פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 917/04

טל מוסקוביץ נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת גזר הדין (18 שנות מאסר) בגין עבירת ניסיון לרצח שבוצעה ללא מניע רציונלי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 06/01/2005 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 917/04 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ניסיון לרצח — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על חומרת גזר הדין (18 שנות מאסר) בגין עבירת ניסיון לרצח שבוצעה ללא מניע רציונלי.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 917/04

טל מוסקוביץ נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת גזר הדין (18 שנות מאסר) בגין עבירת ניסיון לרצח שבוצעה ללא מניע רציונלי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי, על פי הודאתו, בעבירת ניסיון לרצח של קולגה לעבודה, ללא כל מניע רציונלי מלבד רצונו להרוג "קורבן קל". הוא נדון ל-18 שנות מאסר בפועל ופיצוי למתלוננת. בערעורו לבית המשפט העליון, טען המערער כי מעשיו הושפעו מחשיפה לסרטי זוועה וכי בית המשפט קמא שגה כשמנע ממנו להציג מצגת בנושא זה. בית המשפט העליון דחה את הערעור, קבע כי אין בחומרים אלו כדי להצדיק את המעשה, וכי מדובר במעשה סאדיסטי הנוגד את טבע האנוש, המחייב הגנה על החברה באמצעות ענישה מחמירה.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים מ' חשין, א' א' לוי, א' גרוניס
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • טל מוסקוביץ

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המעשה היה אכזרי, מתוכנן וחסר פשר.
  • הנאשם מהווה סכנה חמורה לחברה.
  • אין הצדקה להפחתת העונש.
טיעוני ההגנה
  • המעשה הושפע מחשיפה לספרות קלוקלת וסרטי זוועה.
  • בית המשפט קמא שגה בכך שלא אפשר הצגת מצגת של סרטי זוועה כחלק מהטיעונים לעונש.
מחלוקות עובדתיות
  • האם חומרת המעשה נובעת מהשפעה חיצונית של תכני אלימות או מנפשו המעוותת של המערער.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודאת המערער בעבירה.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • מצגת סרטי זוועה שההגנה ביקשה להציג כהסבר למניעי המערער.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 917/04
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בחיפה

