פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 921/09

מדינת ישראל נ. פלוני

ערעור המדינה על קולת העונש שהוטל על המשיב בגין עבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות.

התקבל חלקית ?
תאריך פרסום 27/05/2009 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 921/09 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה עבירות אלימות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור המדינה על קולת העונש שהוטל על המשיב בגין עבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות.
החלטת בית המשפט התקבל חלקית — חלק מהסעדים שהתבקש התקבל וחלק נדחה.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 921/09

מדינת ישראל נ. פלוני

ערעור המדינה על קולת העונש שהוטל על המשיב בגין עבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות.

התקבל חלקית ?

סיכום פסק הדין

המשיב הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לאחר שהכה מתלונן וזרק עליו אבן. בית המשפט המחוזי גזר עליו מאסר על תנאי ופיקוח שירות מבחן, תוך התחשבות בגילו הצעיר ובגיוסו לצה"ל. המדינה ערערה על קולת העונש, בטענה כי מדובר באלימות קשה ללא התגרות וכי המשיב לא הביע חרטה. בית המשפט העליון קיבל את הערעור בחלקו, בקובעו כי חומרת המעשים מחייבת ענישה מוחשית, אך בשל גילו הצעיר בעת העבירה והשתלבותו במסגרת הצבאית, החליט להחמיר את העונש לשישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, במקום מאסר על תנאי בלבד.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים א' פרוקצ'יה, ע' ארבל, ח' מלצר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מדינת ישראל

נתבעים

  • פלוני

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העונש שהוטל אינו משקף את חומרת המעשים והפגיעה הקשה במתלונן.
  • המשיב החל באלימות ללא התגרות והמשיך להכות את המתלונן גם כשזה נפל ארצה.
  • המשיב ביצע את העבירה בתקופת פיקוח של שירות המבחן בתיק קודם.
  • תסקיר שירות המבחן שלילי והמשיב לא הביע חרטה.
  • נדרשת ענישה מרתיעה בדמות מאסר בפועל בשל מסוכנות המשיב.
טיעוני ההגנה
  • המשיב היה קטין בעת ביצוע העבירה וסובל מבעיות קשב וריכוז.
  • היוזמה לאירוע הייתה של חברו הבגיר.
  • המשיב משרת בצה"ל ומפקדיו מרוצים ממנו, מאסר יקטע את תהליך שיקומו.
  • עברו הפלילי מינורי ואינו כולל עבירות אלימות קודמות.
  • המשיב מוכן לשלם פיצוי למתלונן.
מחלוקות עובדתיות
  • חלקו היחסי של המשיב באלימות לעומת חברו.
  • האם המשיב הפנים את חומרת מעשיו והאם הוא מתאים להליך טיפולי.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • כתב אישום מתוקן
  • תסקיר שירות מבחן

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 7024/08
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בחיפה

