פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"פ 9242/12
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 9242/12
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המערער:
ואדים קופליאן
נ ג ד
המשיבה:
עמישב שירותים בע"מ
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 9.12.2012 בע"א 6424-07-12 שניתן על ידי כבוד השופט ד"ר מ' רניאל
תאריך הישיבה:
י' בשבט תשע"ג
(21.1.13)
בשם המערער:
עו"ד פואד חיר
בשם המשיבה
עו"ד דורת שרי
פסק-דין
1. בהחלטת בית המשפט קמא מיום 29.12.12 נקבע ע"י כבוד השופט ד"ר מ' רניאל כי "אם עד יום 16.12.12 לא יבוטלו כל הליכי ההוצאה לפועל שננקטו או התבקשו בתיק 08-01198-09-2 לאחר יום 1.8.12, ישלם המשיב קנס של 1,500 ש"ח או שני ימי מאסר בגין כל יום שבו לא יבוטלו כל הליכי ההוצאה לפועל כאמור".
2. בדיון לפנינו הודיענו ב"כ המערער כי כל תיקי ההוצאה לפועל נסגרו לפני יום 16.12.12.
3. במסגרת ערעורו, שהוגש על אף האמור לעיל, טוען המערער טענות מטענות שונות לרבות הטענות שלהלן
א. כי לא התאפשר לו בהליך הערעור לראות בתשובתו לערעור משום עיקרי טיעון;
ב. כי לא התאפשר לבא כוחו לטעון טענותיו בערעור ולא התאפשר לו להתגונן מפני טענת הביזיון;
ג. כי הוא חוייב חמש פעמים בהוצאות על כל בקשה שהגישה המשיבה;
ד. כי בית המשפט קמא "יזם ... וייעץ לב"כ המשיבה ליזום הליך הביזיון שהמשיבה לא חלמה עליו ולא חפצה בו ...";
ה. כי בית המשפט קמא החליט כי עובדות מסויימות לא הוכחו כלל על ידי המערער, על אף נספחים "8-ב" ו-"8-ג" שהוגשו לבית המשפט קמא.
4. מוסיף המערער וטוען כי אף אם מדובר היה בהפרה, "הרי שעסקינן באירוע חד פעמי שהופסק ועוכב והמטרד הוסר בטרם נולדה בקשת הביזיון". יחד עם זאת, מדגיש המערער כי ביום 19.11.12 כבר לא היה שום שמץ של בזיון ואף על פי כן ביום זה הורה בית המשפט קמא על קביעת התיק לדיון ליום 25.11.12.
5. המשיבה טוענת כי הודעת הערעור מהווה נסיון נפסד מצד בא כוח המערער להטרדת המשיבה ובית המשפט זה; כי החלטת בית המשפט קמא בדין יסודה וכי אין הערעור מעלה נימוק משפטי כלשהו. מוסיפה המשיבה וטוענת כי אין מקום להתערבות בית משפט זה, בנסיבות העניין בקביעות עובדתיות של בית המשפט קמא.
6. באשר לטענת המערער שבסיפא לסעיף 4, המשיבה טוענת כי גם ביום 19.11.12 ואף עד ליום 28.11.12 היו עדיין מוטלים עיקולים על רכבי המשיבה ונשלחו הודעות על ידי המערער לצדדי ג' בדבר ההליכים בהם נקט נגד המשיבה.
7. המשיבה עתרה להשתת הוצאות אישיות על ב"כ המערער, ולחיוב המערער בהוצאות המשיבה.
8. לאחר ששמענו את כל טענות הצדדים ולאחר שעיינו בהחלטת בית המשפט קמא, בהודעת הערעור ובעיקרי הטיעון מטעם המשיבה נחה דעתנו כי לא נפלה שגגה בהחלטה זו, ובוודאי לא שגגה המצדיקה את התערבותנו.
9. בשולי הדברים נעיר, כי אף שיש לכאורה טעם בטענתו של המערער המוזכרת בסיפא לסעיף 4 דנן, טענה זו לא הוכחה כנדרש על ידי המערער ומשך לא ראינו לשנות מהחלטתנו.
10. הערעור נדחה.
המערער ישא בהוצאות המשיבה בסך כולל של 10,000 ש"ח. יתכן שהיה מקום להשית בנסיבות העניין הוצאות אישיות על ב"כ המערער לטובת אוצר המדינה, ואולם משננזף ב"כ המערער על ידנו בפתח הדיון, נסתפק בכך.
ניתן היום, י' בשבט תשע"ג (21.1.2013).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12092420_W03.doc חכ+הג
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il