יוסף חג'וג' נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק רע"ב 9315/10 בבית המשפט העליון רע"ב 9315/10 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט נ' הנדל המבקש: יוסף חג'וג' נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. שירות בתי הסוהר בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בעת"א 3463-11-10 מיום 6.12.2010 שניתנה ע"י כב' השופט א' קיסרי בשם המבקש: בשם המשיבים: עו"ד חנא בולוס אין התייצבות פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. נציב שירות בתי הסוהר החליט כי המבקש לא יחל לרצות עונש מאסר בן ארבעה וחצי חודשים בעבודות שירות, אלא כי יישא את עונשו בין כותלי הכלא. המבקש עתר נגד ההחלטה בפני בית המשפט המחוזי בחיפה ובסופם של הליכים נידחו טענותיו. משמע, עליו לרצות את עונש המאסר בבית האסורים. מכאן בקשת רשות הערעור שבפנינו. 2. בשנת 2000 הוגש כתב אישום נגד המבקש לבית המשפט השלום בעכו. הוא הואשם בכך שתקף את בת זוגו בנסיבות מחמירות בחודש מרץ 2000. בעקבות הסדר טיעון הורשע המבקש בשנת 2004 בעבירת אלימות כלפי בת זוגו. על המבקש נגזרו ביום 11.10.04 ארבעה וחצי חודשי מאסר לריצוי בפועל (כולל הפעלה בחופף של מאסר מותנה בן ארבעה חודשים). לאחר קבלת חוות דעת של הממונה על עבודות שירות קבע בית המשפט ביום 16.11.05 כי המבקש יירצה את המאסר בעבודות שירות, שתחילתן תהא ביום 7.3.06. המבקש יצא את הארץ, כנראה בסוף שנת 2005. הוא לא התייצב לריצוי עבודות השירות. המבקש חזר ארצה בחודש ספטמבר 2010. עם חזרתו הוא נעצר והועבר לשירות בתי הסוהר. זאת, שכן עוד בשנת 2006 הוחלט על ידי נציב שירות בתי הסוהר כי על המבקש לרצות את העונש בין כותלי הכלא. 3. יצוין, כי המבקש הינו יליד שנת 1956. לטענתו, הוא בעל זכות תושבות בקנדה, והתגורר שם מספר שנים עם משפחתו. המבקש טען כי הוא לא ידע כלל על המועד שנקבע לשם התייצבותו לעבודות השירות. 4. המבקש הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד ההחלטה לפיה עליו לרצות את עונש המאסר בבית האסורים. העתירה הוגשה בהתאם לסעיף 51ט(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (המפנה לסעף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971). העתירה (עת"א 13474-09-10) הוכרעה בפסק דין מיום 30.9.2010 (כבוד השופט ר' שפירא). בפסק הדין נקבע כי לא נפל פגם בהחלטה, שניתנה עוד בשנת 2006, כי ריצוי העונש יהא על דרך מאסר ממש. עם זאת נקבע, כי המבקש יזומן לשימוע אצל הממונה על עבודות השירות על מנת שיוכל הוא להעלות שם את טענותיו. כמו כן הוחלט על עיכוב ביצועו של העונש. 5. למבקש נערך אכן שימוע ובעקבותיו הומלץ לנציב להשאיר על כנה את החלטתו כי העונש ירוצה בבית האסורים. המלצה זו הובילה להגשתה של עתירה נוספת לבית המשפט המחוזי בחיפה (עת"א 3463-11-10). העתירה נדחתה בפסק דין מיום 6.12.2010 (כבוד השופט א' קיסרי). בית המשפט דחה טענה משפטית שהועלתה בעניין חוסר סמכותו של הנציב להפסיק את עבודות השירות וקבע כי לא נפל פגם בהחלטה לגופה. הוחלט כי על המבקש להתחיל בריצוי המאסר בבית הסוהר ביום 21.12.2010. 6. בקשת רשות הערעור דנא הוגשה ביום 19.12.2010. נקבע דיון בפני השופט התורן (השופט א' גרוניס) ליום 21.12.2010. המבקש ופרקליטו התייצבו לדיון. לא הייתה התייצבות של המשיבים, זאת בשל שביתתם של פרקליטי המדינה. 7. החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וזה הוגש על פיה. דעתנו היא כי יש לקבל את הערעור. עושים אנו כן בין היתר משום שהמשיבים לא התייצבו לדיון. 8. מתעוררת שאלה שטעונה הייתה בירור והיא האם המבקש ידע על המועד שנקבע לשם התייצבותו לריצוי המאסר בעבודות שירות. החלטתו של בית משפט השלום בעכו בעניין זה ניתנה ביום 16.11.05. בסיומה של ההחלטה נכתב כי היא ניתנה במעמד הצדדים. אין זה ברור האם אומנם כך היה והאם הדיבור "הצדדים" מתייחס למבקש או לפרקליטו. המבקש חוזר וטוען כי לא ידע על דבר המועד שנקבע. כאמור, המבקש יצא לחו"ל בסוף שנת 2005. אין זה ברור מהו המועד המדויק. מכל מקום, המבקש כנראה לא זומן לשימוע לפני שנתקבלה ההחלטה בשנת 2006 על ידי הנציב. 9. יתירה מזו, לא ניתן להתעלם מכך שמדובר בעונש מאסר קצר שעל המבקש לרצות, לגבי עבירה שביצע לפני למעלה מעשר שנים. כתב האישום הוגש אומנם בשנה בה בוצעה העבירה, אך גזר הדין ניתן כארבע שנים לאחר מכן ואילו ההחלטה בעניין עבודות השירות ניתנה בחלוף יותר מחמש שנים מיום ביצוע העבירה. יש אף ליתן משקל לגילו של המבקש. כאמור, פרקליטות המדינה לא התייצבה לדיון. על כן, לא הוצגו טענות באשר לידיעתו של המבקש לגבי ההחלטה משנת 2005 ולא הועלו טענות נגד קבלתו של הערעור. 10. בנסיבות האמורות מחליטים אנו לקבל את הערעור ולבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש יירצה את עונש המאסר בעבודות שירות, אם תבוא על כך המלצה מתאימה של הממונה. הממונה יגיש לנו חוות דעת תוך 30 ימים. כאמור בפסקי הדין של בית המשפט המחוזי, צו עיכוב היציאה מן הארץ יעמוד בעינו עד שהמבקש ישלים לרצות את עונשו. ניתן היום, ט"ז בטבת התשע"א (23.12.2010). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10093150_S02.doc גק מרכז מידע, טל' 02-6593333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il