פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 9295/09

אמיל קולוגנולי נ. משרד הרווחה והשירותים החברתיים

העותר ביקש מבית המשפט להורות למשיבים למצוא לו מסגרת טיפולית חוץ-ביתית לצורך שחרור מוקדם ממאסר.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 03/01/2010 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 9295/09 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה שיקום אסירים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש מבית המשפט להורות למשיבים למצוא לו מסגרת טיפולית חוץ-ביתית לצורך שחרור מוקדם ממאסר.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 9295/09

אמיל קולוגנולי נ. משרד הרווחה והשירותים החברתיים

העותר ביקש מבית המשפט להורות למשיבים למצוא לו מסגרת טיפולית חוץ-ביתית לצורך שחרור מוקדם ממאסר.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותר, אסיר המרצה עונש מאסר בגין עבירות מין, עתר לבג"ץ בדרישה כי המדינה תמצא עבורו מסגרת טיפולית חוץ-ביתית שתאפשר את שחרורו המוקדם. העותר טען כי ללא מסגרת כזו נמנעת ממנו האפשרות להשתקם, דבר המהווה פגיעה בזכויותיו. המדינה טענה כי העתירה הוגשה בטרם עת, שכן העותר טרם מיצה את ההליכים מול ועדת השחרורים, שהיא הגורם המוסמך לקבוע את תכנית השיקום שלו. בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה וקבע כי העתירה הוגשה בטרם זמנה. נקבע כי על העותר להמתין להחלטת ועדת השחרורים, ורק אם החלטתה לא תהיה לשביעות רצונו, יוכל לפנות בהליכים משפטיים מקובלים לערכאות המתאימות. לפיכך, העתירה נדחתה על הסף.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' גרוניס, י' דנציגר, ע' פוגלמן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אמיל קולוגנולי

נתבעים

  • משרד הרווחה והשירותים החברתיים
  • הרשות לשיקום האסיר
  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר טרם מיצה את ההליכים הקבועים בדין בפני ועדת השחרורים.
  • אין מקום להתערבות שיפוטית בטרם התקבלה החלטה סופית של ועדת השחרורים.
  • סוגיית שיקום עברייני מין נמצאת בתהליכי הסדרה חקיקתית.
טיעוני ההגנה
  • העותר זקוק למסגרת טיפולית כדי להשתקם.
  • אי-מציאת מסגרת פוגעת בזכויות חוקתיות כגון הזכות לחירות והזכות לשוויון.
  • יש צורך בפתרון מערכתי למציאת מסגרות טיפוליות לאסירים במצבו של העותר.
מחלוקות עובדתיות
  • האם מוצו ההליכים המנהליים הנדרשים לפני פנייה לבג"ץ.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • חוות דעת מב"ן המעריכה את מסוכנותו המינית של העותר כבינונית-גבוהה.

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה נדחתה על הסף בשל אי-מיצוי הליכים.

