יורי בבקוב נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 9207/02 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 9207/02 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט א' ריבלין המערער: יורי בבקוב נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 17.9.2002 בת.פ. 943/00, שניתנו על ידי כבוד השופטים: י' טימור, ש' דברת, ח' סלוטקי תאריך הישיבה: ח' בחשון התשס"ד (03.11.2003) בשם המערער: עו"ד יעקב שקלאר בשם המשיבה: בשם שרות המבחן: עו"ד מאיה חדד גב' רבקה פרייברג פסק-דין המערער הורשע באינוס ובהדחה בחקירה. הוטלו עליו שבע שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי. כן נפסל המערער מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של חמש שנים מיום שחרורו. עונש זה – כך נקבע – יצטבר לעונש אחר שהוטל על המערער. הערעור הוא על הכרעת הדין וגזר הדין גם יחד. דין הערעור על ההרשעה להידחות. ההרשעה מבוססת על עדותה של המתלוננת. עדות זו מקבלת חיזוק בראיות שונות. לא מצאנו מקום להתערב בממצאים אלה, ובמסקנה הנגזרת מהם. גם בהרשעה על פי הדחה לא מצאנו מקום להתערב. העונש אינו חמור כלל ועיקר. המערער מלין על ההצטברות שבין העונש שהוטל במקרה שלפנינו לבין עונש מאסר בן תשע שנים שהוטל עליו בתיק אחר (שגם הוא בעבירת אונס). דין הטענות הללו להידחות. העונש שהוטל עליו נופל במסגרת מדיניות הענישה הראויה. ההצטברות של העונשים ראויה היא. בהקשר זה יצויין כי העבירה האחרת בוצעה שעה שהמערער היה משוחרר בתיק שלפנינו. הערעור על שני חלקיו נדחה. ניתן היום, ח' בחשון התשס"ד (03.11.2003), בפני באי כוח הצדדים. ה נ ש י א ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02092070_A04.doc/דז/ מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il