תגיות נושא

  • חבלה חמורה
  • עבירות אלימות
  • קטינים
  • ענישה
  • שיקום

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
6
חודשי מאסר על תנאי
0
חודשי שירות עבודה
6
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0
הוראות וסעדים אופרטיביים
  • יתר רכיבי העונש שנקבעו בבית המשפט המחוזי נותרו בעינם
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 921/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 921/09 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ח' מלצר המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 14.12.08 בת.פ. 7024/08 שניתן על ידי כבוד השופט י' כהן תאריך הישיבה: כ"ז באייר תשס"ט ((21.5.09) בשם המערערת: עו"ד י' שרף בשם המשיב: עו"ד ע' סלימאן בשם שירות המבחן: גב' ד' טל פסק-דין השופטת ע' ארבל: 1. המשיב הודה בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, והורשע בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 + 335 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. על-פי עובדות כתב האישום עברו המשיב וחברו ליד המתלונן וחברתו שישבו בפארק. חברו של המשיב העיר הערה למתלונן, ולשאלתו של המתלונן למה התכוון ביקש מהמתלונן שיגיע אליו. כשהגיע המתלונן החל המשיב להכותו וכאשר החל המתלונן לברוח רדפו אחריו המשיב וחברו. כאשר נפל המתלונן על הארץ החלו המשיב וחברו לבעוט בו בכל גופו והמשיב אף נטל אבן והשליך אותה בפניו של המתלונן. 2. ביום 14.12.08 נגזר דינו של המשיב לשמונה חודשי מאסר על תנאי שבמשך שלוש שנים לא יעבור עבירת אלימות כלשהי כלפי גופו של אדם למעט "תקיפה סתם"; שלושה חודשי מאסר על תנאי שבמשך שנתיים לא יעבור עבירה של "תקיפה סתם"; ופיקוח שירות מבחן למשך שלוש שנים. לאור גילו הצעיר של המשיב, כבן 16 ותשעה חודשים בעת ביצוע העבירה, הוזמן תסקיר מבחן בעניינו. בית המשפט קבע כי העבירה שבוצעה על-ידי המשיב הינה חמורה ובוצעה במידה לא מבוטלת של אכזריות המשקפת את דפוסי ההתנהגות האלימה של המשיב כפי שאלה משתקפים בתסקיר המבחן. כן צוין כי למתלונן נגרמו חבלות של ממש לגופו, ביניהן כאלה שלא ניתן לרפאן באופן מוחלט. לפיכך וחרף גילו הצעיר של המשיב החליט בית המשפט שאין מקום להימנע מלהרשיעו בעבירה. לזכותו של המשיב שקל בית המשפט את קטינותו, ואת העובדה שביצע את העבירה יחד עם בגיר שהיה אמור לרסנו. כן שקל בית המשפט את העובדה שהמשיב גויס לשירות חובה בצה"ל וכי מסגרת זו עשויה להיות קרן האור האחרונה שתשנה את אורחות חייו ואת דפוסי התנהגותו האלימה. לחובתו שקל בית המשפט את חלקו הדומיננטי בתקיפת המתלונן, ואת העובדה שהוא זה שגרם לרוב חבלותיו הקשות של המתלונן. 3. על גזר הדין הגישה המדינה ערעור זו. לטענתה, טעה בית המשפט קמא משלא הטיל על המשיב רכיב עונש מאסר לריצוי בפועל וכן פיצוי למתלונן למרות הפגיעה הקשה בפניו ובשיניו, אשר מצריכה טיפול רפואי הכרוך בעלות כספית לא מבוטלת. המערערת מוסיפה וטוענת כי המשיב הוא שהחל במעשי האלימות ללא כל התגרות מצד המתלונן, שהינו קטין, וגם כשהמתלונן נפל ארצה חסר אונים המשיך המשיב לבעוט בו ועוד הוסיף וזרק עליו אבן שגרמה למתלונן נזקים קשים ללסתו ולשיניו. המערערת מפנה לעברו הפלילי של המשיב שממנו עולה כי את העבירה במקרה דנן ביצע המשיב חודשים ספורים לאחר שהסתיים באי הרשעה משפט קודם שלו בגין החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה, תוך שהוטלו על המשיב התחייבות ופיקוח של שירות המבחן. העבירה דנן בוצעה בתוך תקופת הפיקוח. המערערת אף מפנה לתסקיר שירות המבחן השלילי שהוגש בעניינו של המשיב ממנו עולה כי המשיב לא הביע חרטה כנה ולא נטל אחריות על מעשהו, והתייחסותו אינה מאפשרת עבודה טיפולית עמו. לפיכך נדרשת הצבת גבולות ברורה ומוחשית למשיב בדמות מאסר בפועל. המערערת טוענת כי העונש שהוטל על המשיב המאפשר לו להמשיך ולשרת בצבא בסביבתם של חיילים וחיילות צעירים אחרים בטרם הפנים את חומרת מעשיו ונענש עליהם אינה עונה על מסוכנותו הרבה של המשיב לציבור. לבסוף ציינה המערערת את ההתפתחויות האחרונות שכוללות מעצרו ומאסרו של המשיב למשך 45 יום בשל עבירת שימוש בסמים. 