פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"א 9289/99
טרם נותח

נידאל דענא נ. מדינת ישראל

תאריך פרסום 23/04/2000 (לפני 9508 ימים)
סוג התיק רע"א — רשות ערעור אזרחי.
מספר התיק 9289/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"א 9289/99
טרם נותח

נידאל דענא נ. מדינת ישראל

סוג הליך רשות ערעור אזרחי (רע"א)

פסק הדין המלא

-
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 9289/99 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט י' אנגלרד המערער: נידאל דענא נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 30.11.99 בת"פ 10351/98 שניתן על ידי כבוד השופט ע' מודריק תאריך הישיבה: י"ג בניסן תש"ס (18.4.2000) בשם המערער: עו"ד משה מוסק בשם המשיבה: עו"ד אפרת ברזילי פסק-דין השופט י' אנגלרד: 1. ערעור זה מכוון נגד הרשעה בעבירת הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין התשל"ז1977-. המערער הורשע בבית משפט קמא בגרימת מותם של שני אנשים כתוצאה מתאונת דרכים. לפי ממצאיו של בית המשפט, המערער נהג ברכב מסוג ב.מ.וו. ונכנס לצומת הרחובות הר-ציון לוינסקי בתל-אביב שעה שדלק אור אדום ברמזור בכיוון נסיעתו מדרום לצפון ברחוב הר-ציון. באותה עת נכנס לצומת - באור ירוק - רכב מסוג פורד ברחוב לוינסקי בכיוון מערב למזרח. רכבו של המערער התנגש בעוצמה רבה ברכב מסוג פורד, אשר הועף בעקבות הפגיעה למרחק של כעשרים מטר, עד למקום עצירתו הסופית. שניים מנוסעי הפורד נפצעו פצעי מוות. נהג הפורד, אדם בשם שלום שרבטייב, נפצע פצעים שהצריכו את אישפוזו. 2. השאלה המרכזית בערעור נוגעת לממצאו של בית-המשפט קמא בדבר כניסתו של המערער לצומת באור אדום. ממצאו של בית-המשפט קמא התבסס על שתי עדויות. האחת, של אדם בשם משה אלוש, אשר עמד בעת אירוע התאונה על מרפסתו של בית הנמצא ברחוב הר-ציון, במרחק של כחמישים מטר מן הצומת. בהודעתו למשטרה הוא מסר כי המערער נסע במהירות גבוהה מאוד ונכנס בנסיעה רצופה לצומת, בעוד האור בכיוון נסיעתו מראה אדום וכן כי באותו זמן נכנסה לצומת מכונית הפורד, שעמדה קודם לכן ברמזור. העדות האחרת היא של נהג מכונית הפורד אשר, לדבריו, עצר את הפורד בצומת בשל אור אדום ברמזור בכיוון נסיעתו, והחל לנסוע עם התחלפות האור ברמזור לירוק. לדבריו, הוא התקדם עד שלפתע פגע בו רכבו של המערער שהגיע מימינו, מכיוון רחוב הר-ציון. 3. דא עקא, העד, משה אלוש, ניסה להימנע מלהעיד בבית-המשפט, וכאשר העיד בסופו של דבר הוא שינה את גירסתו. הוא העיד כעת כי רכב הב.מ.וו. נסע במהירות רגילה, וכי הדבר הראשון שקלט מן הארוע היה רגע ההתנגשות של כלי הרכב. כן העיד שלא שם ליבו אל הרמזורים כלל ועיקר. העד הוכרז כעד עוין. בחקירתו הנגדית על-ידי המדינה העיד כי הוא חשש מאוד למסור עדות בפומבי בשל היותו קטין, וכי הפער בין גירסת הודעתו לחוקר לבין גירסת העדות בבית-המשפט הוא תוצאה מכך שהחוקר רשם מפיו דברים שכלל לא אמר או שלא נכתבו כהלכה. 4. בית-המשפט קמא החליט לאחר שקילת הנסיבות לתת משקל מלא להודעתו של אלוש שמסר לשוטר (ת/ 10), ולהעדיפה, על יסוד סעיף 10א לפקודת הראיות ]נוסח חדש], תשל"א1971-, כאימרת חוץ של העד, על פני הודעתו בבית-המשפט. בית-המשפט נתן להעדפה זו שני נימוקים. ראשית, הודעתו ניתנה מפיו של העד באופן ספונטני סמוך לאחר הארוע "וגם ניכרים דברי אמת". לדבריו של בית-המשפט מסתבר שבנקודות שונות תואמת הגירסה הספונטנית את המציאות בשטח ועל-כן אין זה סביר שאלוש תכנן את תגובתו ספונטנית או כי שגה בפרטיה. בית-המשפט האמין לעדותו של גובה ההודעה, כי כתב את דברי העד כפי שנאמרו באוזניו, לא הוסיף ולא "סינן" או הוסיף דבר. הנימוק השני של בית-המשפט הוא כי עדותו המסתייגת של אלוש בבית-המשפט ניתנה בנסיבות השוללות את אמינותה. העד ניסה להימנע מלהעיד בבית-המשפט והוא הודה בחשש שקינן בליבו וחשש זה ניכר בכל עדותו. 5. על-פי גזירת המחוקק לא יורשע אדם על סמך אימרה שנתקבלה לפי סעיף 10א לפקודת הראיות, אלא אם יש בחומר הראיות דבר לחיזוקה. בית-המשפט קמא מצא את החיזוק בעדותו של נהג הפורד שרבטייב. בית-המשפט קבע כי עדותו של שרבטייב ועדותו של אלוש תומכות זו בזו אהדדי ותמיכה זו מספקת לצרכים הראיתיים של המשפט. 6. בערעור שלפנינו תקף בא-כוח המערער בנחרצות את ממצאו של בית-המשפט בדבר כניסתו של המערער אל הצומת באור אדום. בטיעון מפורט הוא ניסה להחליש את אמינותה של הודעת אלוש. לפי גירסתו, לא ייתכן כי אלוש ראה מן המרפסת את מצב הרמזורים ואת תנועת כלי הרכב בצומת לפני ההתנגשות. כן הטיל ספק במהימנות עדותו של נהג הפורד, שכביכול איבד את זכרונו תחילה ונזכר לאחר מכן בפרטי התאונה. 7. על אף מאמציו הרבים של בא-כוח המערער, אשר עשה כמיטבו וטען כל אשר ניתן לטעון לזכות מרשו כדי לזעזע את התשתית הראייתית עליה התבססו מסקנותיו של בית-המשפט קמא, לא השתכנענו כי צלחה דרכו. בית-המשפט נימק נמק היטב את העדפת הודעתו של אלוש שמסר לשוטר על פני עדותו בבית-המשפט. כמו כן, בית-המשפט קמא נתן אמון בעדותו של נהג הפורד ולא לנו להתערב בכך. גם מסקנתו בדבר קיום חיזוק במסגרת סעיף 10א לפקודת הראיות מבוססת כהלכה. אי-לכך הערעור נדחה. ניתן היום, י"ג בניסן תש"ס (18.4.2000). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99092890.Q03 /שב