ע"א 9244-06
טרם נותח
אקרשטיין תעשיות בע"מ נ. איגלו חברה קבלנית לעבודות צנרת בנין
סוג הליך
ערעור אזרחי (ע"א)
פסק הדין המלא
-
פסק-דין בתיק ע"א 9244/06
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 9244/06
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט י' דנציגר
המערערת:
אקרשטיין תעשיות בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. איגלו חברה קבלנית לעבודות צנרת בנין ופיתוח בע"מ
2. חיים יפים כצנלסון
3. כונס הנכסים הרישמי
4. הנאמן אמיר נגרי,רו"ח
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 3.10.06 בפש"ר 692/05 שניתן על ידי כבוד השופט ג' גינת
תאריך הישיבה:
י"ב באדר א' תשס"ח
(18.2.08)
בשם המערערת:
עו"ד מייק יורק-ריד; עו"ד ניקול יורק;
עו"ד הילה ג'ון
בשם המשיבים 1-2:
עו"ד אפרים ציזיק
בשם המשיב 3:
עו"ד אסף אבני
בשם המשיב 4:
בעצמו
פסק-דין
השופט י' דנציגר:
1. ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 3.10.06 (כבוד סגן הנשיא ג. גינת), במסגרת תיק פש"ר 692/05, אשר בה אושר הסדר נושיה של המשיבה 1 (להלן: איגלו).
העובדות
2. המערערת, יצרנית ומשווקת של מוצרי בטון לפיתוח, תשתית ובניה, סיפקה סחורה לחברת איגלו, אשר פעלה בעיקר כקבלנית משנה עבור חברות בניה ויזמים. כתנאי מקדמי להתקשרות בין המערערת לבין איגלו, חתמה איגלו על שטר חוב והמשיב 2, בעל המניות ומנהל איגלו, חתם אף הוא על שטר החוב כערב אישית לחובותיה של איגלו.
בחודשי הקיץ של שנת 2005 נקלעה איגלו לקשיים, בעטיים הוגבלו חשבונות הבנק שלה בהתאם לאמור בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981. בשל המצב אליו נקלעה, פנתה איגלו לבית המשפט קמא בבקשה למתן צו הקפאת הליכים. בית המשפט קמא נעתר לבקשה וביום 11.8.05 הוצא צו הקפאת הליכים, אשר הוארך מעת לעת. ביום 27.11.05 הגישה המערערת תביעת חוב לכונס הנכסים הרשמי בגין חובותיה של איגלו כלפיה.
יצויין, כי אחד מנושיה של החברה אשר החזיקו ערבות אישית מטעם המשיב 2 לחובותיה של איגלו היה בנק הפועלים, אשר החוב כלפיו היווה תשעים אחוזים מסכום הנשייה הכולל בקבוצת נשייה זו של בעלי ערבות אישית.
3. ביום 14.9.06 התקיים בפני בית המשפט קמא דיון בנוגע להסדר נושים. הסדר זה התבסס על הסכם רכישה שנחתם בין המשיב 5 לבין איגלו (באמצעות הנאמן שמונה לה) ולבין המשיב 2 אישית (להלן: הסכם הרכישה) ובמסגרתו היה אמור המשיב 5 לרכוש כתשעים ושישה אחוזים ממניות החברה, בכפוף לאישור הסדר נושים אשר יתבסס על ההסכם. כן נקבע בהסכם הרכישה כי ארבעה אחוזים מהון מניותיה של איגלו יוותרו בידי המשיב 2, לצורך שמירת סיווגי החברה אצל רשם הקבלנים ובכל מרשם רלוונטי אחר.
בהסכם הרכישה נכללה הוראה, אשר היוותה תנאי מתלה להסכם כולו:
"10.1.5: הסדר הנושים יכלול תנאי מתלה כי מר חיים כצנלסון [המשיב 2- י.ד.] יופטר מערבותו האישית להתחייבות איגלו, ערבויות במישרין או ערבות בעקיפין, וזאת בכפוף לחתימתו של מר חיים כצנלסון על הסכם להמשך עבודתו באיגלו כעובד שכיר".