4. בא-כוחו של המשיב טען כי היוזמה לאירועים בכתב האישום היתה של חברו של המשיב, שהיה מבוגר מהמשיב בשנתיים. המשיב היה קטין בזמן ביצוע העבירות וסבל מבעיות קשב וריכוז מאז ילדותו. חרף זאת הצליח המשיב להתגייס לשירות צבאי שמהווה פתח לשיקומו. מפקדיו מרוצים ממנו ולא מדברים על שחרורו. באשר לעבירה של שימוש בסמים מבהיר הסנגור כי מדובר בשימוש בסם מסוג גראס וכי אין מדובר בעבירת אלימות. הטלת מאסר, בפועל או בעבודות שירות, יחסום את אפשרות שיקומו של המשיב באמצעות השירות הצבאי. הסנגור ציין כי אף עברו הפלילי של המשיב אינו כולל עבירת אלימות אלא החזקת סכין בלבד. הסנגור ציין את מצבו הכלכלי הקשה של המשפחה, אך הוסיף כי המשיב מוכן לשלם פיצוי למתלונן בתשלומים. 5. לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים סברנו כי דין הערעור להתקבל בחלקו. העבירות בהן הורשע המשיב הינן חלק מתופעה מדאיגה של שימוש באלימות חמורה ללא כל מניע כלפי אזרחים תמימים. הנסיבות במקרה דנן חמורות במיוחד: המתלונן הינו קטין והחבלות שנגרמו לו קשות כאשר חלקן גרמו לו לנזק בלתי הפיך. המשיב הוא אשר פתח באלימות והוא אשר גרם למתלונן את החבלות הקשות יותר לאחר שזרק עליו אבן בעת שהמתלונן שכב על הארץ בחוסר אונים. התנהגות מסוג זה מחייבת ענישה הולמת אשר תבטא את סלידתה של החברה ממעשים מעין אלו ואת חובתה להגן על אזרחיה, וכן תגרום להרתעה משמעותית כלפי העבריין וכלפי עבריינים בפוטנציה. בית משפט זה שב והדגיש את הצורך במדיניות עקבית של ענישה מחמירה בעבירות אלימות (ראו למשל ע"פ 6277/07 שימנסקי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 21.5.08); ע"פ 9568/07 אבוטבול נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 9.3.08)). 6. חרף החומרה היתרה המיוחסת לעבירות אלימות ולמרות המדיניות הכללית בעניינים מעין אלה, אין להתעלם מכך שמדובר בצעיר שביצע את העבירות עוד בהיותו קטין. כידוע, כאשר מורשע נאשם קטין מערכת השיקולים בעניינו שונה מזו שחלה לגבי נאשם בגיר, כאשר לשיקול השיקומי ניתן דגש מיוחד וכן ניתן משקל רב לנסיבותיו האינדיבידואליות של הנאשם (ראו ע"פ 5409/07 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 10.9.07)). במקרה דנן מדובר כאמור בקטין בעת ביצוע העבירות אשר חבר לבגיר לביצוע המעשים. לכך יש להוסיף כי עברו הפלילי של המשיב מינורי באופן יחסי וכולל עבירה אחת של החזקת סכין ללא הרשעה. כמו כן התגייס המשיב לצה"ל, שם הוא משרת כיום לשביעות רצון מפקדיו. מנגד יש להביא בחשבון את מאסרו של המשיב במהלך שירותו הצבאי בגין עבירה של שימוש בסמים, את העובדה שביצע את העבירה דנן במסגרת תקופת הפיקוח בתיק אחר, וכן את חוסר שיתוף הפעולה של המשיב עם ההליך הטיפולי שהציע שירות המבחן. תסקיר שירות המבחן מצביע על העדר הפנמה של חומרת המעשים והשלכותיהם, דבר המחייב ענישה אשר תציב בפני המשיב גבולות באופן ברור שירתיע, כך יש לקוות, את המשיב מלשוב ולבצע עבירות נוספות בעתיד. עם זאת, לאור הדרך החדשה בה החל המשיב בעת גיוסו לשירות צבאי, ראינו לנכון לא להחמיר עם המשיב בתקווה כי אכן ימשיך במסלול החדש והנורמטיבי בו החל. 7. לפיכך, באיזון הכולל בין חומרת המעשים ותסקיר שירות המבחן מזה, ובין גילו של המשיב בעת ביצוע המעשים והסיכוי לשיקומו במסגרת הצבאית, החלטנו להעמיד את עונשו על שישה חודשי מאסר שירוצו, אם יתאפשר, בעבודות שירות. חוות דעת הממונה על עבודות השירות תוגש תוך 30 יום ואז יושלם פסק הדין. יתר רכיבי העונש שהוטלו על המשיב על-ידי בית המשפט קמא יוותרו בעינם. ניתן היום, ד' בסיוון תשס"ט (27.5.09). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09009210_B04.doc עכ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il