פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"א 9289/99

נידאל דענא נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה בעבירת הריגה כתוצאה מתאונת דרכים שנגרמה עקב כניסה לצומת באור אדום.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 23/04/2000 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק רע"א — רשות ערעור אזרחי.
מספר התיק 9289/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה תאונת דרכים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על הרשעה בעבירת הריגה כתוצאה מתאונת דרכים שנגרמה עקב כניסה לצומת באור אדום.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"א 9289/99

נידאל דענא נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה בעבירת הריגה כתוצאה מתאונת דרכים שנגרמה עקב כניסה לצומת באור אדום.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירת הריגה לאחר שגרם לתאונת דרכים קטלנית בצומת בתל אביב, בה נהרגו שני אנשים. המערער טען בערעורו כי לא נכנס לצומת באור אדום וערער על אמינות העדים המרכזיים, ובפרט על עדותו של עד ראייה ששינה את גרסתו בבית המשפט. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי בית המשפט המחוזי נימק היטב את החלטתו להסתמך על הודעתו המקורית של העד במשטרה (לפי סעיף 10א לפקודת הראיות) וכי קיימות ראיות מחזקות מספקות, לרבות עדותו של נהג הרכב השני שנפגע בתאונה.

סוג הליך רשות ערעור אזרחי (רע"א)
הרכב השופטים מ' חשין, י' טירקל, י' אנגלרד
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • נידאל דענא

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המערער נכנס לצומת באור אדום וגרם למותם של שני אנשים.
  • עדותו של העד משה אלוש בהודעתו במשטרה מהימנה ונתמכת בראיות נוספות.
טיעוני ההגנה
  • ערעור על ממצאי העובדה בדבר כניסת המערער לצומת באור אדום.
  • ערעור על אמינות עדותו של משה אלוש ועל משקלה הראייתי.
  • ערעור על מהימנות עדותו של נהג הפורד.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המערער נכנס לצומת באור אדום.
  • מהימנות הודעתו של העד משה אלוש לעומת עדותו בבית המשפט.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודעתו של העד משה אלוש במשטרה (ת/10) לפי סעיף 10א לפקודת הראיות.
  • עדותו של נהג הפורד, שלום שרבטייב.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • עדותו של משה אלוש בבית המשפט לאחר שהוכרז כעד עוין.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 10351/98
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
הפניות לפסקי דין אחרים
  • סעיף 298 לחוק העונשין התשל"ז-1977
  • סעיף 10א לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971

