פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 9168/02
טרם נותח

דוד ביטון נ. מדינת ישראל

תאריך פרסום 15/01/2003 (לפני 8511 ימים)
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 9168/02 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 9168/02
טרם נותח

דוד ביטון נ. מדינת ישראל

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק ע"פ 9168/02 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 9168/02 בפני: כבוד השופט י' אנגלרד כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' גרוניס המערער: דוד (בן חביב )ביטון נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט י' עדיאל, שניתן ביום 16.4.2002, בת"פ 1095/00 תאריך הישיבה: י"א בשבט התשס"ג (14.01.03) בשם המערער: עוה"ד י' ארנון וי' כהן בשם המשיבה: עו"ד ד' בייניש בשם שרות המבחן למבוגרים: גב' ג'ודי באומץ פסק-דין השופט א' א' לוי: המערער, דוד ביטון, שימש בעבר כסגן מנהל חטיבת הרישוי והפיקוח, ומנהל מחלקת הפיקוח במינהל לתכנון הנדסה ותחבורה בעיריית ירושלים. מכוח תפקידו היה אמור המערער לפקח על הבנייה ולמנוע עבירות בתחום זה, דא עקא, נמצא כי המערער מעד, ובעקבות כך הוגש נגדו כתב אישום בו יוחסו לו חמישה אישומים של לקיחת שוחד, וכן מרמה והפרת אמונים. המערער הכחיש את ביצוען של העבירות, ולאחר שמיעתן של ראיות הצדדים החליט בית המשפט (כב' השופט א' בן-זמרה), לזכות את המערער, מחמת הספק, מחלקם הארי של האישומים והעבירות שיוחסו לו, והוא הורשע בעבירה אחת בלבד של מרמה והפרת אמונים בקשר עם האישום הראשון. בעקבות הרשעתו, גזר בית המשפט המחוזי למערער עונש אשר כלל 4 חודשי מאסר ושנת מאסר על-תנאי. אך בכך לא הסתיימו ההליכים בעניינו של המערער, הואיל והצדדים סברו כי הערכאה הראשונה נתפסה לתוצאה שגויה. על כן הוגשו מטעמם שני ערעורים לבית משפט זה, כאשר באחד מהם מלין המערער על הרשעתו, ובאחר משיגה המשיבה על זיכוי המערער מהעבירות אשר יוחסו לו באישום השני. בית המשפט העליון (מפיה של כב' השופטת ד' דורנר, ראו ע"פ 7865/01 וע"פ 7888/01), דחה את ערעורו של המערער וקיבל את ערעור המשיבה, במובן זה שהמערער הורשע בעבירה נוספת של מרמה והפרת אמונים אשר יוחסה לו באישום השני. בעקבות כך הוחזר הדיון לבית המשפט המחוזי לצורך גזירת העונש, והשלמת המלאכה הוטלה הפעם על שכמו של כב' השופט י' עדיאל. בגזר דין מפורט ומנומק עסק השופט בכל טענות הצדדים, ולבסוף פסק למערער, בגין שני האישומים בהם הורשע, 8 חודשי מאסר, וכן שנת מאסר על-תנאי בה ישא אם יעבור תוך שלוש שנים עבירה לפי סעיפים 284, 290, 291 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בעת שניתן גזר הדין כבר נשא המערער בעונש המאסר שהושת עליו בגלגולם הראשון של ההליכים, בדרך של עבודות שרות, ועל כן הורה בית המשפט לנכות תקופה זו מעונש המאסר אשר נגזר הפעם, כך שעל המערער לשאת בתקופת מאסר נוספת בת 4 חודשים. בערעור שבפנינו שם בא-כוחו המלומד של המערער, עוד א' ארנון, את הדגש על כך שהותרת עונש המאסר על כנו, תחייב את שולחו לשאת ביתרת המאסר במתקן כליאה. לטענתו, תוצאה זו מיותרת ומחמירה עם שולחו מעבר לנדרש, גם משום שמדובר בתקופה קצרה ביותר, וגם משום שההליכים שהיו מנת חלקו של המערער עד כה, ואלה להם הוא צפוי בעתיד במקום עבודתו, די בהם כדי להוות מענה הולם לחומרת המעשים בהם הורשע. בא-כוח המערער טען עוד, כי המשיבה לא עתרה בשלב כלשהו לעיכוב ביצוען של עבודות השירות בהן חויב שולחו מכוח גזר הדין הראשון, ועל כן דינו כדין מי שמוחזר לכלא לאחר שנשא בחלק ניכר מעונשו, וזו תוצאה שהפסיקה שוללת אותה. לבסוף טען עו"ד ארנון, כי בעונש אשר נגזר לשולחו לא נשמר האיזון הראוי בינו לעונשם של מעורבים אחרים בפרשה, וביניהם גם כאלה שמעורבותם היתה עמוקה יותר. לאחר ששקלנו בכובד ראש את טענותיו של בא-כוח המערער, הגענו לכלל דעה כי אין באלו עילה להתערבותנו. זהו מקרה נוסף בו נתפס עובד ציבור בקלקלתו, תוך שהוא מועל באמון שניתן בו. המערער, היה אחראי על אחד הנושאים היותר רגישים בתחום שמירת החוק - פיקוח על ביצועו של חוק התכנון והבנייה, ודווקא בתחום זה הוא מעד. את חומרת המעשים היטיב לתאר בית משפט קמא בגזר דינו, לאמור: "לא זו בלבד שהנאשם העלים עין מעבירות בנייה שעל שירושן היה מופקד, אלא שבמעשיו הוא אף סייע בפועל ועודד בניה בלתי חוקית, תוך שהוא מעדיף את האינטרס האישי של ידידו" (ראו עמ' 6 לגזר הדין). עובד ציבור שכך נוהג, לא זו בלבד שהוא חוטא כלפי תפקידו, אלא שהוא גם פוגע קשות בתדמיתו של השירות הציבורי עד כדי ערעור האמון בו. לאור זאת, קבעה הפסיקה בעקביות כי יש להגיב על ביצוען של עבירות מסוג זה ביד קשה, מתוך כוונה להרתיע את הרבים, וענישה מחמירה בתחום זה צריכה לכלול, למעט מקרים חריגים, רכיב של מאסר בפועל. כך נהגה הערכאה הראשונה, שלא זו בלבד שלא החמירה עם המערער, אלא שיש גם רגליים לסברה כי היא נהגה כלפיו במידת הרחמים. הערעור נדחה. המערער יתייצב לשאת ביתרת עונשו בתאריך י"ד באדר א' תשס"ג (16.2.03), עד לשעה 10:00, במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים. הערבויות שהופקדו תעמודנה בתוקפן עד לאותו מועד. ניתן היום, י"א בשבט תשס"ג (14.01.03). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02091680_O03.doc/ שמ מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il