תגיות נושא

  • ניסיון לרצח
  • גזר דין
  • ערעור פלילי
  • ענישה

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
0
חודשי מאסר על תנאי
0
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 917/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 917/04 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' גרוניס המערער: טל מוסקוביץ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל תאריך הישיבה: כ"ה בטבת תשס"ה (6.1.03) בשם המערער: עו"ד תמר אולמן, עו"ד אסי פיסו בשם המשיבה: עו"ד שאול כהן פסק-דין השופט מ' חשין: המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בחיפה, על-פי הודאתו, בעבירה של ניסיון לרצח, עבירה כהגדרתה בסעיף 305(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. משהורשע כך בדינו נגזר עונשו של המערער ל-18 שנות מאסר בפועל ולפיצוי המתלוננת בסך 50 אלף ש"ח. הערעור שלפנינו ערעור הוא על גזר-הדין. סיפור המעשה סיפור הוא שלא ייאמן. הקורא בו יאלץ עצמו לשוב לקרוא בו שוב ושוב, וגם אז יתקשה להאמין שאכן נעשים בעולמנו מעשים כמעשה שעשה המערער במתלוננת. ואלה עיקרי הדברים שהיו: המערער והמתלוננת עבדו יחדיו במקום עבודה אחד, וביום שחור אחד - יום שחור משחור - גמלה בליבו של המערער החלטה להמית את המתלוננת. המתלוננת לא עשתה לו כל רע. המתלוננת לא עשתה רע לאיש. הייתה זו בחורה ככל הבחורות, בחורה העובדת לפרנסתה, בחורה שמחה בחלקה הצופה אל המשך חייה. וכך, ביום שייעד לדבר, בשעות הבוקר, הצטייד המערער בסכין וארב למתלוננת ליד מקום העבודה. משקרבה המתלוננת אל מקום המארב, עקב אחריה המערער עד שהשניים היו לבדד. המערער עמד מאחורי המתלוננת, תפס אותה בראשה, כיסה את פיה כדי שלא תזעק לעזרה, שלף את הסכין שהחביא על גופו ונעץ אותה לעומקה בגרונה של המתלוננת. המערער לא אמר די, בהמשיכו לדקור את המתלוננת בגרונה. כאשר ניסתה המתלוננת בכוחותיה המעטים להתגונן בעזרת ידיה, הוסיף המערער וחתך אותה באצבעותיה. המערער המשיך ודקר המשיך והוסיף ודקר את המתלוננת בביטנה ולא עזבה אלא לאחר שהחלה מדממת בחוזקה, ואו-אז נמלט מן המקום. המתלוננת הובהלה לבית-החולים במצב קריטי, נותחה שלושה ניתוחי חירום, אושפזה במחלקה לטיפול נמרץ, ולאחר מכן הועברה להמשך טיפול במחלקת אף-אוזן וגרון. התקיפה האכזרית גרמה למתלוננת חתך עמוק בצווארה מתחת לעצם הלשון וקרע כמה וכמה אברים באותו מקום. כן נחתכה המתלוננת בביטנה בפגיעה חודרת לקיבה. על כל אלה נחתכה המערערת חתכים רבים בידיה ובאצבעותיה. עזר לה אלוהים למתלוננת והיא נותרה בחיים. המערער התכוון להמיתה אך חפצו לא עלה בידו. למותר לומר כי מאז המעשה הנורא חייה של המתלוננת אינם חיים של נערה רגילה. נמצאת היא בשיקום מתמיד ונפגשת היא באורח קבע עם פסיכולוג ועם פיזיותרפיסטית. המתלוננת, למותר לומר, אחוזה פחדים כל העת, איבדה את האמון בזולתה ואינה יודעת מה יהא בעתידה. הנה היא נערה כבת שלושים ועתידה לוט בערפל. הקורא שואל את עצמו בדרך הטבע מה טעם עשה המערער מעשה שעשה, והרי לא נמצא למעשהו כל טעם רציונלי. מעשהו של המערער היה מעשה חסר פשר, לא נמצא לו לא מניע ולא טעם כלשהם. משנשאל מדוע עשה מעשה נורא שעשה, השיב המערער כי התפתח אצלו רצון להרוג את המתלוננת. המתלוננת, לדבריו, היתה "בחורה שעשתה רושם של בחורה שמחה, תמיד מחייכת, תמיד עליזה מהכל, כאילו מרוצה מהחיים... באיזשהו מקום זה הציק לי..." ומדוע בחר במתלוננת? כי "היא היתה קורבן קל פשוט..." המערער, כך לדבריו, ביקש "להרוג אותה... שהיא תמות, רציתי שהיא תמות". באת-כוח המערער טענה לפנינו כי מעשהו של המערער נעשה על רקע סיפרות קלוקלת וסרטי זוועה המופצים באין מפריע בשוק, ולעניין זה אף ביקשה להציג לפני בית-משפט קמא מצגת קצרה של סרטים על-אודות מעשים קשים ונוראים - מעשי פסיכופטים, כמסתבר - כדי למחות על הפצתו של חומר תועבה מעין זה וכדי להוכיח כי המערער היה תוצר ישיר של אותו חומר קלוקל. באת-כוח המערער אכן החלה מציגה את המצגת לפני בית-המשפט, אך לאחר זמן מה דרש בית-המשפט את הפסקת ההצגה. על-כך באה באת-כוח המערער לפנינו בטרוניה, שלטענתה חובה היתה מוטלת על בית-המשפט לראות את המצגת עד לסופה. טענה זו אין בה ממש. לו מדובר היה בחומר הנוגע במישרין במעשהו של המערער - סברתי וקיבלתי. לא כן הוא בחומר רקע כללי ולו חומר שנתפס בביתו של המערער. עצם העובדה שהמערער החזיק חומר זוועה על מעשי סאדיזם למיניהם אינו מוכיח אלא על נפשו המעוותת. אין בו באותו חומר ראיות כדי להסביר או להצדיק את המעשה הנורא שעשה המערער. חברה מתוקנת אינה יכולה להתיר לעצמה כי מעשים כמעשה המערער ייעשו בקירבה. מעשהו של המערער - מעשה לאופולד ולב - מעשה הוא הנוגד את טבע אנוש. ואם יש משמעות לאמירה כי שומה עליו על בית-המשפט להגן על החברה מפני מעשים פורעי חוק וסדר, בעניינו של המערער מקבלת משמעות זו את תוכנה העמוק ביותר. אין ממש בערעור ואנו מחליטים לדחותו. היום, כ"ה בטבת תשס"ה (6.1.05). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04009170_G01.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il אש