צים שירותי ספנות משולבים ואח' נ. מיאל אימפקס

פסק-דין בתיק רע"א 930/12 בבית המשפט העליון רע"א 930/12 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המבקשות: צים שירותי ספנות משולבים בע"מ ואח' נ ג ד המשיבות: 1. מיאל אימפקס 1986 בע"מ 2. מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ משיבות פורמאליות: 3. קואופ "הנמל החדש" בע"מ 4. פורגל בונדד ומחסני קירור (2005) בע"מ 5. הפניקס חברה לביטוח בע"מ בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' צ'רניאק) ברע"א 39319-12-11 מיום 2.1.2012 בשם המבקשות: עו"ד גבריאל דיסני; עו"ד אמיר כהן-דור; עו"ד נירה קורי בשם המשיבה 1: עו"ד אירה ליבשין בשם המשיבה 2: עו"ד זאב מאן פסק-דין 1. המשיבה 1 (להלן: מיאל) הגישה תובענה נגד המבקשות (להלן: צים) בגין נזק שנגרם לפי הטענה למטען של שקי "פיסטוק חלבי" שהובל לישראל על-ידי צים. צים הגישה בקשה לסלק את התובענה על הסף מחמת חוסר סמכות מקומית, על רקע קיומה של תניית מקום שיפוט בשטר המטען, הקובעת כי הסמכות המקומית הבלעדית לדון בכל תביעה הקשורה אליו תהיה לבית המשפט המוסמך בחיפה. לחלופין, ביקשה צים את העברת התובענה לבית המשפט בחיפה. מיאל התנגדה לבקשה בטענה כי קיימת נתבעת נוספת – המשיבה 2 (להלן: מנורה) – שלא הייתה חתומה על שטר המטען, ולכן קיימת סמכות מקומית גם לבית המשפט בתל אביב-יפו – מקום מושבה של מנורה. בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט מ' בן-חיים) קבע כי יש טעם בטענות שני הצדדים, אך מצא כי ההליך המתאים להכרעה בשאלה הוא בבקשה להעברת מקום דיון לנשיא בית המשפט העליון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט). נוכח האמור – נמחקה הבקשה. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' צ'רניאק) דחה בקשת רשות ערעור של המבקשות על החלטה זו, לאחר שנקבע כי צים לא טענה כי נגרם לה נזק כלשהו בשל ההחלטה. עוד נקבע כי פיצול הדיון בין תל אביב לחיפה יגרום לניהול כפול של הליכים. 2. מכאן הבקשה שלפניי. צים מלינה על כך שבית משפט השלום בתל אביב-יפו לא הכריע בבקשתה לגופה, אלא הורה לה לפנות לנשיא בית המשפט העליון בבקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט. לשיטתה, הליך אחרון זה איננו מתאים לטעמים העומדים בבסיס בקשתה, שעניינם סמכות מקומית. לגופם של דברים, סבורה צים כי בית משפט השלום בתל אביב-יפו אינו בעל סמכות מקומית לדון בתובענה שהוגשה נגדה, רק משום שקיים נתבע נוסף שבעניינו קיימת סמכות מקומית. לדברי צים, אין בכך כדי לגבור על תניית שיפוט ייחודית הקיימת בינה לבין מיאל. 3. מיאל מתנגדת לבקשה. לדבריה, הבקשה דנן אינה עומדת באמות המידה שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". לגופם של דברים, מפנה מיאל להחלטה בבש"א 3947/09 הפניקס הישראלי נ' צים (לא פורסם, 15.6.2009), שם הורתה הנשיאה ד' ביניש על העברת דיון בתובענה בעלת מאפיינים דומים (עם תניית שיפוט ייחודית לבית המשפט בחיפה) לבית משפט השלום בתל אביב-יפו, מטעמים של יעילות דיונית. לדברי מיאל, אין מקום להעביר את הדיון בתובענה לחיפה, מטעמים שונים, ביניהם יעילות, נוחות הצדדים והפיחות שחל במעמד הסמכות המקומית. מנורה מתנגדת אף היא לבקשה ומצטרפת לטעמים שציינה מיאל. בהתייחסות שהגישה צים לתשובות המשיבות ביום 18.3.2012, חזרה היא על הטעמים העומדים ביסוד בקשתה. 4. החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת החלטות הערכאות דלמטה, הגעתי לכלל מסקנה כי החלטתו של בית משפט השלום, שבה לא מצא בית המשפט המחוזי להתערב, איננה יכולה לעמוד. בית משפט השלום נמנע מלהכריע בטענות צים בדבר חוסר סמכות מקומית, אלא מחק את בקשתה בקובעו כי ההליך המתאים בנסיבות העניין הוא הגשת בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט. כידוע, תכליתו של סעיף 78 לחוק בתי המשפט היא "לאפשר התמודדות עם מצבים שונים בהם ישנו טעם מוצדק לחרוג מכללי הסמכות המקומית", כאשר העילה המרכזית היא מאזן הנוחות של הצדדים להליך (בש"א 1947/06 ולדהורן נ' נרקיס (לא פורסם, 17.3.2006)). דא עקא שעניינם של הטעמים שעמדו בבסיס בקשת צים להעביר את מקום הדיון לא היה נוחות הצדדים להליך, כי אם טענה בדבר חוסר סמכות מקומית, שלא הוכרעה. כפי שנפסק לא אחת, אין להעלות במסגרת בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט טענות בדבר חוסר סמכות, שכן מקומן של אלה הוא במסגרת הדיון בבית המשפט הדן בתיק. בבש"א 4666/02 גוכלר נ' עיזבון אזאוילוס, פ"ד נו(6) 817 (2002), עמד על כך השופט ת' אור בציינו: "אכן, כלל הוא כי אין סעיף 78 לחוק בא להחליף את המנגנון הקבוע בסעיף 79 ושעניינו התמודדות עם מצב בו בית המשפט בו הוגשה התובענה נעדר סמכות לדון בה [...] אלא שסעיף 79 לחוק מתמודד עם חוסר סמכות, ואילו סעיף 78 לחוק מתמודד בעיקרו של דבר עם נוחות הצדדים בניהול ההליך [...]. ולא הרי סמכות כהרי נוחות (שם, בעמ' 820; ראו גם: בש"א 9759/06 הסוכנות היהודית לא"י נ' גרופר (לא פורסם, 5.12.2006)). נראה אפוא כי לא היה מקום לכך שבית משפט השלום יימנע מלהכריע בטענת חוסר הסמכות המקומית שהעלתה. אשר על כן, הערעור מתקבל והחלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 20.11.2011 – מבוטלת. בקשת צים לסילוק התובענה מטעם של חוסר סמכות מקומית או להעברתה מטעם זה לבית המשפט המוסמך בחיפה, תוחזר לדיון בבית משפט השלום בתל אביב-יפו. למותר לציין כי אין באמור משום נקיטת עמדה בשאלת הסמכות המקומית לגופה. כל אחת מהמשיבות 2-1 תישא בשכר טרחת עורך דינה של צים ובהוצאותיה בסך 5,000 ש"ח. ניתן היום, ‏כ"ה באדר התשע"ב (‏19.3.2012). ש ו פ ט ________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12009300_M04.doc יב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il