אשר פרץ נ. בנק לאומי לישראל בע"מ

פסק-דין בתיק ע"א 926/18 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 926/18 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערים: 1. אשר פרץ 2. לילי פרץ נ ג ד המשיב: בנק לאומי לישראל בע"מ ערעור על החלטת בית משפט השלום באשדוד מיום 24.1.2018 בת"א 62694-06-17 שניתנה על ידי כבוד הרשמת הבכירה כ' חדד בשם המערערים: עו"ד יגאל מזרחי פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום באשדוד (הרשמת הבכירה כ' חדד), מיום 24.1.2018 בת"א 62694-06-17 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המערערים. 1. המשיב הגיש תביעה כספית נגד המערערים ובקשה למתן צו עיקול זמני. לבקשה צורף תצהירה של נציגה מטעם המשיב (להלן: המצהירה). ביום 12.7.2017 ניתן צו עיקול זמני. לאחר מספר דחיות, בקשת המערערים לבטל את הצו הזמני נקבעה לדיון ליום 24.1.2018. בפתח הדיון התברר כי המצהירה מטעם המשיב היא בעלת היכרות מוקדמת עם אחות של המותב, הרשמת הבכירה כ' חדד, וכי על רקע היכרות זו היא נפגשה עם הרשמת הבכירה באירועים חברתיים שונים. נוכח האמור הותיר בא כוח המשיב לשיקול דעת בית המשפט אם להמשיך לדון בהליך שלפניו. בא כוח המערערים סבר כי היכרות זו מונעת מבית המשפט להמשיך לדון בעניין, וביקש את פסילת המותב. הבקשה נדחתה על אתר. בהחלטתו ציין בית המשפט כי בעבר החזיק בחשבון בנק בסניף אותו ניהלה המצהירה, אשר אינו הסניף מושא ההליך דנן. בית המשפט הוסיף כי, כפי שעלה מחקירת המצהירה על ידי בא כוח המערערים, אין היכרות אישית בינו לבין המצהירה וכל ההיכרות ביניהם במסגרת מפגשים אישיים נבעה מן ההיכרות עם אחותו. בנסיבות אלו, דחה בית המשפט את בקשת הפסלות בקובעו כי לא קמה עילת פסלות וכי אין בהיקף ההיכרות האמורה כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים. 2. מכאן הערעור שלפניי. לדברי המערערים, היה על המותב לגלות את דבר ההיכרות עם המצהירה במועד מתן צו העיקול הזמני ולמצער לפני קיום הדיון בבקשה להסרת העיקול. נטען כי מדובר בהיכרות אישית, רבת שנים, בין המותב לבין המצהירה, נוכח החברות של המצהירה עם אחותה של הרשמת הבכירה, וכן לנוכח העובדה שהמותב החזיק חשבון בנק בסניף שנוהל על ידי המצהירה. המערערים מוסיפים כי בית המשפט החליט מראש שאין בכוונתו לבטל את העיקול שהוטל, כמשתמע מדברים שאמר בדיון ביום 18.10.2017, שאליו לא התייצב המשיב או מי מטעמו, ושבו ניסה המותב להביא את הצדדים לידי הסכמה על סיום ההליך. נטען כי למצער יש לפסול את המותב בשל מראית פני הצדק. לדברי המערערים, העברת הדיון לא תפגע בהליכים ובבעלי הדין לנוכח השלב המקדמי של ניהול ההליך. המשיב הותיר את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט. 3. לאחר שעיינתי בערעור ובנספחיו אציע לקבל את הערעור. אכן, העובדה לפיה קיימת היכרות בין אחותה של הרשמת הבכירה כ' חדד לבין המצהירה מטעם המשיב אין בה כשלעצמה כדי להצדיק את פסילת המותב מלדון בהליך (ע"א 8763/17 פלוני נ' פלונית, פסקה 5 (13.12.2017)), ויש לבחון את הדברים על פי מבחן "הקרבה הממשית" שבסעיף 77א(א1)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. סעיף זה קובע כי שופט לא ישב בדין מקום שבו "[...] לבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו". בן משפחה מדרגה ראשונה מוגדר בסעיף כ"בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה [...]". נפסק כי מבחן הקרבה הממשית הוא מבחן נסיבתי; היינו, יש לבחון כל מקרה לגופו על פי נסיבותיו ולבדוק אם נוכח התשתית העובדתית הרלוונטית שהונחה בפני בית המשפט קיים חשש למשוא פנים (ע"א 6332/05‏ ולדהורן נ' נרקיס, פסקה 11 (24.11.2005) (להלן: עניין ולדהורן)). 