בולווארד נדל"ן - שותפות מוגבלת נ. ע.ע. אבו ראס חברה לבניין ו

החלטה בתיק רע"א 9172/17 בבית המשפט העליון רע"א 9172/17 רע"א 12/18 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשת ברע"א 9172/17 וברע"א 12/18: בולווארד נדל"ן – שותפות מוגבלת נ ג ד המשיבה ברע"א 9172/17 וברע"א 12/18: ע.ע. אבו ראס חברה לבניין ופיתוח בע"מ בקשות רשות ערעור על החלטות שניתנו על-ידי בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופט י' פרגו) בת"א 17584-07-13 מיום 26.10.2017 בשם המבקשת ברע"א 9172/17 וברע"א 12/18: עו"ד רפאל מלמן; עו"ד ישראל (ששי) מנחם; עו"ד אורלי רצ'יסטר בשם המשיבה ברע"א 9172/17 וברע"א 12/18: עו"ד ואיל אבו אחמד; עו"ד נפתלי נשר פסק-דין 1. לפנינו שתי בקשות רשות ערעור על החלטות שניתנו על-ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט י' פרגו) בת"א 17584-07-13, ביום 26.10.2017 (להלן: ההחלטה הראשונה); ביום 3.12.2017 וביום 9.12.2017 (להלן יכונו שתי ההחלטות הכרוכות זו בזו: ההחלטה השנייה). עניינה של ההחלטה הראשונה ב'בקשה למינוי מומחה לוחות זמנים', ועניינה של ההחלטה השנייה ב'בקשה למשלוח שאלות הבהרה למומחה', כפי שיפורט להלן. בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), החלטתי לדון בבקשות כאילו ניתנה רשות והוגשו ערעורים על-פי הרשות שניתנה. רקע והשתלשלות ההליכים 2. המבקשת (להלן: בולווארד), חברה יזמית, התקשרה עם המשיבה (להלן: אבו ראס) בהסכם קבלנות לבניית שני בניינים ברחוב מרכולת בתל אביב (להלן: הפרויקט). בין הצדדים נתגלעו מחלוקות שונות, בעטיין הגישה אבו ראס לבית המשפט המחוזי תובענה נגד בולווארד, ובה טענה כי זו חייבת לה כספים בגין עבודות קבלניות שביצעה עבורה במסגרת הפרויקט, ובשל אחריותה לעיכוב בלוחות הזמנים בביצוע. בולווארד הגישה כתב הגנה ועמו כתב תביעה שכנגד, נגד אבו ראס, שבו טענה כי זו קיבלה ממנה כספים שאינם מגיעים לה, שעבודתה היתה לקויה, ושעליה רובץ האשם לעיכובים בבנייה. 3. ביום 16.11.2014 נערכה בבית המשפט המחוזי ישיבת קדם משפט, במסגרתה הוחלט, בהסכמת ב"כ הצדדים, על מינויו של המהנדס נתן גרשוני כמומחה בתחום ההנדסי (להלן: המהנדס גרשוני או המומחה); זאת, בהתאם ובכפוף להוראות תקנה 130(ג) לתקנות. בהחלטת המינוי קבע בית המשפט המחוזי, בין היתר, כי "בחוות דעתו יתייחס המומחה לטענות הצדדים כפי המופיע בכתבי הטענות לרבות [...] איחור במסירה והפיצויים הנדרשים עקב כך" [ההדגשה הוספה – נ' ס']. בד בבד, הסכימו ב"כ הצדדים, כי לאחר שתסתיים בנייתו של הבניין השני בפרויקט, יוכלו הצדדים להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי לתיקון כתבי טענותיהם (החלטת השופט י' פרגו מיום 16.11.2014); ואמנם, עם סיום בנייתו של הבניין השני, הגישו הצדדים כתבי טענות מתוקנים, במסגרתם עתרו, כל צד מנימוקיו, לפיצוי כספי בגין 'העיכוב בביצוע הפרויקט'. לצד כתבי הטענות המתוקנים, הגישו הצדדים לבית המשפט המחוזי חוות דעת שהוכנו על-ידי מהנדסים מטעמם, בכלל זה הוגשו חוות דעת בסוגיית העיכוב בלוחות