פלוני נ. משרד הפנים- רשות האוכלוסין וההגירה

1 3 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9209/18 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט א' שטיין העותרים: 1. פלונית 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני 5. פלונית 6. פלונית נ ג ד המשיבים: 1. משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה 2. אגף מרשם ומעמד, מחלקת אשרות זרים חולון הודעה מעדכנת מטעם המשיבים בשם העותרים: עו"ד מיקי חובל בשם המשיבים: עו"ד סיון דגן פסק-דין השופטת ע' ברון: 1. במסגרת העתירה שלפנינו מבוקש כי נורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא יוענק לעותרים מעמד של אזרחים בישראל מכוח סעיף 4א לחוק השבות, התש"י-1950 (להלן: מעמד עולה ו-חוק השבות, בהתאמה). 2. לפי הנטען בעתירה, העותרת 1 והעותר 4 הם אחים (להלן: העותרת ו-העותר, בהתאמה), אזרחי אוזבקיסטן – ילדיו הביולוגים של אב יהודי, אזרח ישראל, שקיבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות בהיותו בן של אם יהודיה (להלן: האב). העותרת והעותר עלו לישראל יחד עם משפחתם הגרעינית במהלך שנת 2017; העותרת עם בעלה ובנם הקטין (העותרים 2 ו-3) והעותר עם אשתו ובתם הקטינה (העותרות 5 ו-6) (העותרים 6-1 יכונו להלן: העותרים). מיד כשהגיעו לישראל קיבלו העותרים מעמד זמני, שהוארך מעת לעת; ובהמשך – בפברואר ובאפריל 2018 – הגישו העותר והעותרת (בהתאמה) יחד עם בני משפחתם בקשה לקבלת מעמד עולה לפי חוק השבות. ביום 29.8.2018 התקבלה החלטה שדחתה את בקשת העותר, אשתו ובתם לקבל מעמד עולה, וביום 13.9.2018 ניתנה החלטה דומה ביחס לעותרת ובני משפחתה. ההחלטות התבססו על ריאיון שנערך לאב בינואר 2018 שבמסגרתו הצהיר כי הוא מוסלמי, כי אימו הייתה מוסלמית וכך גם ילדיו – ועל יסודו נקבע כי האב המיר את דתו, ולכן העותר והעותרת אינם זכאים למעמד עולה והוא הדין לגבי בני זוגם וילדיהם. יוער בהקשר זה, כי בהחלטה שניתנה בעניין העותר (מיום 29.8.2018), צוין כי גם אימו של האב (סבתם של העותר והעותרת) המירה את דתה. עררים פנימיים על ההחלטות נדחו בספטמבר ובנובמבר 2018, ומכאן העתירה. יצוין כי בו ביום שבו הוגשה העתירה, ביום 30.12.2018, ניתן צו ארעי האוסר על גירוש העותרים מן הארץ עד להחלטה אחרת. 3. בעתירה טוענים העותרים כי האב הוא חילוני אתאיסט שמעולם לא סגד לאל כזה או אחר, ובהתאם אף לא המיר את דתו – וכי "קשר הדם שלו לעם היהודי הוא באמצעות אימו", כאשר מדובר בקשר תרבותי והיסטורי בעיקרו. עוד נטען כי מאחר שהאב הוא אדם מבוגר הסובל מדמנציה והפרעה קוגנטיבית, אין לייחס להצהרה שלו מינואר 2018 משקל כלשהו – ולתמיכה בטענה זו צורפו לעתירה שתי חוות דעת של פסיכיאטרים שבדקו את האב. בנסיבות אלה, נטען כי העותרים זכאים למעמד בישראל מכוח יהדותו של האב; ולחלופין נטען כי יש להקנות להם מעמד זה מכוח יהדותה של אימו של האב – סבתם. 4. בתגובה לעתירה הודיעו המשיבים כי לאחר הגשת העתירה, ביום 19.2.2019, נערך לאב ריאיון נוסף במשרדי המשיבה 2 שבמסגרתו טען כי הוא "מרגיש עצמו יהודי" וכי אימו וסבתו יהודיות. בשל הסתירה שנתגלעה בין שני התשאולים האחרונים שנערכו לאב, ביקשו המשיבים פרק זמן נוסף על מנת לקיים בדיקות מעמיקות בנושא שלאחריהן תתקבל החלטה סופית בעניין העותרים – וזו אמנם התקבלה ביום 26.12.2019 (להלן: ההחלטה העדכנית). בהחלטה העדכנית הוחלט לדחות את בקשת העותרים לקבלת מעמד עולה. נקבע כי אין בחוות הדעת הפסיכיאטריות שהמציאו העותרים כדי להפריך את הצהרת האב מינואר 2018 כי הוא בן דת אחרת, כך בפרט מאחר שמדובר בהצהרה מפורטת לעניין אורח חייו – "עניין המעיד כי הדברים נאמרו בידיעה מלאה מתוך אמונה כנה ומנבכי ליבו". כן צוין כי נעשתה בחינה מחודשת של המסמכים שהגיש האב לתמיכה בבקשתו לקבלת מעמד עולה, ופורטו קשיים הנוגעים לאמינותם. בהתבסס על האמור, נקבע כי אין מקום להיעתר לבקשת העותרים לקבלת מעמד בישראל לפי חוק השבות; ולסיום צוין כי משנמצא שאזרחות האב ניתנה לו על סמך מידע כוזב – המשיבים שומרים לעצמם את הזכות לבחון את נסיבות עלייתו על ידי הוועדה המייעצת לביטול מעמד. 5. משהתקבלה החלטה חדשה בעניין העותרים, המשנה את הבסיס העובדתי שעליו נשענת העתירה – הצדק עם המשיבים כי העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה ועל כן דינה להימחק (ראו והשוו: בג"ץ 7643/16 פלוני נ' שר הפנים (1.7.2019)); ויוער כי לא נעלמה מעינינו התנגדות העותרים לכך. הדברים אמורים במיוחד, בהינתן שחלק מהנימוקים שפורטו בהחלטה העדכנית לא קיבלו ביטוי בהחלטות הקודמות שהתקבלו בעניין העותרים – ובהתאם אף אין להם התייחסות כלשהי בעתירה. ככל שהעותרים חפצים בכך, בידם להגיש עתירה חדשה המופנית כלפי ההחלטה העדכנית שהתקבלה בעניינם – וזו תוגש לבית משפט לעניינים מינהליים, בהתאם לפרט 12(9) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (בג"ץ 226/19 רומנובה נ' נתיב – לשכת קשר, פסקה 8 (23.6.2019)). 6. סוף דבר, העתירה נמחקת. אין צו להוצאות. על מנת לאפשר לעותרים לכלכל את צעדיהם, הצו הארעי מיום 30.12.2018 יוסיף לעמוד בתוקפו עד ליום 20.2.2020. ניתן היום, ‏ט' בטבת התש"ף (‏6.1.2020). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 18092090_G12.docx שו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1