4. בדיון ביום 14.9.06 התנגדו הן בא כוח בנק הפועלים והן בא כוח המערערת להסדר הנושים, בשל התנאי הקובע כי עם קיום כל תנאי ההסדר יוענק למשיב 2 הפטר אישי מכל ערבויותיו להתחייבויות איגלו. ואולם, ביום 3.10.06 התקיים דיון נוסף בהסדר הנושים בו ניתנה הסכמתו של בא כוח בנק הפועלים להסדר, כך שבא כוח המערערת נותר המתנגד היחיד לאישורו של ההסדר. טענתו הייתה כי לא ניתן לכלול הוראה המעניקה הפטר למשיב 2 במסגרת הסדר נושים לפי סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות) וכי המקום הנכון לדון בחבותו האישית של המשיב 2 הינו בהליכים לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל). עוד טען, כי אפילו הייתה אפשרות להפטיר את המשיב 2 מערבותו האישית במסגרת הסדר הנושים, הרי שאין לכך הצדקה עניינית בנסיבות שהובהרו לבית המשפט קמא במקרה הנוכחי.
בית המשפט קמא דחה את ההתנגדות ואישר את הסדר הנושים תוך שציין כדלקמן:
"בענייננו ברור שהייתה תרומה של הערב הנדון לטובת קופת החברה. אינני מתעלם מכך שמדובר בתרומה שנעשתה על ידי מי שמסר ערבויות אישיות. עם זאת, ברור גם שמדובר במי שפעילותו והשקעתו מבחינת כח אדם חיונית להבראתה ושיקומה של החברה. בנסיבות אלה עמידה על נקיטה בהליך של פשיטת רגל לגבי אותו ערב נראית לי משום עמדה שלא תביא כל תועלת לנושי החברה או לנושיו של אותו ערב. הוראות סעיף 350 לחוק החברות מאפשרות שיקול דעת רחב, הן לקבוצות הנושים השונות והן לבית המשפט באשר לתוכנו של הסדר הנושים. במקרה הנוכחי, הסכימו כל קבוצות הנושים השונות להסדר המוצע, וגם בפני אין נתונים שיביאו למסקנה אחרת. הפטרו של הערב יתקיים רק לאחר מילוי כל תנאי ההסדר. בהתחשב בשיקולים אלה, ההתנגדות שהובאה בפני, נדחית".
טיעוני המערערת
5. בערעור שבפנינו טוענת המערערת כי אין בהוראות חוק החברות ו/או בהוראות פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, כל הוראה אשר מסמיכה בית משפט של פירוק לפטור בעלי מניות ומנהלים, אשר כלל אינם צד להליך הפירוק, מחבותם האישית הנובעת מערבותם לחובות החברה. לטענתה, פטור מסוג זה ניתן לתת אך ורק בהתאם להוראות פקודת פשיטת הרגל ולאחר חקירת יכולתו הכלכלית של החייב.
המערערת מוסיפה ומציינת כי מתן פטור כאמור במעמד אישור הסדר נושים תביא לכך שערבותו האישית של בעל מניות תהפוך למסמך נטול ערך וזכותו של הנושה האוחז בערבות זו, זכות קניינית בעלת מעמד חוקתי, תופקע על ידי בית המשפט. הפקעה זו מנוגדת, לטענתה, להוראת סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
טיעוני המשיבים 1-2
6. המשיבים 1-2 טוענים כי לדידם, סעיף 350 לחוק החברות מעניק לבית המשפט שיקול דעת רחב ביותר, ובכלל זה מקנה גם את הסמכות ליתן הוראות בנוגע לחלות ערבות אישית. המשיבים 1-2 מפנים ל-ע"א 332/88 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' ד"ר י' נאמן, עו"ד, במעמדו ככונס נכסים של כוכב השומרון בע"מ וכוכב השומרון עמנואל (1982) מניות בע"מ, פ"ד מד(1) 254 (להלן: עניין כוכב השומרון) ומציינים כי בפסק דין זה נקבע כי קבוצת הנושים בעלי הערבויות האישיות הינה קבוצת אינטרסים מיוחדת, ועל כן היה צורך לכנס את אותם נושים באסיפת סוג נפרדת. מכיוון שבענייננו ניתנה הסכמה להסדר הנושים ברוב הדרוש בחוק החברות בכל קבוצות הנשייה הרלוונטיות, ובכלל זה ניתנה הסכמתם של הנושים בעלי ערבות אישית אשר מחזיקים למעלה משבעים וחמישה אחוזים מסכום הנשייה בקבוצה זו, הרי שבית המשפט קמא היה מוסמך לאשר את ההסדר. מוסיפים המשיבים 1-2 ומציינים כי התנאי המתלה אשר הפטיר את המשיב 2 מערבותו היה תנאי סביר, אשר מהותו ומטרתו היו שימור הסיווג הקבלני של החברה אצל רשם הקבלנים, וכי בית המשפט קמא הביא במכלול שיקוליו את האינטרס של כלל נושי החברה באישורו של ההסדר.