הזמנים בביצוע הפרוייקט; בולווארד הגישה חוות דעת שהוכנה על-ידי המהנדס טוני לופו, ואבו ראס הגישה את חוות דעתו של המהנדס סלים עואד. כתבי הטענות המתוקנים וחוות הדעת הוגשו גם למהנדס גרשוני, זה קיים מספר ישיבות בנוכחות הצדדים, שבמסגרתם אף העידו לפניו שני המומחים – המהנדס לופו והמהנדס עואד. 4. ביום 15.6.2017 הגיש המהנדס גרשוני לבית המשפט המחוזי את חוות דעתו, ובה התייחסות למחלוקות השונות (להלן: חוות הדעת). בכל הנוגע לסוגיית לוחות הזמנים והעיכוב בביצוע הבנייה, סקר המהנדס גרשוני בחוות הדעת את הסיבות בגינן לא ניתן לקבוע את לוחות הזמנים לביצוע העבודות, בכלל זה העדר לוח זמנים מלא ומפורט בתחילת העבודה ובמהלכה; ניהול כושל של יומני העבודה; שינויים ותוספות במהלך הבנייה; קשיי ניהול ובעיות פנימיות בבולווארד; ועוד. לצד זאת, ציין המהנדס גרשוני כי האחריות לעיכוב בביצוע הפרויקט רובצת על כתפיהם של שני הצדדים. כך לדבריו: "המשתמע מהנ"ל שאין היום אפשרות מעשית ומבוססת לחשב מהיומנים במדויק את ימי העיכוב והשפעתם על הנתיב הקריטי וסיום הבנייה, ומזה גם העלויות שנגרמו ע"י כל אחד מהאירועים ומהעיכובים שהוזכרו ביומנים, הן ע"י אבו ראס והן ע"י בולווארד. האפשרות היחידה שנותרה לצורך חוות דעתי, ולפיה גם פעלתי, היא להעריך כמיטב יכולתי ועפ"י ניסיוני את השפעת המתואר ביומנים, במסמכים האחרים כולל חוות הדעת של המומחים משני הצדדים, ובשיחות הבהרה שקיימתי עם הצדדים, הן על האיחור במועדי סיום הבנייה והן על העלויות הנוספות שנגרמו. ככלל, התמונה המצטיירת מסקירת יומני העבודה היא שנגרמו לקבלן אבו ראס עיכובים משמעותיים שלא באשמתו [...]. מאידך, נראה לי שאבו ראס כשלה (באופן חלקי) בארגון וניהול עבודות הגמר בשלבים המאוחרים של הבנייה. על כן מסקנתי והערכתי שיש הצדקה למרבית האיחור של אבו ראס בגמר הבנייה בפרויקט [...]. המסקנה מבדיקתי שבולווארד נושאת באחריות למרבית העיכובים ותוצאותיהם, אולם לא בכולם. לוח הזמנים שהוכן ע"י המהנדס עואד, כמו גם זה שהוכן ע"י המהנדס לופו, הוכנו אחרי ביצוע העבודות, כתמיכה בדיעבד לטענות הצדדים בסכסוך שביניהם, ולא ככלי ניהול שמוכן מראש ושמשמש ככלי ניהול המתעדכן באופן שוטף במהלך הביצוע. על כן אין לראות בתוכן 2 חוות הדעת בסיס איתן לטענות ההדדיות, אלא רק כאינדיקציה למה שקרה, הנתונה להערכה [...]. אין ספק ששתי חוות הדעת מאופיינות ברמה מקצועית גבוהה ביותר, אולם בבדיקה השוואתית אני מבחין בהבדל מהותי ביניהן [...]. על כן אני סבור שלמרות ששתי חוות הדעת הוכנו והוגשו בדיעבד, מסקנות עואד [שחוות דעתו הוגשה על-ידי אבו ראס – נ' ס'] עדיפות על אלה של לופו" (סעיפים 25-24 ו-70-69 לחוות הדעת; ההדגשות הוספו – נ' ס'). 