4. בנסיבות המקרה דנן, ובשים לב לעמדת המשיב שהותיר את ההכרעה בערעור לשיקול דעת בית המשפט, ולכך שטרם התקיים דיון מהותי בהליך, אני סבורה כי יש לקבל את הערעור. עיון בפרוטוקול הדיון מיום 24.1.2018 מעלה כי למותב היכרות ממושכת עם המצהירה, וכי הוא נפגש עמה פעמים רבות. וכך העידה המצהירה: "גב' גולדה יצחק: ההיכרות היא עם אחות של השופטת שהיא חברה טובה שלי ועבדה איתי ומכירה את ביהמ"ש מגיל ילדות. [...] גב' יצחק: אני מכירה את המותב דרך האחות של מותב זה. אי לי [כך במקור] היכרות ישירה עם מותב זה אלא באמצעות אחותה. [...] ש. את נפגשת עם המותב בבית המותב? ת. לא. נפגשתי איתה במסגרת אירועים של אחותה. ש. כמה פעמים נפגשת איתה, עשרות פעמים? ת. יכול להיות שהיו עשרות פעמים. ש. שוחחת עם כבוד ביהמ"ש מחוץ לכותלי ביהמ"ש באותם אירועים? ת. כן. ש. כשאת אמרת מגיל ילדות, כשאת מדברת על גיל ילדות, היית אצל ההורים שלה בבית כשהיא גדלה בבית הוריה? ת. אולי פעם פעמיים, אני לא יכולה לומר שלא הייתי בבית הוריה. ש. מדוע אמרת מגיל ילדות? ת. את אחותה אני מכירה מגיל בי"ס ובאופן טבעי גם את המותב. ש. קיימת פגישות עם אחותה? ת. בוודאי. ש. התלוותה לפגישות הללו גם השופטת כשהיתה צעירה יותר, ראית אותה? ת. ראיתי אותה בודאי" (ההדגשות הוספו). אכן, בהחלטת המותב נקבע כי "אין היכרות אישית בין מותב זה לבין המצהירה וכל ההיכרות במפגשים אישיים נובעת מן ההיכרות עם בן משפחה של מותב זה", וכך גם העידה המצהירה עצמה. ואולם מעדות המצהירה עולה כי היחסים בינה ובין אחותו של המותב הם יחסים חבריים קרובים, וכי היא נפגשה עם המותב פעמים רבות, ומכירה אותו זה שנים. אין מדובר בהיכרות על רקע מקצועי או עסקי, ומעדותה של המצהירה עולה כי מדובר בהיכרות שאפשר שהיא צופה גם פני עתיד, ולא נסתיימה בעבר. להשקפתי היכרות כזו נושאת עמה משקל המטה את הכף אל עבר קבלת הערעור, בייחוד בהינתן העובדה שעדות המצהירה בכל הנוגע למחלוקת בדבר העיקול היא מהותית. לכן המותב יצטרך – ככל הנראה – להעריך ולקבוע ממצאים לגבי האמור בתצהיר ובעדותה של המצהירה. אמנם, אין בממצאים אלה כדי להכריע בהכרח את גורל התביעה שהגיש המשיב, ואולם ההכרעה לעניין הותרת העיקול על כנו או הסרתו אף היא החלטה משמעותית מבחינת המערערים. ויודגש – העובדה שלמותב היה חשבון בנק בסניף בניהולה של המצהירה היא – כשלעצמה – אינה מצדיקה את קבלת הערעור. כמו כן לא מצאתי כי יש בדברים שנאמרו בדיון מיום 18.10.2017 כדי לתמוך במסקנה שדעתו של המותב "נעולה", או כי הוא חרג בדברים אלה מניהול תקין של ההליך (השוו ע"א 1260/17 שאמה הכהן נ' רווח, פסקה 8 (15.3.2017)). לעומת זאת, הטעמים שמניתי לעיל והנוגעים להיכרות שבין המותב למצהירה, די בהם בעיני על מנת להצדיק את קבלת הערעור. מסקנה זו ראויה אף בשל מראית פני הצדק, וטעם זה מצטרף אל מכלול השיקולים שבפניי (עניין ולדהורן, פסקה 15). אשר על כן הערעור מתקבל. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ד באדר התשע"ח (‏1.3.2018). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 18009260_V02.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il