ונטורה תקשורת פרוייקט אינטרנט ישראל בע"מ נ. סרטי הים האדום ב

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 9191/00 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערערת: ונטורה תקשורת פרוייקט אינטרנט ישראל בע"מ נגד המשיבה: סרטי הים האדום בע"מ ערעור פסלות שופט על החלטתו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו מיום 6.12.2000 בת.א. 28255/00 שניתנה על ידי כבוד השופט דן מור בשם המערערת: עו"ד יצחק גולדברג פסק-דין לפני ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (השופט ד' מור), מיום 6.12.00, שלא לפסול עצמו מלהמשיך ולדון בת.א. (ת"א) 28255/00. 1. בין המערערת לבין המשיבה מתנהלת תובענה אזרחית בפני בית-משפט השלום בתל-אביב-יפו. המערערת היא חברת תקשורת. המערערת התקינה אתר אינטרנט עבור המשיבה. האתר קרס ונסגר. ביום 29.2.00 הגישה המשיבה לבית משפט השלום תביעה על סך 96,000 ש"ח נגד המערערת. ביום 2.10.00 התקיים דיון בקדם-משפט בפני השופטת ח' ינון. במהלך הדיון הציעה השופטת ינון לצדדים כי יקבלו הסכם פשרה. המשיבה קיבלה את ההצעה. המערערת דחתה את ההצעה. מועד לישיבת הוכחות נקבע, אפוא, ליום 6.12.00 בפני השופט ד' מור. 2. במועד שמיעת ההוכחות ביקשה המערערת כי השופט מור יפסול את עצמו מלהמשיך לדון בעניינה. לטענתה, בראשית הדיון, התבטא בית המשפט באופן בלתי ראוי המלמד על כך כי השופט מור גיבש את דעתו באופן מוחלט שאינו מאפשר לו לנהל את ההליך ללא משוא פנים. כך, לטענת המערערת, פנה השופט מור אל בא כוחה ואמר כי הוא "ילמד את הדברים בדרך קשה" וכי משלא קיבלה המערערת את הצעת הפשרה שהוצעה על ידי השופטת ינון "התיק הזה ייגמר הרבה יותר גרוע". אמירות אלה לא מצאו את ביטוין בפרוטוקול. כן מצביע ב"כ המערערת על יחס עוין, לטענתו, של השופט מור כלפיו בניהול הישיבה. על בסיס זה ביקשה המערערת להעביר את בירור התובענה אל מותב אחר. 3. באותו יום דחה בית המשפט את בקשת הפסלות. בהחלטתו מציין השופט מור כי בא כוח המערערת לא דייק בצטטו את דברי בית המשפט. הוא מוסיף כי בית המשפט הציע שוב לצדדים לאמץ את הצעת הפשרה שהוצעה על ידי השופטת ח' ינון. אין בכל אלה משום חריצת דין. מטעמים אלה הוא דחה את הערעור. עוד הוסיף בית המשפט כי "במידה ויהיה צורך בכך, יוסיף בית המשפט נימוקים מפורטים להחלטתו זו". 4. ביום 17.12.00 הגישה המערערת את הערעור שבפני. בערעורה שבה המערערת על טענותיה כפי שהועלו על ידה בבקשת הפסלות. עוד, מציין ב"כ המערערת את העובדה כי לאחר דחיית בקשת הפסילה סירב בית המשפט קמא להפסיק את הדיון עד לאחר מתן החלטה בערעור זה, אותו ביקשה המערערת להגיש. יש בכך, לטענתו, כדי להצביע על חשש אמיתי למשוא פנים במשפט. 5. ביום 8.1.01 הוריתי לבית המשפט קמא כי יעיר הערותיו באשר לנסיבות אשר הביאו לבקשת הפסילה. בהחלטתו מיום 15.01.01, בה מפרט בית המשפט קמא את הנסיבות אשר הביאו לבקשת הפסלות, מציין בית המשפט כי ההתבטאויות המיוחסות לו צוטטו שלא כהלכה. הוא מבהיר כי בית המשפט אכן ניסה להניע את הצדדים להגיע להסכם פשרה. הוא גם פנה אל ב"כ המערערת, אשר דחתה את הצעת הפשרה, והצביע על הסיכונים שבהעדפת הליך שיפוטי רגיל אשר תוצאותיו עלולות