פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"א 9192/04
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 9192/04
וערעור שכנגד
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת ע' ארבל
המערערת והמשיבה שכנגד:
Tryg – Baltica
נ ג ד
המשיב והמערער שכנגד:
מוהנד בטראן (קטין)
ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 5.8.04 בת.א. 2024/01 שניתן על-ידי כב' השופטת: ברון ענת
תאריך הישיבה:
ג' בסיון התשס"ו
(30.5.06)
בשם המערערת:
עו"ד גיל קלר
בשם המשיב:
עו"ד תאופיק טיבי
פסק-דין
השופט א' ריבלין:
בית המשפט המחוזי הכריע, בפסק-הדין נשוא הערעור והערעור שכנגד, בשאלת גובה נזקיו של המשיב, בגין תאונת דרכים שבה היה מעורב עת מלאו לו 13 שנים. המומחה הרפואי בתחום הנוירולוגיה קבע למשיב נכות משוקללת של 44%, וזו אומצה על-ידי בית המשפט קמא לאחר דיון מפורט, בחינת מכלול הראיות והתמודדות עם טענות הצדדים. גם הנכות התפקודית – כך נפסק – עומדת על 44%. בית המשפט קמא פסק כי את הפסד ההשתכרות יש לחשב בהתחשב בשכר הממוצע בשטחים, שהועמד – למרות עמימות מסוימת בהקשר זה – על 2,500 ₪, ובהתחשב גם בנתוניו האישיים של המשיב; התוצאה שהתקבלה: הפסד של 1,750 ₪ לחודש, ובסך הכל: 27,720 ₪ לעבר ו- 228,925 ₪ לעתיד. בית המשפט הוסיף ופסק למשיב פיצוי בגין הוצאות רפואיות בעבר (22,000 ₪) ובעתיד (15,000 ₪); בגין עלויות שיקום (500,000 ₪); בגין עזרת ההורים (50,000 ₪) ובגין כאב וסבל (90,998 ₪). בית המשפט נמנע מלפסוק פיצוי בגין הפסד פנסיה, זאת משלא הוכח הפסד כזה.
בעלי הדין משיגים – מכאן ומכאן – על שיעור הפיצויים שנפסק. עיינו בטענותיהם הכתובות, שמענו את דבריהם בעל-פה, ולא מצאנו עילה להתערב בסכום הפיצויים. אכן, קביעת הנכות הרפואית במקרה זה אינה נקייה מכל ספק, אולם הערכאה המבררת מצאה, בתום הבירור, כי לא קמה במקרה זה הצדקה שלא לאמץ את עמדת המומחה הרפואי. בכגון דא ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב, ולא מצאנו כי מקרה זה מהווה חריג לכלל. בהינתן הממצא בדבר הנכות הרפואית, באנו לכלל מסקנה כי אין להתערב גם בשומת הפיצויים בראשי הנזק השונים. לא מצאנו כי נתגלה בפסק-דינה של הערכאה המבררת, במיוחד כשהדברים נבחנים במאזן הכולל, חוסר סבירות המצדיק התערבות. כפי שנפסק, "אין זה מתפקידה של ערכאת הערעור לבחון לעומק כל ראש נזק מבין ראשי הנזק הרבים המרכיבים את הסכום הסופי שנפסק לזכות המשיב והוריו. ערכאת הערעור בוחנת את הסכום הכולל שנפסק (לפני הניכויים) על רקע נתוני יסוד מסוימים, כמו גילו של הנפגע, שיעורה של הנכות התפקודית, אופי הסיעוד הנדרש, בסיס השכר ותוחלת החיים. אם מסתבר כי הסכום הכולל של נזקי הממון הינו סביר, אין צורך לקיים בחינה מעמיקה של ראשי הנזק אלא מקום שמתגלה טעות בולטת" (ע"א 8380/03 קרנית נ' עבדאלולי (טרם פורסם)). בחינה כוללת כזו, בענייננו, מעלה כי אף אם נוטה פסיקתו של בית המשפט קמא לרף הגבוה בנקודות מסוימות, הרי שבאחרות נוטה היא לרף הנמוך, ובסופו של יום, הפיצוי שנפסק הולם הוא את נסיבות המקרה כפי שנקבעו.
הערעור והערעור שכנגד נדחים אפוא. אין צו להוצאות.
ש ו פ ט
השופט א' גרוניס:
אני מסכים.
ש ו פ ט
השופטת ע' ארבל:
אני מסכימה.
ש ו פ ט ת
הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט א' ריבלין.
ניתנה היום, ט"ז בסיון התשס"ו (12.6.2006).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04091920_P08.doc
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il