המשיבים 1-2 מציינים כי צו הקפאת ההליכים הוחל על ידי בית המשפט קמא גם על המשיב 2 וזאת בהתאם לשורה ארוכה של פסקי דין ולרוח הפסיקה אשר מאפשרים החלה זו. המשיבים 1-2 טוענים כי המערערת לא השיגה על החלה זו של הצו על המשיב 2 ורק בדיעבד, ובשיהוי ניכר, החליטה להעלות טרוניותיה ולטעון כי בית המשפט קמא אינו מוסמך לקבל החלטות בנוגע לערבותו האישית של המשיב 2.
עוד מציינים המשיבים 1-2 כי המערערת לא ביקשה, בד בבד עם הגשת ערעור זה, את עיכוב החלטתו של בית המשפט קמא, ובכך תרמה להיווצרותו של "מעשה עשוי". המשיבים 1-2 מציינים כי במסגרת קיום הסדר הנושים והסכם הרכישה שולמו על ידי הרוכשת כספים רבים לבנקים ולעובדים, וכי לא ניתן כעת להחזיר את הגלגל אחורה.
המשיבים 1-2 טוענים כי מרגע שבוצעו תשלומים אלו, אשר לא ניתן להשיבם, אין לאפשר ביטולו של הסדר הנושים בעילה של ביטול התקיימותו של תנאי מתלה, כאשר ניתן היה לבקש עיכוב ביצועו של פסק הדין.
עמדת המשיב 3
7. המשיב 3 מצטרף לעמדותיהם של המשיבים 1-2. זאת, מכיוון שהסדר הנושים אושר הן בכל קבוצות הנשייה הרלוונטיות, לרבות בקבוצת הנושים הבלתי מובטחים בעלי הערבויות האישיות, והן על ידי בית המשפט קמא, ובנוסף נוכח העובדה כי הוחל בביצועו של ההסדר ובמסגרת זו שולמו כספים עבור רכישת החברה, בעוד לא נתבקש עיכוב ביצוע על ידי המערערת.
דיון והכרעה
8. סבורים אנו כי דין הערעור להידחות.
הסדר הנושים בענייננו אושר כדין בכל קבוצות הנשייה הרלוונטיות. בכלל זה, אושר ההסדר על ידי בנק הפועלים, אשר החזיק בתשעים אחוזים מסך הנשייה של קבוצת הנושים בעלי הערבות האישית. אמנם, סבורים אנו כי קבוצת הנושים בעלי הערבות האישית מהווה בנסיבות העניין קבוצה בעלת אינטרס מיוחד המצדיק כינוס אסיפה נפרדת של קבוצה זו, ואולם משהושג הרוב הנדרש לאישור ההסכם גם בקרב קבוצה זו, בדין אישר בית המשפט קמא את ההסדר. טענתו של בא כוח המערערת, כי בית המשפט הדן באישור הסדר נושים בהתאם לסעיף 350 לחוק החברות אינו מוסמך להפטיר, במסגרת ההסדר, בעלי מניות מערבותם האישית, מנוגדת להלכות אשר יצאו מבית משפט זה. לעניין זה ראו דבריו של כבוד השופט י. מלץ ז"ל בעניין כוכב השומרון, עמ' 263:
"אכן, בהסדר פשרה בין הנושים עסקינן, ובמסגרת זו נדרשים נושים ובעלי עניין אחרים לוותר גם על דברים בעלי ערך, בהנחה שוויתור זה ישתלם בהמשך הדרך, באופן שמצבם של כולם, והנושים המוותרים בכלל זה, יהיה טוב יותר. ואולם אם הסיכוי להבראת החברה ולהבאתה לכלל פירעון כרוך בסיכון עכשווי, באופן שעל המעט הקיים יש לוותר ולמחול, הרי סיכון זה צריך להיות נישא על-ידי כל מי שנהנה מן הסיכוי, ואין להטילו על נושה אחד או על קבוצת נושים קונקרטית. הבנק נדרש בלא ספק להקריב זכות איכותית יותר משל הנושים האחרים, ועל-כן רשאי היה לבוא במסגרת בני סוגו: ירצו - יאשרו גם בעלי הערבויות את ההסדר על הקורבן הנדרש מהם בו; לא ירצו - יצטרכו החברה ונושיה להציע לאלו תמורה הולמת יותר בעבור הסיכון המוטל עליהם".