5. בסעיף 118 לחוות הדעת ציין המהנדס גרשוני את מסקנתו, לפיה "על בולווארד לשלם לאבו ראס [...] סך של 8,313,947 ₪ + מע"מ". יחד עם זאת, בסעיף 119 לחוות הדעת, שהוא הסעיף האחרון שבה, צוין כדלקמן: "כפי שצוין בסעיף 81 לעיל [שבו פורטו סעיפי ההגנה והתביעה שכנגד – נ' ס'], אבו ראס גם תובעת נזקים שלטענתה נגרמו לה בגין הארכת משך הביצוע, סך של 7,253,709 ₪. תביעה מסוג זה אינה בתחום ההנדסה, אינה לדעתי בתחום סמכותי וחוות דעתי, וגם אין לי הכלים לבדוק את נכונות הסכום שנתבע. לדעתי בוולארד נושאת לפחות ב-80% מהאחריות לאיחור בגמר הבנייה וגם אין ספק שאיחור זה גרם לאבו ראס הוצאות ניכרות. אני סבור שלאור כל הנאמר בסעיפים 87 ו-115 לעיל, אבו ראס זכאית לפיצוי בסך [...] 4,352,225 ₪. עניין זה יוכרע ע"י ביהמ"ש" [ההדגשות הוספו – נ' ס']. 6. ביום 19.9.2017 הגישה בולווארד לבית המשפט המחוזי בקשה 'למינוי מומחה לוחות זמנים', במסגרתה טענה כי בשל כך שהמהנדס גרשוני ציין שסוגיית לוחות הזמנים אינה בתחום מומחיותו, על בית המשפט למנות 'מומחה לוחות זמנים' נוסף שיחווה את דעתו בסוגיה דנן. בהחלטה מיום 17.10.2017 קבע בית המשפט המחוזי, כי בקשה זו תידון במסגרת ישיבת קדם משפט, אליה יזומן גם המהנדס גרשוני. 7. ביום 23.10.2017, יום לפני ישיבת קדם המשפט האמורה, הגיש המהנדס גרשוני לבית המשפט המחוזי הודעה, ובה פירוט על אודות ניסיונו, האקדמי והמעשי, בגינו ניתן להכיר בו כ'מומחה' בתחום הכנה וניהול לוחות זמנים בפרויקט בינוי. לצד זאת, סקר המהנדס גרשוני את הפעולות העיקריות בהכנה ובניהול לוח זמנים בפרויקט בינוי באופן כללי, ואף עמד על הליקויים בהכנה ובניהול לוח הזמנים בנדון דידן. לשיטתו, "לוח זמנים, כדי שיהיה אמין ושניתן יהיה להתבסס עליו [...], היה צריך להיות מוכן מראש בהתחלת הפרויקט, ומנוהל לאורך כל מהלך הביצוע תוך יישום השינויים הרבים שהיו בפרויקט, ובזמן אמת, ושמשקף את המציאות הקיימת, ותרגומם למשמעויות זמן ועלות. מזה ניתן היה להסיק באופן מוצק ומבוסס מה מגיע לצדדים בשל השינויים והתוספות. זה לא נעשה" (ההדגשות במקור; סעיף 9 להודעה). לוחות הזמנים שהגישו הצדדים הוכנו בדיעבד, לא נוהלו באופן שוטף תוך כדי ביצוע הפרויקט, "אלא הוכנו 'Post Mortem' כתמיכה [...] סובייקטיבית לטענות הצדדים, כאשר שניהם הגיעו למסקנות הפוכות" (שם, בסעיף 10). לפיכך סבר המומחה גרשוני, כי גם אם ימונה מומחה חדש בסוגיית לוחות הזמנים, הרי שחוות דעתו תערך גם כן בדיעבד, ללא ליווי והתחשבות במציאות בזמן אמת, ולפיכך גם מומחה זה "יגיע למסקנות, גם אם אובייקטיביות, שאינן מבוססות על המציאות שהייתה קיימת במהלך הבנייה" (שם, בפסקה 11). על יסוד האמור, ציין המהנדס גרשוני כי מינוי מומחה נוסף לסוגיית לוחות הזמנים הוא "פעולה מיותרת שתרומתה זניחה בטיפול בתיק מעבר למה שכבר ידוע היום", וכי מינוי שכזה יהיה בבחינת "בזבוז מאמץ ועיכוב מיותר בטיפול בתיק" (שם, בפסקה 12). 8. בישיבת קדם המשפט שנערכה ביום 24.10.2017 נתבקש המהנדס גרשוני להבהיר את האמור בסעיף 119 לחוות דעתו; לדבריו, אין לו הכלים ולא הזכות לדון בנושא של נזקי אבו ראס בגין העיכוב בביצוע הפרויקט, מכיוון "[ש]זה לא עניין הנדסי אלא עניין של ניהול משרד ואולי בגלל הארכה הם דחו, כל מיני דברים שהם מחוץ לתחום סמכותי" (פרוטוקול הדיון מיום 24.10.2017, עמוד 6, שורות 19-17; ההדגשות הוספו – נ' ס'). כמו כן ציין המהנדס גרשוני, כי קביעותיו בסעיף 119 