תגיות נושא

  • שיקום אסירים
  • עברייני מין
  • מיצוי הליכים
  • ועדת שחרורים

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 9295/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9295/09 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן העותר: אמיל קולוגנולי נ ג ד המשיבים: 1. משרד הרווחה והשירותים החברתיים 2. הרשות לשיקום האסיר 3. מדינת ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד חגית לרנאו; עו"ד אביטל מולד; עו"ד הרן רייכמן בשם המשיבים: עו"ד שויקה רועי-אביחי פסק-דין עניינה של העתירה בבקשת העותר כי בית המשפט יורה למשיבים למצוא בעבורו "מסגרת טיפולית חוץ ביתית מתאימה שתאפשר לעותר לעבור תכנית טיפולית שיקומית בשלבים האחרונים של מאסרו, ככל שתמצא ועדת השחרורים מקום לכך". 1. העותר מרצה עונש מאסר בן 4 שנים בעקבות הרשעתו בביצוע מעשה סדום ובמעשים מגונים. עניינו תלוי ועומד לפני ועדת השחרורים לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א – 2001 (להלן: חוק שחרור על תנאי). בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, התנגדה בדיון שהתקיים לשחרורו של העותר על תנאי בשל חוות דעת של המרכז הרפואי לבריאות הנפש והמערך הקהילתי בשירות בתי הסוהר (מב"ן), שלפיה הערכת מסוכנותו המינית היא בינונית-גבוהה. הסניגוריה הציבורית מצידה טענה כי הואיל והעותר נמצא ברמה קוגניטיבית של ילד בן 11, יש למצוא לו מסגרת טיפולית מתאימה. ועדת השחרורים דחתה את המשך הדיון לבחינת אפשרות התאמתו למסגרת כאמור. הבחינה האחרונה נערכה בהתייחס להוסטל בחדרה. ועדת החריגים של משרד הרווחה מצאה בסופו של יום כי לא ניתן לשלב את העותר במסגרות חוץ ביתיות שבאחריות המשרד, מבלי להעמיד בסכנה גבוהה את האוכלוסייה החלשה וחסרת הישע המתגוררת במסגרות אלה. לדברי העותר, לא ניתן לשחררו לתכנית טיפולית בלא שתימצא מסגרת מגורים מתאימה, ובאין מסגרת מעין זו, נמנעת ממנו האפשרות להשתקם. דבר זה, גורס העותר, מהווה פגיעה בזכויות חוקתיות שונות כגון הזכות לחירות והזכות לשוויון כמו גם באינטרס הציבורי שבשיקומם של אסירים במצבו. לפיכך עותר הוא לסעד, כמפורט ברישא. 2. המדינה מציינת בתגובה כי דין העתירה להידחות על הסף, שכן העותר טרם מיצה את ההליכים הקבועים בדין בטרם פנה לבית משפט זה. לגופו של עניין, מצביעה המדינה על כך שבחוות דעתו, מב"ן אינו ממליץ על שחרורו המוקדם של העותר. בשולי הדברים, מציינת המדינה כי סוגיית שיקומם של עברייני מין אמורה להיות מוסדרת בהצעת חוק אשר נידונה בימים אלה, שבגדרה תחויב המדינה במתן שיקום מונע לעברייני מין. 3. דין העתירה להידחות על הסף. הלכה היא כי בטרם פנייה לקבלת סעד מבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, על העותר למצות את ההליכים העומדים לרשותו לפני הרשות המוסמכת (ראו למשל בג"צ 8655/09 פלוני נ' ראש ממשלת ישראל (לא פורסם, 9.12.09)). התווית תכנית טיפולית שיקומית נתונה לסמכותה של ועדת השחרורים, ואין מקום שניזקק לאחד מרכיביה האפשריים של תכנית זו, ככל שיוחלט עליה, קודם שימוצה הדיון בפני הועדה. אף מלשון הסעד המבוקש עצמו, כמובא ברישא, עולה כי מדובר בעתירה שהוגשה בטרם זמנה, ויש להמתין ראשית להחלטתה של ועדת השחרורים שתשוב ותתכנס בעניינו של העותר. ככל שזו תחליט לדחות את בקשתו ולא ליתן לו את הסעד המבוקש, יוכל העותר לנקוט בהליכים המתאימים כדי להשיג על החלטה זו, ובכלל זה עתירה לבית המשפט המחוזי נגד ההחלטה, לפי סעיף 25(ה) לחוק שחרור על תנאי - וככל שתהיה עילה לכך – אף הגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בפני בית משפט זה. בטרם נקט העותר בהליכים אלה, אין בפנינו החלטה שכלפיה ניתן להפעיל ביקורת שיפוטית, ומשכך אין מקום כי נידרש לעתירה (ראו למשל בג"ץ 6939/09 פלונית נ' שר הפנים (לא פורסם, 23.9.2009)). 4. לצד עניינו הפרטני של העותר, עולה מן העתירה גם בקשה לסעד בעל פריסה רחבה יותר, שעניינו מציאת מסגרות טיפוליות מתאימות לנידונים המצויים במצבו של העותר. דא עקא, שהתכתובת שקדמה להגשת העתירה התמקדה במציאת מסגרת טיפולית לעותר, ולא כוונה למציאת פתרונות מערכתיים כוללים. מציאת מסגרות שיקום מתאימות לאוכלוסיה שלפי הטענה זקוקה להן, נתונה לרשויות המינהליות האמונות על כך. בא כוח המדינה האיר את עינינו כי הרשויות אמנם נתנו דעתן לנושא, ופועלות להסדיר את סוגיית שיקומם של עברייני מין בחקיקה. מבלי להביע עמדה או לקבוע מסמרות באשר להליכי חקיקה אלה, יכול שהסנגוריה הציבורית תיכנס לעובי הקורה, ותעיר את הערותיה, הן באשר להסדר המוצע (שאיננו יודעים את פרטיו), הן באשר למרכיבים נדרשים נוספים, ככל שאלה לא קיימים בהסדר המוצע. בנקודת הזמן הנוכחית, וקודם שמוצו הליכים אלה, אין מקום שניזקק לכך בשלב מוקדם זה. אשר על-כן, ובהעדר עילה להתערבותנו, העתירה נדחית על הסף. ניתן היום, י"ז בטבת התש"ע (3.1.2010). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09092950_M05.doc נב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il