פזית חזוט נ. טבולה.קום בע"מ

3 בבית המשפט העליון עפ"ס 9296-07-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערערת: פזית חזוט נגד המשיבים: 1. טבולה.קום בע"מ 2. אורטל דיגיטל ט.ר. בע"מ 3. חגי גולן ערעור על החלטתו של בית משפט השלום באשדוד בת"א 13594-11-22 מיום 13.6.2025 שניתנה על ידי כב' השופט יהודה ליבליין בשם המערערת: בעצמה פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום באשדוד (השופט י' ליבליין) מיום 13.6.2025 בת"א 13594-11-22 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. 1. עניינו של ההליך מושא הערעור שלפניי בתביעה שהגישה המערערת, המייצגת את עצמה, נגד המשיבים 3-1. כעולה מעיון במערכת "נט המשפט", התביעה הוגשה בעקבות סכסוך שהתגלע בין הצדדים בזיקה לפרסום ולשיווק קורסים מקוונים שיצרה המערערת. במהלך דיון שהתקיים בהליך ביום 26.3.2023, הבהיר המותב כי כתב התביעה ויתר הבקשות שהגישה המערערת בהליך אינם עומדים בהוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) וכי טענותיה אינן ברורות. על כן הורה המותב על הגשת כתב תביעה מתוקן, והפנה את המערערת לקבלת סיוע משפטי. המערערת הסתייעה בייצוג משפטי והגישה כתב תביעה מתוקן מטעמה, אך בהמשך שבה המערערת לייצג את עצמה. ביני לביני החלו להתנהל הליכי חדלות פירעון בעניינה של המערערת, אך היא קיבלה היתר להמשך ניהול ההליך מושא הערעור דנן. בתום דיון ביום 27.2.2025 ציין המותב שהתרשמותו היא כי המערערת לא תוכל להתמודד לבדה עם ההליך המשפטי, וכי היא זקוקה לסיוע משפטי. לפיכך הורה המותב על מינוי אפוטרופוס לדין, מכוח סמכותו לפי תקנה 172א לתקנות סדר הדין האזרחי, חרף התנגדות המערערת. ביום 3.3.2025 ביקשה המערערת לדחות את מינוי האפוטרופוס לדין, והודיעה כי היא פועלת לקבלת ייצוג משפטי. בהתאם, ביקשה המערערת ארכה לצורך הגשת תגובתה לבקשה מסוימת שהגישה המשיבה 2. המותב נעתר לבקשת הארכה והורה על עיכוב מינוי האפוטרופוס לדין עד ליום 15.4.2025. עם זאת, משחלף המועד האמור מבלי שהוגש ייפוי כוח לעורך-דין מטעם המערערת, הורה המותב על מינוי אפוטרופוס לדין עבורה. 2. ביום 8.6.2025 הגישה המערערת (שלא באמצעות האפוטרופסית לדין שמונתה לה) בקשה לפסילת המותב וטענה, בין היתר, כי המותב פגע בזכויותיה הדיוניות עת סירב לדון בבקשותיה במהלך הדיונים שהתקיימו בהליך; וכן עת מינה עבורה אפוטרופוס לדין ללא הסכמתה. עוד הלינה המערערת על כך שהמותב איפשר לעורך דינה להגיש כתב תביעה מתוקן שלא גובה בתצהיר ואשר כולל טענות שאינן אמת, וסירב ליתן לה הארכות מועד להגשת מסמכים חרף הנזקים שנגרמו לה מהתנהלות עורך דינה. לבסוף טענה המערערת שקיים חוסר הבנה עמוק ומתמשך בינה לבין המותב, הפוגע בזכותה להליך הוגן ויוצר חשש ממשי לעיוות דין. אגב כך הפנתה המערערת, בין היתר, למספר בקשות שהגישה בהליך, אשר לגישתה לא זכו למענה ברור וענייני. 3. המותב דחה את בקשת הפסלות ביום 13.6.2025. המותב ציין כי הדיון הראשון נקבע כדי לשמור על זכויותיה הדיוניות של המערערת ולצורך בירור המחלוקת, נוכח הקושי לדלות מתוך טענותיה את העובדות ועילות התביעה הנטענות. עוד צוין כי ההחלטה למנות למערערת אפוטרופוס לדין נועדה אף היא להגן על זכויותיה. עוד נקבע כי ההחלטה ניתנה בסמכות, וכי היא ממילא אינה מקימה עילת פסלות. המותב הוסיף כי חלק מההשגות שפירטה המערערת מופנות כלפי עורך דינה לשעבר, ולא ברור מהו הפגם שלטענתה נפל בהתנהלות המותב עצמו. עוד צוין כי חל שיהוי במועד העלאת טענת הפסלות ביחס לדחיית בקשות הארכה. לבסוף ציין המותב כי "אכן ניתן לומר שקיים קושי בהתנהלות הדיונית בין [המערערת – י"ע] לבין בית המשפט, וקושי זה הוא שעומד ביסוד ההחלטה למנות [למערערת – י"ע] אפוטרופוס לדין" על מנת לסייע בבירור הפרשה שלפניו. 