פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"א 9234/99

גנימה בנימין נ. גנימה תהילה

ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה לסרב לבקשת המערער לפסול את השופט מלדון בעניינו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 17/02/2000 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק רע"א — רשות ערעור אזרחי.
מספר התיק 9234/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה פסלות שופט — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה לסרב לבקשת המערער לפסול את השופט מלדון בעניינו.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"א 9234/99

גנימה בנימין נ. גנימה תהילה

ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה לסרב לבקשת המערער לפסול את השופט מלדון בעניינו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער ביקש לפסול את השופט שדן בענייני המשפחה שלו, בטענה שהשופט התבטא בצורה פוגענית כלפי עורך דינו, הפגין חוסר אובייקטיביות ואף ייעץ למשיבה לפרוץ לדירה. בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה. בערעור לבית המשפט העליון, הנשיא אהרן ברק קבע כי גם אם נאמרו הדברים המיוחסים לשופט, אין בהם כדי להקים עילה לפסילה. נקבע כי ההתבטאויות כוונו כלפי עורך הדין ולא כלפי המערער עצמו, וכי לא הוכח חשש ממשי למשוא פנים שימנע מהשופט להכריע בתיק בצורה הוגנת.

סוג הליך רשות ערעור אזרחי (רע"א)
הרכב השופטים א' ברק
בדעת רוב 1/1

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • גנימה בנימין

נתבעים

  • גנימה תהילה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • השופט התבטא בחריפות ובזלזול כלפי בא כוח המערער.
  • השופט הפגין חד-צדדיות בדיון.
  • השופט נתן "ייעוץ" למשיבה לפרוץ לדירת המערער.
  • התנהלות השופט מעוררת חשש ממשי למשוא פנים.
טיעוני ההגנה
  • הדברים נאמרו כלפי עורך הדין ולא כלפי המערער עצמו.
  • ההתבטאויות אינן נוגעות לשאלות שבמחלוקת בתיק.
  • לא הוכח חשש ממשי למשוא פנים המצדיק פסילה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם התבטאויות השופט מהוות עילה לפסילה.
  • הקשרן של ההתבטאויות והאם הן מעידות על חוסר אובייקטיביות.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • תצהיר המערער המפרט את התבטאויות השופט.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
בש"א 19353/99
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט לענייני משפחה במחוזות תל-אביב-יפו