אינן חלק מהמסקנות המחייבות בחוות הדעת – "זו תחושת הבטן שלי שמגיע לו. זה פועל יוצא מזה שהפרויקט התארך" (שם, שורות 23-20). לצד זאת, ציין המהנדס גרשוני כי הוא "מוסמך לקבוע לוחות זמנים", ברם בשל נסיבותיו הקונקרטיות של הפרויקט, זה לא כלי ניהול שאפשר מזה להבין מה המשמעות של הזמן להערכות" (שם, בעמוד 7; ההדגשות הוספו – נ' ס'). ההחלטה הראשונה 9. ביום 26.10.2017 ניתנה ההחלטה הראשונה, היא מושא בקשת הרשות לערער ברע"א 9172/17, במסגרתה נדרש בית המשפט המחוזי למשמעות שיש ליתן לאמור בסעיף 119 לחוות הדעת. בית המשפט המחוזי קבע כי התייחסות המומחה בסעיף זה נוגעת ל'נזקים עקיפים נטענים', שאינם קשורים ללוח הזמנים ולעיכוב בביצוע העבודות, ושאינם מהווים 'עניין הנדסי'. לפיכך "לא היה מקום שהמומחה יביע את חוות דעתו האישית" על נזקים שאינם בתחום ההנדסה, ושלגביהם אף לא הוצגו לפניו ראיות כלשהן – "את זה היה עליו להשאיר להכרעת בית המשפט" (עמוד 8 להחלטה הראשונה); משכך קבע, הורה בית המשפט המחוזי על מחיקתו של סעיף 119 מחוות הדעת של המומחה גרשוני. 10. אשר לבקשה למנות מומחה לוחות זמנים, עמד בית המשפט המחוזי על עיקרי חוות דעתו של המהנדס גרשוני, על ההודעה שהגיש לבית המשפט ביום 23.10.2017, כמו גם על ההבהרות שמסר במהלך הדיון, וקבע כי "עסקינן במומחה עתיר ניסיון, לרבות בניהול פרויקטים וניהול לוחות זמנים, אשר עשה את מלאכתו במיומנות ובמקצועיות רבה" (שם, בעמוד 17). בית המשפט המחוזי אימץ את מסקנותיו של המהנדס גרשוני, לפיהן נוכח הכשלים השונים שנתגלו בניהול הפרויקט (ראו פסקאות 4, 7 ו-8 לעיל), לא ניתן לקבוע את תקופת העיכוב בלוח הזמנים, או לקבוע את הפיצוי הכספי המגיע למי מן הצדדים בסוגיה זו. לדברי בית המשפט המחוזי, דינן של מסקנות אלו כדין שאר מסקנותיו של המהנדס גרשוני בחוות הדעת. סיכומו של דבר: בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה למינוי מומחה לוחות זמנים, תוך שציין כי חוסר שביעות רצונם של הצדדים מחוות הדעת, אינה מצדיקה כשלעצמה להעתר לבקשה למינוי מומחה נוסף. 11. בשולי ההחלטה נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת ב"כ הצדדים, וקבע כי הם רשאים להעביר לעיון בית המשפט המחוזי שאלות הבהרה המיועדות למהנדס גרשוני, וכי "רק שאלות הבהרה שבית המשפט יאשרן, יועברו על ידי בית המשפט למומחה" (שם, בעמוד 18). 12. על ההחלטה לדחות את הבקשה למינוי מומחה לוחות זמנים הגישה בולווארד את בקשת הרשות לערער ברע"א 9172/17, בגדרה היא מבקשת להורות על מינוי 'מומחה לוחות זמנים', שיחווה את דעתו בנוגע למחלוקת בסוגיית התארכות משך הביצוע של הפרויקט. לדידה, החלטת בית המשפט המחוזי יוצרת מצב אבסורדי, לפיו מחד גיסא בשל מחיקת סעיף 119 לחוות הדעת, המהנדס גרשוני "כלל לא חיווה את דעתו" בסוגיית לוחות הזמנים, ומאידך גיסא בשל הוראות תקנה 130(ג) לתקנות, ובשל ההסדר הדיוני שאושר, הצדדים מנועים מלהגיש חוות דעת מטעמם בסוגיה זו – סוגיה שאינה בתחום ידיעתו השיפוטית של בית המשפט. לגישתה של בולווארד, מינוי מומחה חדש לבירור סוגיית