פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 9336/10
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 9336/10
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופט נ' הנדל
העותר:
טאהר נאטור
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין השרעי לערעורים
2. בית הדין השרעי בבאקה אלגרביה
3. עזבון המנוח חסן נאטור , אחמד חסן נאטור
4. מתקאל חסן נאטור
5. הזאע חסן נאטור
6. נזיה חסן נאטור
7. האני חסן נאטור
8. עזאת חסן נאטור
9. פאטמה חסן נאטור
10. אמנה חסן נאטור
11. אדיבה חסן נאטור
12. למיא חסן נאטור
13. נסיבה חסן נאטור
14. פולה חסן נאטור
15. עזאת נאטור
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
עו"ד מדלג ת'רות
פסק-דין
1. עתירה זו מופנית כלפי פסקי דין של בית הדין השרעי של הדרגה הראשונה ובית הדין השרעי לערעורים שניתנו בענייני ירושה.
2. ביום 7.4.2003 ניתן צו ירושה והסתלקות על ידי בית הדין השרעי בירושלים לגבי המנוח חסן אחמד נאטור ואשתו פהימה אחמד אבראהים נאטור (להלן – המנוחים). למנוחים שלושה עשר צאצאים: שבעה בנים (ביניהם העותר) ושש בנות. על פי הצו מ-2003 הסתלקו שש הבנות מהירושה תמורת קרקע ואחד הבנים, האני, הסתלק תמורת "הון". לפיכך חולק עיזבונו של המנוח לששת הבנים הנותרים בחלקים שווים. בשנת 2009 הגישו חלק מהאחים בקשה לעדכון צו הירושה. בבקשה נכתב כי האני הסתלק מהירושה אך לטובת אחד מאחיו – נזיה – ולא לטובת יתר האחים, ולכן לנזיה מגיע חלקו של האני בירושה. בשנת 2010 הגישו שש הבנות וארבעה מהבנים בקשה נוספת לעדכון והבהרה של צו הירושה. העותר לא נמנה בין המבקשים. המבקשים הודיעו בבקשה כי הם מסכימים שלבנות המנוחים מגיע חלק מהקרקע. מאחר שהצו מ-2003 לא פירט תמורת איזו קרקע הן הסתלקו, התבקש בית הדין על ידי המבקשים לקבוע במפורש את חלקן של הבנות בקרקע של אביהן.
3. ביום 31.8.10 ניתן פסק דינו של בית הדין השרעי (הקאדי מוחמד עבד אלרחים אבו-עביד). בית הדין קיבל את בקשות העדכון וקבע, בהתבסס על הדין השרעי, כי יש לחלק את עיזבון המנוח ל-20 חלקים: חלק אחד מ-20 לכל בת ושני חלקים מ-20 לכל בן. עוד נקבע כי חלקו של הבן האני יועבר לנזיה, כך שנזיה זכאי לארבעה חלקים מ-20 מהעיזבון. על פסק דין זה הגיש העותר ערעור לבית הדין השרעי לערעורים. בית הדין דן והכריע בהרכב של שני קאדים. זאת, מפני שנשיא בית הדין השרעי לערעורים הינו אחד מהיורשים של המנוח ועל כן פסול מלדון. בפסק דין מיום 19.10.10 ביטל בית הדין השרעי לערעורים את פסק דינו של בית הדין דלמטה, והשיב את התיק אליו על מנת שידון מחדש בשאלת ההסתלקות של הבן האני ושש הבנות. בית הדין הדגיש, כי על פי הדין השרעי צו הירושה משנת 2003 אינו צו חלוט, וכי רק פסק דין שניתן על יסוד סכסוך הופך צו ירושה לחלוט. בעקבות פסק דינו של בית הדין לערעורים הוגשה עתירה זו.
4. העותר טוען בעתירתו טענות רבות נגד פסקי הדין שניתנו על ידי שתי הערכאות. לטענת העותר, הצו משנת 2003 הינו פסק דין סופי ולכן ההחלטה לסטות ממנו שבע שנים מאוחר יותר הינה החלטה שניתנה בחוסר סמכות. העותר טוען עוד כנגד פגמים פרוצדוראליים שנפלו, לטענתו, בדיונים בפני בית הדין של הערכאה הראשונה ובית הדין לערעורים. בין היתר, הוא טוען כי בית הדין השרעי לערעורים דן בהרכב חסר ולכן פסק דינו בטל מעיקרו. כמו כן, נטען כי לאור העובדה שנשיא בית הדין ומי שעומד בראש המערכת הינו צד בהליך, לא ראוי כי בית הדין השרעי ידון כלל בתיק.
5. דין העתירה להידחות על הסף. ראשית יוער, כי הדיון בהרכב חסר של שני קאדים בלבד בערכאת הערעור נעשה על פי דין. על פי סעיף 6א(א) לחוק הקאדים, התשכ"א-1961, כאשר מכהנים בערכאת הערעור שלושה קאדים וכאשר נבצר מאחד מהם לשבת בדין, רשאי בית הדין לערעורים לדון בשניים. בבית הדין השרעי לערעורים מכהנים כיום שלושה קאדים, כאשר אחד מהם הינו נשיא בית הדין. ברי, כי נשיא בית הדין אינו יכול לשבת על המדוכה בסכסוך ירושה שהוא צד לו, ועל כן לא היה מנוס מלדון בהרכב חסר. לגופו של עניין, הדיון בחלוקת העיזבון של המנוח טרם בא לסיומו. כאמור, העניין הושב על ידי בית הדין שלערעור לערכאה הדיונית על מנת שתדון מחדש בשאלות ההסתלקות מן העיזבון. לא מן הנמנע, כי בסוף אותו דיון מחודש יגיע בית הדין לתוצאה הרצויה בעיני העותר. על כן, אין טעם שבית המשפט הגבוה לצדק יידרש בשלב זה לדון במחלוקת. יודגש, כי בסוף ההליכים בערכאות הדתיות רשאי יהיה העותר לפנות שוב לבית משפט זה אם ההכרעה תהא שלא לשביעות רצונו, וכמובן שכל טענותיו אשר נטענו בעתירה זו נשמרות לו.
6. העתירה נדחית, איפוא, מבלי שייעשה צו להוצאות.
ניתן היום, ב' אדר ב' התשע"א (8.3.2011).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10093360_S06.doc הג/גק
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il