מעניין כוכב השומרון עולה, כי מחזיקי הערבות האישית זכאים לכינוס אסיפה נפרדת, שבה יצביעו האם הם מסכימים להעניק הפטר לערבותו של בעל המניות. ברי, כי במידה והושג הרוב הדרוש באסיפה נפרדת מסוג זה, לא יימנע בית המשפט מאישור הסדר הנושים בשל התנגדות נושה מסוים, אם הטעם להתנגדות הינו העובדה כי הוא מחזיק בערבות אישית לחובותיו ואינו מסכים עם החלטת הרוב באסיפה הנפרדת (וראו לעניין החובה בכינוס אסיפת נושים נפרדת לנושים בעלי ערבות אישית גם 3225/99 שיכון עובדים בע"מ נ' טש"ת חברה קבלנית לבניין בע"מ, פ"ד נג(5) 97, 118).
9. אף אם ניתן למצוא גישות אשר לפיהן בנסיבות מסוימות אל לו לבית המשפט לאשר הסדר נושים גם אם הושגה הסכמת רוב הנושים בקבוצות השונות, לרבות בקבוצת בעלי הערבויות האישיות, הרי שגם על פי גישות אלה לא מוטלת בספק עצם סמכותו של בית המשפט לאשר הסדר נושים המפטיר בעלי מניות מערבותם האישית במסגרת סמכותו על פי סעיף 350 לחוק החברות. כך, בספרם של ורדה אלשיך וגדעון אורבך הקפאת הליכים – הלכה למעשה, 2005, מתייחסים הכותבים לאישור הסדר נושים בו ניתן הפטר לבעלי מניות מערבותם האישית, ומציינים כך:
"ייתכן שיהיה מקום להביא הוכחה חד-משמעית כי הכשלת ההסדר והבאת בעלי המניות להליכי פשיטת רגל לא תניב לבעלי הערבויות האישיות כל תועלת ממשית. באופן דומה, ניסיון להשיג הפטר כזה (בלא תשלום דיבידנד בשיעור המתקרב ל-100% לבעלי הערבויות האישיות), עלול לסכל כל ניסיון מצד בעלי המניות להותיר ברשותם חלק ממניות החברה במסגרת ההסדר" (עמ' 459-460)
ניתן להיווכח, אם כן, כי גם לפי גישה זו ההליך הנכון לבירור הנתונים הרלוונטיים לעניין אישור הסדר נושים המעניק הפטר לערב הינו הליך אישור הסדר הנושים בפני בית המשפט הדן בהסדר זה, ואין כל סימוכין לטענתה של המערערת כי ההליך הנכון לדון בהפטר לערב בסיטואציה מעין זו הוא במסגרת פקודת פשיטת הרגל.
אנו סבורים כי בית המשפט קמא היה מוסמך לאשר את הסדר הנושים הכולל הפטר למשיב 2 אף בהעדר של חקירת יכולת של המשיב 2, משוכנע כי ההפטר משרת את מטרת הבראתה של החברה ובהתחשב, בין היתר, בתרומתו הכספית של המשיב 2 לחברה.