לוחות הזמנים עולה בקנה אחד עם תכלית תקנה 130(ג) לתקנות, שהרי מינוי שכזה ייעל את הדיון, ויאפשר לבית המשפט המחוזי להכריע בסוגיה על בסיס חוות דעת מקצועית של מומחה מוסכם. עוד טוענת בולווארד, כי ההחלטה שלא למנות מומחה נוסף תסב לה נזק משמעותי; תפגע ביכולתה להוכיח את תביעתה; תשפיע על זכויות הצדדים ועל מתכונת הדיון; ותרתיע בעלי דין מלהסכים להסדרים דיוניים, בכלל זה הסדרים מכוח תקנה 130(ג) לתקנות. עוד מטעימה בולווארד וטוענת, כי בית המשפט המחוזי התעלם מ'הודאתו' של המהנדס גרשוני, לפיה הוא אינו מומחה לסוגיית לוחות הזמנים, ואין לו היכולת והכלים להכריע בסוגיה זו; החלטת בית המשפט המחוזי בדבר מחיקת סעיף 119 לא ריפאה את הפגם האמור, מפני שסוגיית לוחות הזמנים נותרה ללא חוות דעת מקצועית ברורה. זאת ועוד טוענת בולווארד, כי שגה בית המשפט המחוזי כשקבע כי התייחסות המומחה בסעיף 119 לחוות הדעת אינה קשורה לסוגיית לוחות הזמנים אלא ל'נזקים עקיפים אחרים'. 13. בתשובתה טוענת אבו ראס כי יש לדחות את הבקשה. לטענתה, המהנדס גרשוני הבהיר חזור והבהר כי ניתן לראות בו 'מומחה' לסוגיית לוחות הזמנים, כי מינוי מומחה נוסף יהיה בבחינת 'Post Mortem', ולא יהיה בו כדי להועיל לבירור המחלוקות שבין הצדדים. לשיטתה של אבו ראס, כימות הנזק שנגרם כתוצאה מהאיחור והתמשכות הבנייה הוא אמנם עניין כלכלי שאינו בתחום מומחיותו של המהנדס גרשוני, ברם בירור שאלת הגורם האשם באיחור, ותקופת האיחור, הם עניינים שבתחום מומחיותו. בשל האמור, סוברת אבו ראס כי היה מקום לכך שהמהנדס גרשוני יפנה לבית המשפט המחוזי בבקשה למנות מומחה כלכלי, אשר יכמת את הנזק שנגרם לה. עוד טוענת אבו ראס, כי ככל שבולווארד אינה שבעת רצון מקביעותיו ומחוות דעתו של המהנדס גרשוני, אזי תינתן לה אפשרות לחקור אותו, ורק לאחר מכן יחליט בית המשפט המחוזי אם לאמץ את מסקנותיו של המומחה, אם לאו. זאת ועוד טוענת אבו ראס, כי בקשתה של בולווארד מהווה הלכה למעשה "בקשה לפסילה סמויה של חוות דעתו של המומחה, במסווה של מינוי מומחה נוסף באותו תחום", וזאת כדי לדחות ולעכב את בירור התובענה. לא זו אף זו, בקשתה של בולווארד הוגשה לבית המשפט המחוזי בשיהוי ניכר ובחוסר תום לב, כ-4 חודשים לאחר קבלת חוות הדעת של המהנדס גרשוני, ומספר ימים בלבד בטרם המועד שנקבע לישיבת קדם המשפט; עובדות אלו מצביעות על כך שבולווארד פועלת על מנת לעכב את בירור התובענה. לא ראיתי הצדקה להתיר הגשת תשובה לתשובה. דיון והכרעה ברע"א 9172/16 14. כידוע, עדותו של מומחה נבדלת מעדות רגילה, בכך "שהמומחה מעיד על ממצאים שמצא על-ידי הפעלת ידיעתו המקצועית המיוחדת, שבה הוא מצטיין לעומת אדם שאינו מומחה, וממנה העזרה המיוחדת שבכוחו להושיט לבית המשפט בבירור האמת" (ע"פ 11/58 מנקס נ' היועץ המשפטי, דינים עליון יב 1905, 1911 (1958); כמו כן ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 422 (מהדורה שתים עשרה, 2015)). לאחר שעיינתי בחוות הדעת שהוגשה על-ידי המהנדס גרשוני, בהודעת ההבהרה שמסר ביום 23.10.2017, ובפרוטוקול הדיון מיום 24.10.2017 – שוכנעתי