להיות קשות יותר מבחינתה. במסגרת זו הוא גם הצביע על העובדה כי "מצבה של המערערת אינו נוח" זאת משום, שעובדה היא כי המשיבה הזמינה "אתר באינטרנט" אשר "נכשל והורד מהרשת". בית המשפט מבהיר כי הוא לא איים על מי מן הצדדים. אין גם ממש בטענה כי אופן ניהול הישיבה בה הוגשה בקשת הפסלות מעיד על יחס עוין של בית המשפט כלפי ב"כ המערערת. בית המשפט ציין כי בשלב זה של ההליך הוא טרם גיבש דעה באשר לתוצאותיו. אמנם, בית המשפט במבט ראשון סבור כי "קו ההתחלה" אינו נוח למערערת. עם זאת, "ברור שבית המשפט ישקול היטב את כל טענות ההגנה שישמעו, כמפורט בכתב ההגנה". על בסיס זה ציין בית המשפט כי אין מקום לשנות מהחלטתו לדחות את בקשת הפסלות. 6. לאחר שעיינתי בחומר שלפני נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. הלכה היא כי אין די בתחושות סובייקטיביות של המבקש פסלות כדי להיענות לבקשתו. יש צורך בהנחת תשתית ראייתית אובייקטיבית המצביעה על חשש ממשי למשוא פנים בהליך השיפוטי (ראו: בג"ץ 2148/94 גלברט נ' נשיא בית המשפט העליון פ"ד מח(3) 573; ע"פ 184/85 זאב שרעבי נ' מדינת ישראל פ"ד לט(1) 446, 558[א]; ע"א 1570/94 שרותי ארגל שיווק לבתי מלון ומסעדות בע"מ נ' אוצר מפעלי ים בע"מ ואח' (לא פורסם); רע"א 287/88 מנוף סיגנל חברה לפיננסים והשקעות בע"מ נ' סליימה פ"ד מד(3) 758, 760). תשתית כזו לא הונחה בנסיבות דנן. העובדה כי בית המשפט ניסה להניע את הצדדים לקבלת את הצעת הפשרה תוך שהוא מבהיר את היתרונות שבהעדפתה על פני צעידה בנתיב של הליך שיפוטי רגיל שתוצאותיו, מטבע הדברים, אינן ידועות אין בה, לכשעצמה, כדי לבסס חשש אובייקטיבי כנדרש (ראו: ע"א 8191/99 שי אופיר ו2- אח' נ' עו"ד בלומנפלד יונינה (טרם פורסם); רע"א 287/88 מנוף סיגנל נ' סמיר עבדל ראזק פ"ד מד(3) 758; ע"א 5054/96 דחלה נ' קרן קיימת לישראל (טרם פורסם)). גם העובדה כי בית המשפט סבור כי אחד מן הצדדים מצוי, מבחינה משפטית, בנקודת פתיחה עדיפה על זו של הצד שכנגד איננה יכולה, לכשעצמה, לבסס עילת פסלות (ראו: ע"א 344/99 זאב בשן נ' מ"י (טרם פורסם); רע"א 287/88 מנוף סיגנל חברה לפיננסים והשקעות בע"מ נ' סליימה פ"ד מד(3) 758). שופט הינו בשר ודם. ההליך השיפוטי מחייב הנחות כלשהן בדבר סבירותן של טענות משפטיות. על הנחות אלה לשוב ולהיבחן במהלך הדין המשפטי עד אשר הן הופכות למסקנות מגובשות היטב. מקצועיותו של בית המשפט היא המאפשרת לבית המשפט להעמיד את הנחותיו המקדמיות תחת הביקורת הראויה. רק בנסיבות בהן ברור כי בית המשפט מנוע מלשנות את הנחותיו המוקדמות, וכי דעתו "נעולה" יש מקום להורות על פסילתו. 7. גם דינן של טענות המערערת באשר להתבטאויות עוינות של בית המשפט להידחות. אכן, האמרות המיוחסות לבית-המשפט על ידי המערערת עלולות היו, לכאורה, לעורר חשש למשוא פנים. אולם, בענייננו, בית המשפט מציין הן בהחלטת הפסלות והן בהחלטתו מיום 15.1.01 כי הציטוטים המיוחסים לו אינם מדויקים. הציטוטים, על פי קביעת בית-המשפט, אינם מבססים עילה לפסלותו. מטעמים אלה דין הערעור להידחות. ניתן היום, כ"ח בשבט התשס"א (21.2.2001). ה נ ש י א העתק מתאים למקור נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי 00091910.A02/דז/