בג"ץ 918-16
טרם נותח

שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ נ. המינהל האזרחי ביהודה ושומרון

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק בג"ץ 918/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 918/16 לפני: כבוד הנשיאה מ' נאור כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין כבוד השופט מ' מזוז העותרות: 1. שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ 2. מחצבת ורד בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. המינהל האזרחי ביהודה ושומרון 2. ראש המינהל האזרחי 3. סגן ראש המינהל האזרחי 4. קמ"ט כלכלה ומכרות 5. רשפים אגודה שיתופית בע"מ 6. גיתית כפר שיתופי של משקי חירות בית"ר בע"מ עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ח בסיון התשע"ו (4.7.2016) בשם העותרות: בשם המשיבים 4-1: בשם המשיבים 6-5: עו"ד צבי אגמון; עו"ד טל מישר; עו"ד זאב גוטרייך עו"ד רן רוזנברג עו"ד יפית אופק; עו"ד ישראל ליכטנשטיין פסק-דין הנשיאה מ' נאור: 1. עניינה של עתירה זו, שהוגשה ביום 3.2.2016, בבקשתן של העותרות – חברות הפועלות בין היתר בתחום הכרייה והחציבה – כי בית המשפט יוציא מלפניו צו-על-תנאי, שיורה למשיבים להתייצב וליתן טעם מדוע "לא יבטלו את החלטתם מיום 24.8.2015 לאסור על העותרת 2 להפעיל מחצבת חצץ המצויה בסמוך ליישוב גיתית בבקעת הירדן, ואת החלטתם מיום 20.12.2015 לבטל את השימוע שקבעו לעותרות בעניין זה". לחלופין, ביקשו העותרות כי המשיבים יבואו ויתנו טעם מדוע לא תבוטל החלטתם "לאסור על העותרות או על כל חברה אחרת הקשורה אליהן להפעיל מחצבה כלשהי בשטחי יהודה ושומרון (להלן: האזור), אך בשל שהעותרת 1 מפעילה את מחצבת נטוף המצויה אף היא בשטחי האזור". 2. ביום 4.7.2016 קיימנו דיון על-פה בעתירה, לאחריו קבענו כי ייערך לעותרות שימוע וההחלטה שתתקבל בעקבותיו תּוּדַע לבית המשפט. עוד קבענו כי לאחר קבלת ההחלטה יוכרע אופן המשך הטיפול בעתירה. 3. ביום 11.9.2016 עדכנו המשיבים 4-1 כי נערכו השימועים כאמור בהחלטתנו, וכי לאחר בחינה נוספת של הסוגיה מושא העתירה דנן, הוחלט במנהל האזרחי לבטל את ההחלטה הראשונית שהתקבלה בעניינן של העותרות, "ולהסיר את המניעה מחברת שפיר או מי מטעמה, להתקשר עם האגודות לצורך הפעלת מחצבת גיתית". בנסיבות אלו, סברו המשיבים 4-1 כי העתירה, על שני ראשיה, אינה אקטואלית עוד ולכן דינה להימחק. 4. ביום 19.9.2016 הודיעו העותרות כי לנוכח הודעת המשיבים 4-1 לפיה ניתנו למעשה הסעדים שהתבקשו בעתירה, אין להן התנגדות למחיקת העתירה. יחד עם זאת, ביקשו העותרות כי בית משפט זה יבהיר בפסק דינו כי הטעם לכך שהעתירה נמחקת הוא בשל קבלת הסעדים שהתבקשו על ידי העותרות. זאת, שכן במסגרת הליך אזרחי המתנהל בבית משפט השלום בירושלים בין העותרות לבין המשיבות 6-5, קשר בית משפט השלום בין החלטת בית-משפט-זה האם לקבל את העתירה אם לאו, לבין הסעד הזמני שניתן בהליך האזרחי האמור – נקבע שאם העתירה תתקבל יימשך תוקף צו המניעה שניתן בהליך האזרחי עד למתן פסק הדין על ידי בית משפט השלום. 5. הצדדים נתבקשו להגיב לבקשה זו של העותרות. ביום 28.10.2016 הודיעו המשיבים 4-1 כי הם אינם מתנגדים לבקשת העותרות. ביום 30.12.2016 הודיעו המשיבות 6-5 כי הן מותירות את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט. 6. בין לבין, ביום 10.10.2016 הוגשה בקשה להצטרפות כמשיבים לעתירה על ידי עיריית עקרבה ומספר תושבים (להלן: המבקשים). לשיטת המבקשים, מחצבת גיתית מצויה בחלקה על אדמות פרטיות של תושבי עקרבה שנתפסו בשנת 1972 באמצעות צו תפיסה ת/12/72 (להלן: צו התפיסה), ושהועברו לאחר תפיסתן על ידי צה"ל לשימוש המושב גיתית אשר השכיר את השימוש בהן לגורמים עסקיים פרטיים. בהתאם, ביום 5.10.2016 הגישו המבקשים עתירה לבג"ץ (בג"ץ 7713/16 ראש עיריית עקרבה נ' שר הביטחון), שבה ביקשו את ביטול צו התפיסה. המבקשים צירפו כמשיבים לעתירתם זו את העותרות ואת המשיבות 6-5 בעתירה דנן. במסגרת עתירתם ביקשו המבקשים גם מתן צו ביניים שיאסור על ביצוע פעולות משפטיות כלשהן בנוגע לאדמות התפוסות בצו התפיסה עד להכרעה בעתירה, אולם טרם ניתנה החלטת בית המשפט בנוגע לבקשה זו. על יסוד האמור, סבורים המבקשים שיש לצרפם כמשיבים לעתירה דנן, שכן לשיטתם הם בעלי הזכויות באדמות עליהן מצויה המחצבה ולפיכך הפעלת המחצבה בשטחם פוגעת בזכויותיהם הקנייניות. 7. לנוכח הסכמת הצדדים כולם, דין העתירה דנן להימחק, וממילא גם מתייתרת בקשת ההצטרפות. עניינה של העתירה דנן הוא ברגולציה שמקיימות הרשויות למול מפעילי מחצבות באזור, ובפרט בשאלת יכולתם של יזם או חברה לשמש כבעלי עניין ביותר ממחצבה אחת באזור. שאלה זו באה כאמור על פתרונה ועל כן העתירה דנן מיצתה את עצמה. יובהר, כי אין במחיקת העתירה כדי להשפיע על בירור שאלת הזכויות בקרקע עליה הוקמה המחצבה או כדי לפגוע באיזו מזכויות או מטענות המבקשים במישור זה, כפי שהוצגו בעתירתם. שאלת הזכויות בקרקע תידון לגופה במסגרת העתירה שהגישו המבקשים בבג"ץ 7713/16 ואין אנו מבקשים לקבוע מסמרות ביחס אליה. 8. בנסיבות אלה, אנו מורים על מחיקת העתירה ללא צו להוצאות, תוך שיובהר, בהתאם לבקשת העותרות ולהסכמת המשיבים 4-1, כי הטעם למחיקת העתירה הוא בשל קבלת הסעדים שהתבקשו בה. ניתן היום, ‏ו' בחשון התשע"ז (‏7.11.2016). ה נ ש י א ה המשנה לנשיאה ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16009180_C18.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il