כי כל אלו מבססים כדבעי את קביעתו של בית המשפט המחוזי, לפיה למהנדס גרשוני "יש מומחיות בנושא לוחות זמנים", וכי הוא מומחה עתיר שנים ובעל ניסיון רב בניהול פרויקטים ולוחות זמנים" (עמוד 9 ו-13 להחלטה הראשונה; ההדגשה במקור – נ' ס'). דהיינו, למהנדס גרשוני ישנה 'ידיעה מקצועית מיוחדת' בנושא לוחות זמנים בביצוע פרויקט בינוי, ובכוחו להושיט לבית המשפט עזרה בבירור האמת בסוגיה זו. יודגש, המהנדס גרשוני אינו מעיד על עצמו, כפי שטוענת בולווארד, כי עניין לוחות הזמנים אינו בתחום מומחיותו; ההיפך הוא הנכון. 15. במסגרת מומחיותו-זו, התייחס המהנדס גרשוני לסוגיית לוחות הזמנים ולחוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים. בדבריו פירט על אודות הפעולות העיקריות שיש לבצע בהכנה ובניהול לוחות זמנים בפרויקט בינוי, ולצד זאת עמד על הכשלים והפערים שנתגלו בניהול לוחות הזמנים בנדון דידן (ראו סעיף 8 להודעת ההבהרה מיום 23.10.2017). לשיטתו של המהנדס גרשוני, עניינים שאינם בתחום ההנדסה, בכלל זה העובדה שלוח הזמנים לא הוכן מראש ואף לא הותאם לשינויים שנעשו תוך כדי ביצוע הפרויקט, הם שהביאו לכשלים בניהול לוחות הזמנים, והם שמונעים ממנו, כמו גם מכל מומחה אחר ללוחות זמנים, לתרגם את משמעות הכשלים ליחידות של זמן ועלות, "ולהסיק באופן מוצק ומבוסס מה מגיע לצדדים" (שם, בסעיף 9). הווה אומר, אם נבחן את הדברים במנותק מהאמור בסעיף 119 לחוות הדעת, שנמחק כאמור בהחלטת בית המשפט המחוזי, מסקנתו העיקרית של המהנדס גרשוני לעניין לוחות הזמנים היא שבשל התנהלות הצדדים בזמן אמת, לא ניתן לקבוע כיום – גם לא על-ידי מומחה לסוגיית לוחות זמנים – את חלוקת האחריות בין הצדדים. אם הצדדים היו מנהלים יומני עבודה כנדרש, עוקבים בזמן אמת אחר השינויים וההתפתחויות בביצוע הפרויקט, או אז ניתן היה לחוות דעה הנדסית-מקצועית באשר לסוגיה שבמחלוקת. איני מוצא טעם לסטות ממסקנותיו האמורות של המהנדס גרשוני; ממילא אין תועלת במינוי מומחה נוסף ואין הצדקה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי בעניין. 16. בשולי הדברים אעיר אך מספר הערות: ראשית, בולווארד טוענת כאמור כי ההחלטה שלא למנות מומחה נוסף תרתיע בעלי דין מלהסכים להסדרים דיוניים. אין בידי לקבל טענה זו; גבי דידי, דווקא מינוי מומחה נוסף תחת מינויו של המהנדס גרשוני הוא שעשוי להרתיע בעלי דין מלהסכים להסדרים דיוניים; מינוי כזה עשוי 'לתמרץ' בעלי דין שאינם שבעי רצון מחוות דעתו של מומחה מסוים, לפעול למינוי מומחה נוסף תחתיו. שנית, אינני מוצא צורך לדון בטענותיה של בולווארד ביחס לאמור בסעיף 119 לחוות הדעת; משהחליט בית המשפט המחוזי להורות על מחיקתו של סעיף זה, הוא אינו מהווה עוד חלק מחוות הדעת ומהמלצותיו של המומחה. שלישית, אין צורך לדון גם בטענותיה של אבו ראס באשר לצורך למנות מומחה כלכלי שיכמת את הנזק שנגרם לה כתוצאה מן העיכובים בפרויקט. טענה זו הועלתה רק במסגרת התשובה לבקשת הרשות לערער, ואין מקום אפוא להביע עמדה כלשהי לגביה. 