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 9234/99 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער: גנימה בנימין נגד המשיבה: גנימה תהילה ערעור פסלות שופט על החלטתו של בית משפט לענייני משפחה במחוזות תל-אביב-יפו בתיק בש"א 19353/99 מיום 22.12.99 שניתנה ע"י כבוד השופט נ' נחמני בשם המערער: עו"ד שפיים בנימין פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה במחוזות תל-אביב והמרכז, (כב' השופט נ' נחמני), מיום 22.12.99, בה סירב בית המשפט לפסול עצמו מלישב בדין בעניינו של המערער. 1. המשיבה הגישה כנגד המערער שורה של תובענות בהן נתבקשו מספר סעדים. ביום 17.6.99 התקיים קדם משפט בפני כב' השופט נחמני. התיקים נקבעו להוכחות. נקבע, כי הדיון יערך ביום 16.12.99, כי המשיבה תגיש תצהירי עדות ראשית עד ליום 16.10.99 ואילו המערער יגישם עד ליום 16.11.99. המשיבה לא הגישה תצהיריה עד ליום 14.12.99. בא-כח המערער ניגש למזכירות בית המשפט וביקש להגיש בקשה לדחיית מועד הדיון. בשל קריסת מחשבים, לא נתקבלה בקשתו. גם המתמחה של כב' השופט סירב לקבל הבקשה. ב"כ המערער הניח הבקשה על דלפק המזכירות. הוא ציין בה, כי נוכח אי הגשת התצהירים ונוכח דיון אחר בו צריך הוא להופיע ביום 16.12.99, מבקש הוא לדחות הדיון. מן החומר שבפני עולה, כי בא כוחו של המערער לא הופיע לדיון ב16.12.99-. כך או כך, לב ליבה של הבקשה לפסילתו של בית המשפט, כמו גם הערעור שבפני, הוא חילופי הדברים שהיו בין המערער לבין בית המשפט. 2. לטענת המערער, שגובתה בתצהיר מטעמו, אמר לו בית המשפט כך: "אני מכיר את ההתחמקויות של עורכי דין שמודיעים בפקס שאינם מגיעים ומבקשים דחיה". "אני לא קורא בקשה שאינה כתובה בתוך תיק צהוב ואפילו אם יש סיבה מוצדקת כמו זאת שהמחשבים לא פעלו". "עו"ד שפיים [בא כח המערער, א.ב.] לא הגיש תצהירים בענין סילוק יד והוא אינו יכול לרחוץ בנקיון כפיו אלא לנהוג לפי "טול קורה מבין עיניך". "עו"ד שפיים הרוויח כסף בביהמ"ש המחוזי ואותו יעביר לקופת המדינה... אני בכלל חושב שאת התשלומים האלו צריך להעביר ישירות לשופט כי השופט קורא ועובד כמו שעבדתי כל הלילה והתכוננתי לתיק זה, השופט צריך לקבל את התשלום ולא המדינה... עורך הדין ישלם מה שהרוויח במחוזי, למדינה". 3. בנוסף טען בא כח המערער, כי המשיבה קמה ואמרה כי אחיו של המערער אמר לה כי הוא (המערער) הוא "חמום מוח". משהתקומם כנגד אמירה זו, הפטיר השופט ואמר "תפנה בטענות אל אחיך ולא אלי". עוד הוסיף, כי המשיבה פנתה לבית המשפט וציינה את רצונה לפרוץ חדר בדירת בני הזוג, המשמש כעת את המערער. לטענת המערער, שגובתה בתצהיר, אמר בית המשפט למשיבה: "אם את רוצה לפרוץ תפרצי, מה זה הוא סוגר במנעולים, אסור לו, תפרצי, ואם יהיו בעיות המשטרה תטפל בזה". לטענת המערער, בעקבות ה"ייעוץ" שהעניק בית המשפט למשיבה, פנתה היא באותו יום למשטרה. 4. המערער ביקש את פסילתו של בית המשפט מלישב בדין, וזאת הן נוכח ההתבטאויות החריפות כנגד בא כוחו והן נוכח חד צדדיותו של בית המשפט, לטענתו, בדיון שנערך וב"ייעוץ" שנתן למשיבה. בית המשפט דחה הבקשה. בית המשפט ציין כי לא היה מקום להיעדרותו של עורך הדין, וכי לא התקיים דיון פורמלי ועל כן הדברים שהובאו בתצהיר אינם רלבאנטיים כלל. אין כל יסוד לטענת פסלות. הדיון טרם החל והוא אמור להתקיים בהמשך. 5. בפני חוזר המערער על טענותיו כפי שנטענו בפני הערכאה הראשונה ומוסיף, כי אין בהחלטתו של בית המשפט הדוחה את טענת הפסלות, התייחסות עניינית לטענותיו. רובה ככולה מופנה להיעדרותו, כביכול, של עורך הדין. על כן, יש לקבל הערעור ולהורות על פסילתו של בית המשפט. 6. לאחר שעיינתי בחומר שבפני ובטענות המערער, נחה דעתי כי דין הערעור להדחות. מוכן אני להניח - מבלי להכריע בדבר - שנוכח תצהירו של המערער ונוכח אי הכחשתו של בית המשפט את הציטוטים שהובאו מפיו, אכן נאמרו הדברים למערער. אליבא דידי, מוטב היה אם חלק מהם לא היה נאמר כלל. אולם בכך לא סגי, שכן טענתו של המערער הינה כי יש בהם עילה לפסילתו של בית המשפט מלישב בדין. טענה זו אין בידי לקבל. ברי, כי עיקרי הדברים אכן כוונו כנגד בא כוחו של המערער ואף זאת, ללא קשר לתובע עצמו או לשאלות העומדות במחלוקת. תעיד על כך העובדה, כי בהחלטתו מיום 16.12.99 הוטלו הוצאות בגין אי ההתייצבות על עורך דינו של המערער ולא על המערער עצמו. אשר להתבטאותו של בית המשפט וה"ייעוץ" שניתן כביכול, הרי שלא ברור מן החומר שבפני והערעור שהוגש, הקשרם של הדברים, ונגיעתם לתובענות השונות שנדונו בפני בית המשפט. אף לגופם של הדברים. ככל שנאמרו (ומבלי להכריע בכך), לא מצאתי חשש ממשי למשוא פנים המצדיק את פסילתו של השופט מלישב בדין. התוצאה היא, כי אין בטענותיו של המערער ובחומר שלפני כל יסוד או תשתית לפסילתו של היושב בדין ועל כן, דין הערעור להדחות. ניתן היום, י"א באדר א' התש"ס (17.2.2000). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99092340.A01/דז/