פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 9183/06

מאיר קטן, עו"ד נ. הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א

העותר ביקש לבטל החלטת ביניים של בית הדין המשמעתי שדחתה את בקשתו לדחיית מועד הדיון בקובלנה שהוגשה נגדו.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 27/11/2006 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 9183/06 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה משמעת עורכי דין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש לבטל החלטת ביניים של בית הדין המשמעתי שדחתה את בקשתו לדחיית מועד הדיון בקובלנה שהוגשה נגדו.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 9183/06

מאיר קטן, עו"ד נ. הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א

העותר ביקש לבטל החלטת ביניים של בית הדין המשמעתי שדחתה את בקשתו לדחיית מועד הדיון בקובלנה שהוגשה נגדו.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

עורך דין הגיש עתירה לבג"ץ נגד החלטת בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, שסירב לדחות את מועד הדיון בקובלנה שהוגשה נגדו בגין תלונת לקוחה. העותר טען כי הוא זקוק לזמן נוסף להתכונן, בין היתר בשל כוונתו לבקש סנגור ציבורי. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף. נקבע כי לא ניתן לעתור לבג"ץ נגד החלטות ביניים של בתי דין משמעתיים, שכן הדרך הנכונה להשיג על החלטות אלו היא במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי, כפי שקבוע בחוק לשכת עורכי הדין. בנוסף, ציין בית המשפט כי הוא אינו נוהג להתערב בשיקולי יומן של ערכאות אחרות, וכי החלטת בית הדין המשמעתי הייתה סבירה ואף התחשבה בעותר מעבר לנדרש.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' פרוקצ'יה, ע' ארבל, ס' ג'ובראן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מאיר קטן, עו"ד

נתבעים

  • הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א
  • בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • אין להתערב בהחלטות ביניים בהליכים משמעתיים.
  • לעותר היה די והותר זמן להתכונן לדיון מאז נודע לו על הכוונה להגיש קובלנה.
  • החומר הרלוונטי אמור להימצא בידי העותר מתוקף חובתו המקצועית.
טיעוני ההגנה
  • העותר זקוק לזמן נוסף להכנת התיק.
  • יש שיהוי רב בהגשת התלונה על ידי המתלוננת.
  • העותר מתכוון לבקש מינוי סנגור מהסנגוריה הציבורית ודרוש זמן ללמידת החומר.
  • מצבו הכלכלי של העותר מקשה עליו.
מחלוקות עובדתיות
  • האם פרק הזמן שניתן לעותר להכנה לדיון הוא סביר.

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה הוגשה נגד החלטת ביניים של בית דין משמעתי.
  • בית המשפט קבע כי העתירה מהווה ניסיון לעקוף את מסלול הערעור הקבוע בחוק.