17. אשר על כן, דין הערעור ברע"א 9172/17 – להידחות. ההחלטה השנייה 18. כזכור, בשולי ההחלטה הראשונה איפשר בית המשפט המחוזי לצדדים לשלוח שאלות הבהרה למהנדס גרשוני, וזאת בכפוף לאישורן המוקדם של השאלות על-ידי בית המשפט (ראו פסקה 11 לעיל). ביום 23.11.2017 וביום 27.11.2017 הגישו הצדדים את השאלות שברצונם להעביר למומחה, בית המשפט המחוזי עיין בשאלות אלו, וביום 3.12.2017 ניתנה החלטה בעניין. בכל הנוגע לשאלות ההבהרה שהגישה בולווארד, קבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו כדלקמן: "למעט שאלות 1.4-1.1 בהם מבקשת בולווארד שהמומחה יבדוק אם אין 'טעויות חישוביות' בחוות דעתו, כל שאר השאלות הרבות על כל סעיפי המשנה שלהן, הן שאלות המתווכחות עם חוות הדעת ומסקנותיה ואינן שאלות הבהרה. את אלו, יהיה על המבקשת [בולווארד – נ' ס'] לשאול את המומחה בעת עדותו בבית המשפט ואז גם תיבחן הרלוונטיות של כל אחת מהן. למקרא שאלות אלו, אין מנוס מאשר להזמין את המומחה לבית המשפט על מנת שיוכל להשיב לשאלותיהם של הצדדים, לרבות בהתייחס לשאלות 1.4-1.1 לגבי ה'טעויות החישוביות הנטענות". נוכח האמור, הורה בית המשפט המחוזי לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית, וקבע כי המהנדס גרשוני יהיה אחרון העדים בתיק. לצד זאת, קבע בית המשפט המחוזי כי "נוכח החומר הרב שעמד בפני המומחה, על מנת לקצר את עדותו וכדי לאפשר לו להתכונן לדיון, אני מורה למזכירות בית המשפט להעביר למומחה את שאלות הצדדים. המומחה לא ישלח את תשובותיו לשאלות אלו לצדדים ויהיה רק נכון להשיב עליהם במהלך הדיון". 19. ביום 7.12.2017 הגישה בולווארד בקשה לבית המשפט המחוזי להבהיר שתי נקודות בהחלטתו הנ"ל: ראשית, מהו המועד שבו נדרש המהנדס גרשוני להשיב על השאלות שאושרו כשאלות הבהרה (שאלות 1.4-1.1), ושנית, אילו שאלות יועברו למהנדס גרשוני כדי שיוכל להתכונן לדיון – האם כלל השאלות או שמא רק השאלות שאושרו כשאלות הבהרה. בהחלטה מיום 9.12.2017 קבע בית המשפט המחוזי כדלקמן: "החלטת בית המשפט ברורה ולא צריכה כלל הבהרה. נאמר בה במפורש: 'נוכח החומר הרב שעמד בפני המומחה, על מנת לקצר את עדותו וכדי לאפשר לו להתכונן לדיון, אני מורה למזכירות בית המשפט להעביר למומחה את שאלות הצדדים. המומחה לא ישלח את תשובותיו לשאלות אלו לצדדים ויהיה רק נכון להשיב עליהן במהלך הדיון'. קרי, המומחה אינו נדרש להשיב עתה על אף אחת מהשאלות. על כל השאלות שתותרנה, הוא ישיב במהלך הדיון. הצדדים אינם רשאים לפנות עתה אל המומחה בשום נושא או לשלוח לו מסמך כלשהו". 20. על שתי ההחלטות הכרוכות זו בזו – ההחלטה השנייה – הגישה בולווארד את בקשת הרשות לערער ברע"א 12/18, בגדרה ביקשה להורות למהנדס גרשוני להשיב כבר עתה על שאלות ההבהרה שאושרו על-ידי בית המשפט המחוזי. לחלופין מבקשת בולווארד כי ככל שטרם הועברו השאלות למהנדס גרשוני, מזכירות בית המשפט תעביר לידיו רק את השאלות שאושרו כשאלות הבהרה (שאלות 1.4-1.1). בולווארד מדגישה כי בקשתה אינה מכוונת נגד החלטת בית המשפט המחוזי לפסול חלק מן השאלות שהגישה, שכן בקשה שכזו, לטענתה, אינה מושא לערעור בשל הוראות צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: צו בתי המשפט). לגופו של עניין טוענת בולווארד, כי החלטת בית המשפט המחוזי גורמת לעיוות דין של ממש, שוללת ממנה את הכלים להתמודד עם חוות הדעת של המהנדס גרשוני, ופוגעת בזכותה הבסיסית להתכונן ולנהל חקירה נגדית ראויה. 