10. בענייננו, פרוטוקול הדיון מיום 3.10.06, המפרט את הטענות שהועלו על ידי הצדדים להסדר הנושים בפני בית המשפט קמא טרם קיבל את החלטתו, מעלה כי בא כוח המשיבים 1-2 פירט את תרומתו הכספית של המשיב 2 לחברה וציין כי הוא מימש חשבונות אישיים, העביר לחברה את היתרה שנשארה לאחר מימוש משכנתא על ביתו במושב יוגב ואף עבד שנה ללא משכורת. בית המשפט קמא השתכנע כי עמידה על נקיטת הליך פשיטת רגל נגד המשיב 2 לא תביא תועלת לנושי החברה או לנושי הערב, ואין אנו סבורים כי קיימת עילה להתערבות בקביעה זו. כן אין אנו מוצאים מקום להתערב בקביעתו של בית המשפט קמא כי המשיב 2 הינו גורם שהשקעתו ופעילותו בחברה הינן חיוניות.
אכן, שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט באישור הסדר נושים הינו שיקול דעת רחב, ואיננו סבורים כי חרג בית המשפט קמא מסמכותו בדרך בה הפעיל שיקול דעתו במקרה זה.
11. משכך, אנו דוחים את הערעור. בשל מסקנתנו כי הסדר הנושים אושר כדין, אין אנו מוצאים צורך לדון בטענות המשיבים אודות "מעשה עשוי" עקב מחדלה של המערערת להגיש בקשת עיכוב ביצוע בד בבד עם ערעור זה.
המערערת תשא בהוצאות המשיבים בערעור זה וכן בשכר טרחת עורכי דינם בסך 5,000 ₪ כל אחד.
ש ו פ ט
המשנה לנשיאה א' ריבלין:
אני מסכים.
המשנה לנשיאה
השופט א' רובינשטיין:
אודה כי התלבטתי בערעור זה. על פני הדברים היה נראה לי כי לכאורה יש קושי במתן הפטור למשיב 2. קושי זה מצוי בראש וראשונה במישור העקרוני-משפטי-ערכי, ונתתי אל לבי את תפקידו של בית משפט זה בקביעת נורמות. ואכן, אני מסכים בעיקרון עם המלומדים אלשיך ואורבך בקטע שציטט חברי השופט דנציגר, קרי, כי יש צורך בהוכחה שהכשלת ההסדר לא תניב לבעלי ערבויות אישיות תועלת ממשית. ואולם, מקובל עלי גם, כי בית המשפט שלפירוק מוסמך לעניין זה בגדרי סמכותו לפי סעיף 350 לחוק החברות. זאת, הן על פי ההלכה הפסוקה כפי שציטט חברי, והן על פי השכל הישר, כחלק מתמונה כוללת המצויה, וראוי שתימצא, בפני בית המשפט שלפירוק; כך עולה גם מפסק הדין בפרשת בנק לאומי נ' נאמן (כוכב השומרון) בעמ' 261. עדיין הטרידה אותי השאלה האם אין בית המשפט שלפירוק צריך להתחקות אחר יכולתו הכלכלית של בעל הערבות האישית בטרם יפטרנו. לעניות דעתי, נושא זה צריך להיות חלק מן השיקולים שיביא בית המשפט שלפירוק בחשבון, וזאת משיקולי הגינות כלפי כולי עלמא, והכלים נתונים בידיו לעשות כן. ואולם, החלטתי בסופו של יום לצרף דעתי במקרה הספציפי שלפנינו לדעת חברי השופט דנציגר, כיוון שעיון בדו"ח הנאמן רו"ח נגרי מגלה כי היתה נתינה כספית ספציפית מצדו של המשיב 2, לרבות מימוש בית ורכב, בנוסף לעניין פעילותו הנחוצה בחברה שעליה נשען חלק מן ההסדר. אשר על כן, התמונה הכוללת אינה צבועה בצבע עז של חסר בכך שלא נעשתה חקירת יכולת ככל משפטה וחוקתה, ומכל מקום אין הדברים מגיעים לכלל התערבות בהכרעתו של בית המשפט קמא. על כן, כאמור, מצטרף אני לתוצאה שאליה הגיע חברי.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' דנציגר.
ניתן היום, י"ז באייר תשס"ח (22.5.08).
המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06092440_W05.doc חכ
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il