תגיות נושא

  • לשכת עורכי הדין
  • דין משמעתי
  • החלטת ביניים
  • דחיית מועד דיון

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

החלטה בתיק בג"ץ 9183/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9183/06 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ס' ג'ובראן העותר: מאיר קטן, עו"ד נ ג ד המשיבים: 1. הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א 2. בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו בשם המשיב 1: עו"ד עמוס ויצמן פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: עניינה של העתירה שלפנינו הוא בבקשת העותר להורות, כי תבוטל החלטת המשיב 2 מיום 7.11.2006, אשר קיבלה אך באופן חלקי את בקשתו לדחיית הדיון בקובלנה שהוגשה נגדו למשיב 2 בב"מ 143/06. כנגד העותר הוגשה ביום 21.3.2003 תלונה למשיב 1 על-ידי ניצה שמעוני (להלן: שמעוני), אשר העותר ייצג אותה בהליכים משפטיים שונים בענייני גירושין ומזונות. לטענת שמעוני, גבה ממנה העותר שכר טרחה יתר על זה שסוכם. לאחר חלופת מכתבים בין העותר לבין ב"כ המשיב 1, ביום 15.2.2006, הודיע המשיב 1 לעותר, כי הוחלט להגיש כנגדו קובלנה לבית-הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי-הדין בתל-אביב-יפו (להלן: בית-הדין) בגין תלונתה של שמעוני. מועד הדיון בקובלנה נקבע ליום 21.11.2006. ביום 29.10.2006 הגיש העותר לבית-הדין בקשה לדחיית מועד הדיון בשלושה חודשים, בטענה, כי זקוק הוא לזמן רב על-מנת להכין את החומר ולהתכונן לדיון. לטענתו, יש לקבל את הבקשה, בהתחשב בכך ששמעוני הגישה את תלונתה לאחר יותר משנתיים מתום הייצוג ועל-כן היה לה זמן רב להתכונן לכך. כן טען העותר, כי בכוונתו לבקש מינוי סנגור מהסנגוריה הציבורית ועל-כן לעורך-הדין שימונה לו דרוש זמן נוסף ללמוד את החומר הרב הנמצא בתיק, והנוגע לאירועים שהתרחשו לפני כזמן רב. לעומתו, התנגד בא-כוח המשיב 1 לבקשה וטען, כי מירב החומר שבתלונה אמור להימצא ממילא בידי העותר, במסגרת חובתו ליתן דו"ח כספי ללקוחו ועל-כן אין צורך בזמן רב בכדי להתכונן לתיק. בנוסף טען, כי על העותר היה להתכונן לדיון, מאז שנודע לו על הכוונה להגיש כנגדו קובלנה, כלומר מחודש פברואר 2006. בהחלטתו מיום 7.11.2006, קיבל בית-הדין את עמדתו של בא-כוח המשיב 1 לעניין בקשת הדחייה. יחד עם זאת, לפנים משורת הדין ולאור מצבו הכלכלי, דחה בית-הדין את מועד הדיון בחודש נוסף, ליום 12.12.2006. החלטה זו של בית-הדין הינה נשוא העתירה שבפנינו, בגדרה חוזר למעשה העותר על טיעוניו בבקשה שהגיש לבית-הדין, וביתר פירוט, מתייחס לאי-השוויון בזמן ההכנה לתיק שניתן לו, ביחס לשיהוי הרב שבהגשת התלונה על-ידי שמעוני; למצבו הכלכלי והצורך בהכנת התיק, במידה וימונה לו סנגור מהסנגוריה הציבורית וכן לכמותו הרבה של החומר בתלונה הנדונה. בנסיבות אלו, טוען העותר, החלטתו של בית-הדין מצדיקה את התערבותו של בית-משפט זה, בשל חוסר הצדק שבה. מנגד, טוען בא-כוח המשיב 1, כי יש לדחות את העתירה על הסף, שכן אין זה ראוי שבית-משפט זה יתערב בהחלטות ביניים בהליכים כגון אלו. כן טוען הוא, כי גם לגוף העניין אין מקום להתערבות, זאת משום שלעותר היה די והותר זמן להתכונן לדיון ביום שנקבע לו. לאחר עיון בעתירה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה, כי דין העתירה להידחות על הסף. דבר ידוע הוא, כי אין לערער על החלטת ביניים בהליכים משמעתיים. ערעורים על החלטות כאלו מקומם במסגרת הערעור לאחר מתן פסק-הדין. סעיפים 70 ו-71 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 אף הם מורים, כי תינתן זכות ערעור לבית-הדין הארצי או לבית-המשפט העליון, לפי העניין, אך ורק על פסק-דין של בית-הדין. מכאן משתמע, כי אין לערער על החלטה אחרת, או החלטת ביניים של בית-הדין וכי אלו יידונו במסגרת הערעור על פסק-הדין. בכך, מקבילים הליכים אלו להליכים הפליליים, ומכאן גם צריך להיגזר יחסינו אל עתירה, המנסה להוות "מסלול עוקף" להליך הרגיל. אין ביכולתו ואין ברצונו של בית-המשפט הגבוה לצדק לעתירות מעין אלו (ראו גם בג"ץ 2128/05 שמחה ניר נ' הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין (לא פורסם); בג"ץ 1862/06 דן כוכבי נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו (טרם פורסם); בג"ץ 5583/01 בר-חן נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים (טרם פורסם); בג"ץ 2128/05 שמחה ניר נ' הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין (טרם פורסם)). דברים אלו נכונים בהחלטות ביניים מכל סוג ומין, ועל-אחת-כמה וכמה, מקום בו מדובר בבקשות בעניין מועדי דיון. אין בית-משפט זה נוהג להתערב בשיקולי יומנו של בית-משפט או בית-דין אחר, הקובעים מועדיהם על-סמך אילוציהם כמיטב יכולתם, תוך התחשבות מקסימאלית ומציאת איזון בין צרכי הצדדים. גם לגוף העניין, הנמקתו של בית-הדין סבירה לחלוטין בעיניי ואף הגדילה לעשות, בנותנה ארכה נוספת לעותר, לפנים משורת הדין. בנסיבות העניין, אינני מוצא כל מקום להתערב בהחלטת בית-הדין. אשר-על-כן, העתירה נדחית על הסף. ניתן היום, ו' בכסלו תשס"ז (27.11.2006). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06091830_H02.doc את מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il