21. טוענת אבו ראס כי יש לדחות את הבקשה, מפני שעניינה בנושאים שבהם על-פי הוראות צו בתי המשפט לא תינתן רשות ערעור, ובהקשר זה היא סומכת את ידיה על פסיקתו של בית המשפט ברע"א 2824/15 גאון נדל"ן בע"מ נ' כהן (19.8.2015) (להלן: עניין גאון נדל"ן). לגופו של עניין טוענת אבו ראס, כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בהחלטות לגבי שאלות הבהרה, וכי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות מעין אלו. עוד טוענת אבו ראס, כי ההחלטה אינה פוגעת בזכויותיה הדיוניות של בולווארד, שכן תינתן לה אפשרות לחקור את המומחה בחקירה נגדית, ורק לאחר מכן יחליט בית המשפט המחוזי אלו מסקנות מחוות הדעת לאמץ, ואלו לא. זאת ועוד טוענת אבו ראס, כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר ובחוסר תום לב, והיא נועדה להוות "חקירה נגדית מקדמית למומחה, במסווה של שאלות הבהרה". דיון והכרעה ברע"א 12/18 22. קביעת העיתוי שבו תועברנה שאלות הבהרה למומחה, כמו גם קביעת העיתוי שבו המומחה ישיב על שאלות אלו, הם עניינים מובהקים שבסדרי דין, שלערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בקביעתם. ככלל, ערכאת הערעור תקפוץ ידה מלהתערב בהחלטות בסוגיות אלו, זולת במצבים חריגים שבהם החלטת הערכאה הדיונית מנוגדת לדין או גורמת עיוות דין לאחד מן הצדדים (רע"א 9156/12 פז חברת נפט בע"מ נ' תחנת תדלוק ושרותים צבר בע"מ, פסקה 7 (1.1.2013); רע"א 4579/15 כהן נ' אורון, פסקה 7 (5.8.2015); עניין גאון נדל"ן, פסקה 7)). לא מצאתי כי הנדון דידן נמנה עם אותם חריגים; עיקר טענותיה של בולווארד מכוון כאמור נגד ההחלטה להעביר למהנדס גרשוני כבר עתה את השאלות שהוגשו, וכי המומחה ישיב על השאלות רק במסגרת עדותו. אינני סבור כי נפל פגם בהחלטה זו, או שיש בה כדי לגרום עיוות דין למי מהצדדים, שהרי ככל שסברה בולווארד כי "שאלות אלה הן שאלות שיש יתרון בהצגתן למומחה 'ללא הכנה מוקדמת' במסגרת החקירה הנגדית, לא ברור מדוע ביקשה להפנותן למומחה לצורך קבלת הבהרות בכתב בטרם חקירתו" (עניין גאון נדל"ן, פסקה 9). 23. לחלופין ביקשה בולווארד להורות לבית המשפט המחוזי להעביר לעיון של המהנדס גרשוני רק את השאלות שאושרו כשאלות הבהרה. מבירור שנערך עם מזכירות בית המשפט המחוזי, עולה כי כלל השאלות – אלו שאושרו ואלו שלא – הועברו לעיונו של המהנדס גרשוני. משאלו הם פני הדברים, מדובר ב'מעשה עשוי'. 24. אשר על כן, דין הערעור ברע"א 12/18 – להידחות. סוף דבר 25. שני הערעורים נדחים אפוא בזאת. בולווארד תשא בהוצאות אבו ראס בסך של 15,000 ₪. ניתן היום, ‏ל' בשבט התשע"ח (‏15.2.2018). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17091720_O03.doc אש מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il