תגיות נושא

  • תאונת דרכים
  • הריגה
  • עדות עוינת
  • סעיף 10א לפקודת הראיות

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 9289/99 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט י' אנגלרד המערער: נידאל דענא נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 30.11.99 בת"פ 10351/98 שניתן על ידי כבוד השופט ע' מודריק תאריך הישיבה: י"ג בניסן תש"ס (18.4.2000) בשם המערער: עו"ד משה מוסק בשם המשיבה: עו"ד אפרת ברזילי פסק-דין השופט י' אנגלרד: 1. ערעור זה מכוון נגד הרשעה בעבירת הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין התשל"ז1977-. המערער הורשע בבית משפט קמא בגרימת מותם של שני אנשים כתוצאה מתאונת דרכים. לפי ממצאיו של בית המשפט, המערער נהג ברכב מסוג ב.מ.וו. ונכנס לצומת הרחובות הר-ציון לוינסקי בתל-אביב שעה שדלק אור אדום ברמזור בכיוון נסיעתו מדרום לצפון ברחוב הר-ציון. באותה עת נכנס לצומת - באור ירוק - רכב מסוג פורד ברחוב לוינסקי בכיוון מערב למזרח. רכבו של המערער התנגש בעוצמה רבה ברכב מסוג פורד, אשר הועף בעקבות הפגיעה למרחק של כעשרים מטר, עד למקום עצירתו הסופית. שניים מנוסעי הפורד נפצעו פצעי מוות. נהג הפורד, אדם בשם שלום שרבטייב, נפצע פצעים שהצריכו את אישפוזו. 2. השאלה המרכזית בערעור נוגעת לממצאו של בית-המשפט קמא בדבר כניסתו של המערער לצומת באור אדום. ממצאו של בית-המשפט קמא התבסס על שתי עדויות. האחת, של אדם בשם משה אלוש, אשר עמד בעת אירוע התאונה על מרפסתו של בית הנמצא ברחוב הר-ציון, במרחק של כחמישים מטר מן הצומת. בהודעתו למשטרה הוא מסר כי המערער נסע במהירות גבוהה מאוד ונכנס בנסיעה רצופה לצומת, בעוד האור בכיוון נסיעתו מראה אדום וכן כי באותו זמן נכנסה לצומת מכונית הפורד, שעמדה קודם לכן ברמזור. העדות האחרת היא של נהג מכונית הפורד אשר, לדבריו, עצר את הפורד בצומת בשל אור אדום ברמזור בכיוון נסיעתו, והחל לנסוע עם התחלפות האור ברמזור לירוק. לדבריו, הוא התקדם עד שלפתע פגע בו רכבו של המערער שהגיע מימינו, מכיוון רחוב הר-ציון. 3. דא עקא, העד, משה אלוש, ניסה להימנע מלהעיד בבית-המשפט, וכאשר העיד בסופו של דבר הוא שינה את גירסתו. הוא העיד כעת כי רכב הב.מ.וו. נסע במהירות רגילה, וכי הדבר הראשון שקלט מן הארוע היה רגע ההתנגשות של כלי הרכב. כן העיד שלא שם ליבו אל הרמזורים כלל ועיקר. העד הוכרז כעד עוין. בחקירתו הנגדית על-ידי המדינה העיד כי הוא חשש מאוד למסור עדות בפומבי בשל היותו קטין, וכי הפער בין גירסת הודעתו לחוקר לבין גירסת העדות בבית-המשפט הוא תוצאה מכך שהחוקר רשם מפיו דברים שכלל לא אמר או שלא נכתבו כהלכה. 4. בית-המשפט קמא החליט לאחר שקילת הנסיבות לתת משקל מלא להודעתו של אלוש שמסר לשוטר (ת/ 10), ולהעדיפה, על יסוד סעיף 10א לפקודת הראיות ]נוסח חדש], תשל"א1971-, כאימרת חוץ של העד, על פני הודעתו בבית-המשפט. בית-המשפט נתן להעדפה זו שני נימוקים. ראשית, הודעתו ניתנה מפיו של העד באופן ספונטני סמוך לאחר הארוע "וגם ניכרים דברי אמת". לדבריו של בית-המשפט מסתבר שבנקודות שונות תואמת הגירסה הספונטנית את המציאות בשטח ועל-כן אין זה סביר שאלוש תכנן את תגובתו ספונטנית או כי שגה בפרטיה. בית-המשפט האמין לעדותו של גובה ההודעה, כי כתב את דברי העד כפי שנאמרו באוזניו, לא הוסיף ולא "סינן" או הוסיף דבר. הנימוק השני של בית-המשפט הוא כי עדותו המסתייגת של אלוש בבית-המשפט ניתנה בנסיבות השוללות את אמינותה. העד ניסה להימנע מלהעיד בבית-המשפט והוא הודה בחשש שקינן בליבו וחשש זה ניכר בכל עדותו. 5. על-פי גזירת המחוקק לא יורשע אדם על סמך אימרה שנתקבלה לפי סעיף 10א לפקודת הראיות, אלא אם יש בחומר הראיות דבר לחיזוקה. בית-המשפט קמא מצא את החיזוק בעדותו של נהג הפורד שרבטייב. בית-המשפט קבע כי עדותו של שרבטייב ועדותו של אלוש תומכות זו בזו אהדדי ותמיכה זו מספקת לצרכים הראיתיים של המשפט. 6. בערעור שלפנינו תקף בא-כוח המערער בנחרצות את ממצאו של בית-המשפט בדבר כניסתו של המערער אל הצומת באור אדום. בטיעון מפורט הוא ניסה להחליש את אמינותה של הודעת אלוש. לפי גירסתו, לא ייתכן כי אלוש ראה מן המרפסת את מצב הרמזורים ואת תנועת כלי הרכב בצומת לפני ההתנגשות. כן הטיל ספק במהימנות עדותו של נהג הפורד, שכביכול איבד את זכרונו תחילה ונזכר לאחר מכן בפרטי התאונה. 7. על אף מאמציו הרבים של בא-כוח המערער, אשר עשה כמיטבו וטען כל אשר ניתן לטעון לזכות מרשו כדי לזעזע את התשתית הראייתית עליה התבססו מסקנותיו של בית-המשפט קמא, לא השתכנענו כי צלחה דרכו. בית-המשפט נימק נמק היטב את העדפת הודעתו של אלוש שמסר לשוטר על פני עדותו בבית-המשפט. כמו כן, בית-המשפט קמא נתן אמון בעדותו של נהג הפורד ולא לנו להתערב בכך. גם מסקנתו בדבר קיום חיזוק במסגרת סעיף 10א לפקודת הראיות מבוססת כהלכה. אי-לכך הערעור נדחה. ניתן היום, י"ג בניסן תש"ס (18.4.2000). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99092890.Q03 /שב