוריו. והרי תל-אביב ויפו עיר אחת הן ושמה תל-אביב-יפו. לא ידענו אם זה היה אמנם שיקולו של הנשיא, ואולם אין ספק כי שיקול זה שיקול ראוי הוא. יתר-על-כן: ערכאת הערעור על מחוז המרכז, וכמותו על מחוז תל-אביב, היא בבית-המשפט המחוזי הממוקם בתל-אביב-יפו, המקום בו מבקשת העותרת לנהל את הדיון. משידענו כי השופט כבוב מכהן במחוז המרכז, לאמור: כי ערעורים על החלטותיו נשמעים בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב יפו, שוב נמצא לנו טעם ראוי נוסף להחלטתו של הנשיא. אם אין די בכל אלה, לא נמצא לנו ממש בטענות העותרת כי ניהול הדיון בבית-המשפט באשדוד יטיל עליה נטל כבד ביֶתֶר ביחס לניהול המשפט בתל-אביב-יפו; מכל מקום, נטל המצדיק התערבות הבג"ץ בהחלטת הנשיא באשר לקביעת מקום השיפוט. 4. דבר אחרון: עתירה זו שלפנינו רואים אנו אותה כעתירה טורדנית וחסרת יסוד. יפה היה לה שלא תוגש משתוגש, ומשהוגשה סבורים אנו כי ראויה היא העותרת שתחוייב בהוצאות. אנו מחייבים את העותרת לשלם לאוצר המדינה הוצאות בסך 10,000 ₪. היום, ל' בחשון תשס"ג (5.11.02) ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 02093430_G02.doc נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שרה ליפשיץ – מזכירה ראשית בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il