4. מכאן הערעור שלפניי, שבו חוזרת המערערת על הטענות שפורטו בבקשת הפסלות. לטענתה, התנהלות המותב מלמדת על נטייתו לטובת המשיבות ומעלה חשש ממשי למשוא פנים. כך, בדיון הראשון, המותב ניאות לשמוע את טענות בא-כוח המשיבה 1 אך הדיר את המערערת מהדיון; ובדיון השני אמר המותב לבא-כוח המשיבה 1 "אני מנסה לא לגרור אותכם להוצאות נוספות", ובתשובה לטענת בא-כוח המשיבה 1 כי המותב נמנע מחיוב המערערת בהוצאות משפט, השיב: "נניח שאני אפסוק הוצאות מי ישלם אותם? אולי צריך מעבר לאפוט' לדין לצרף ממונה. תגישו בקשה" (פרוטוקול הדיון מיום 27.2.2025, בעמ' 20 ש' 2 ובעמ' 21 ש' 7-3). לבסוף טוענת המערערת כי קם חשש לביצוע עבירות ביטחון מידע במערכת "נט המשפט", שם בוצעה לגישתה החלפה ומחיקה של מסמכים שונים באופן שפגע בזכויותיה הדיוניות. למען שלמות התמונה יצוין כי לאחר הגשת הערעור הגישה המערערת מספר בקשות לתיקון הערעור ולהגדלת היקף העמודים בו (לאחר שהגדלתו כבר אושרה בהחלטת הרשמת מ' יהב מיום 10.8.2025), ובהן פירטה טענות נוספות. לאחר שעיינתי בבקשות אלו, לא שוכנעתי כי קמה הצדקה להגדלה נוספת של היקף הערעור (השוו: עפ"ס 4666-02-25 פלוני נ' פלוני, פסקה 6 והאסמכתאות שם (20.5.2025)). 5. דין הערעור להידחות מבלי להידרש לתשובת המשיבות. המבחן הקובע לקיומה של עילת פסלות ידוע ומוכר, ועניינו בקיומו של "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט" (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; כן ראו: רע"א 8702/16 רוזנבלט נ' פרקליטות מחוז המרכז, פסקה 16 (17.11.2016); ע"א 2004/18 פלונית נ' פלונית, פסקה 3 (18.7.2018)). איני סבור כי חשש כאמור מתעורר בנסיבות המקרה שלפנינו. 6. לא מצאתי כי התנהלות המותב, הן בשני הדיונים והן בהליך בכללותו, מלמדת על נעילת דעתו באשר למערערת או לאיזו מטענותיה. למעשה, טענות המערערת מכוונות כלפי האופן שבו מנהל המותב את ההליך וכן כלפי תוכנן של ההחלטות שניתנו בעניינה, אלא שהלכה היא כי "החלטות שיפוטיות שניתנות במסגרת ניהול ההליך לא יקימו כשלעצמן חשש ממשי למשוא פנים, וזאת גם כשמדובר ברצף של החלטות שאינן לרוחו של בעל דין" (ע"א 2369/24 מזרחי נ' לונדנר, פסקה 6 (14.7.2024)). כך בפרט באשר להחלטת המותב על מינוי אפוטרופוס לדין עבור המערערת (ראו והשוו בהקשר דומה: ע"א 7136/20 פלונית נ' פלונית, פסקה 11 (17.11.2020)), ובאשר לאופן שבו התייחס למחדלים הנטענים של בא-כוחה הקודם של המערערת. לא למותר לציין כי הדרך להשיג על החלטות מהסוג דנן היא לא בבקשה לפסלות שופט, כי אם בהליכי ההשגה הקבועים בדין (ע"א 1279/15 פלוני נ' פלונית, פסקה 4 (16.3.2015); ע"א 7702/20 טרסט חברה לביטוח בע"מ נ' הלוי, פסקה 7 (21.12.2020)). התבטאויות המותב שאליהן מפנה המערערת, אף הן אינן מלמדות על נעילת דעתו אלא על ניסיון לקדם את הדיון בהליך. על כך יש להוסיף ולהדגיש כי חלק מטענות המערערת לוקות בשיהוי, ואיני סבור כי עלה בידי המערערת להציג בהקשר זה הסבר המניח את הדעת. כפי שנפסק במקרים רבים, בעל דין המבקש לפסול מותב נדרש להעלות את טענתו מיד עם גילוי עילת הפסלות (עפ"ס 77406-05-25‏ כהן נ' ועד הבית המשותף רחוב טופז 2 אילת, פסקה 7 והאסמכתאות שם (12.8.2025)). אשר לטענת המערערת בדבר החלפה ומחיקה של מסמכים במערכת "נט המשפט" – ערעור הפסלות שלפניי אינו המקום לבירור טענה זו לגופה, אך מכל מקום אציין כי טענות המערערת בהקשר זה אינן מניחות תשתית עובדתית כלשהי לקיומו של חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. הוא הדין באשר להשגות המערערת על החלטות שיפוטיות שניתנו בעניינה בהליכים אחרים, ועל התנהלות מזכירות בית משפט קמא ובית משפט זה. ברוח דומה, טענת המערערת שלפיה פרוטוקול הדיון מיום 27.2.2025 אינו מדויק – אין מקומה בהליכי פסלות, אשר לא נועדו לשמש תחליף לבקשה לתיקון פרוטוקול (ע"א 401/23 בכר נ' שטרית, פסקה 13 (7.3.2023)). לבסוף אציין כי הסעדים הנוספים שביקשה המערערת, ובהם ביטול החלטות שנתן המותב, מתן הוראות בנוגע לייצוגה של המערערת ולאפשרותה להגיש הליכים ערעוריים, וביצוע בדיקות במערכת "נט המשפט" – חורגים אף הם מגדרי הערעור דנן. 7. במכלול הנסיבות, איני סבור כי קמה עילה לפסילתו של המותב. אדרבה, וכפי שציין בית המשפט בהחלטתו, דומה כי בית המשפט ביקש לסייע למערערת ואף נהג עמה ביתר אורך רוח, ויש להצר על הפרשנות שניתנה על ידי המערערת למאמצים אלה של בית המשפט. הערעור נדחה אפוא, ובהינתן מכלול הנסיבות, משלא נתבקשה תשובה, ולפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ב' טבת תשפ"ו (22 דצמבר 2025). יצחק עמית נשיא