פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 9167/99

סימון חזן נ. שר הבטחון

העותר ביקש מבית המשפט העליון להכיר בקטיעת רגלו כנכות לפי חוק הנכים, מבלי שמיצה את ההליכים המנהליים הקבועים בחוק.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 15/02/2000 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 9167/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה נכות משרד הביטחון — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש מבית המשפט העליון להכיר בקטיעת רגלו כנכות לפי חוק הנכים, מבלי שמיצה את ההליכים המנהליים הקבועים בחוק.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 9167/99

סימון חזן נ. שר הבטחון

העותר ביקש מבית המשפט העליון להכיר בקטיעת רגלו כנכות לפי חוק הנכים, מבלי שמיצה את ההליכים המנהליים הקבועים בחוק.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, סימון חזן, פנה לבג"ץ בבקשה להכיר בקטיעת רגלו כנכות המזכה בתגמולים לפי חוק הנכים. משרד הביטחון השיב לעותר כי עליו להגיש תביעה רשמית לקצין התגמולים ולעבור את המסלול המנהלי הקבוע בחוק, הכולל דיון בוועדות רפואיות ואפשרות ערעור לבית המשפט המחוזי בשאלות משפטיות. בית המשפט העליון קבע כי בג"ץ אינו מהווה מסלול חלופי לקביעת דרגות נכות וכי על העותר למצות את ההליכים המנהליים הקבועים בחוק לפני פנייה לערכאות שיפוטיות. לפיכך, העתירה נדחתה בשל היותה מוקדמת.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' ברק, ד' דורנר, א' ריבלין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • סימון חזן

נתבעים

  • שר הבטחון
  • ראש אגף השיקום במשרד הבטחון

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר טוען כי יש להכיר בקטיעת רגלו כנכות על פי חוק הנכים.
טיעוני ההגנה
  • על העותר להגיש תביעה רשמית לקצין התגמולים בהתאם להליכים הקבועים בחוק הנכים.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העותר רשאי לפנות לבג"ץ ישירות בטרם מיצוי הליכים בפני הוועדות הרפואיות של משרד הביטחון.

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים
  • בג"ץ 7859/96 שאולי שייקה נ' קצין התגמולים

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9167/99 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט א' ריבלין העותר: סימון חזן נגד המשיבים: 1. שר הבטחון 2. ראש אגף השיקום במשרד הבטחון עתירה למתן צו-על-תנאי פסק-דין השופט א' ריבלין: 1. העותר מלין על כך שקצין התגמולים אינו מכיר בקטיעת רגלו הימנית כבנכות על-פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט1958- [נוסח משולב] (להלן: חוק הנכים). בחודש יולי 1999 שיגר העותר מכתב לראש אגף השיקום במשרד הבטחון ובו עתר להכרה בנכותו כאמור. בתגובה הודיע לו אגף השיקום כי עליו להגיש לעניין זה תביעה במסגרת ההליכים הקבועים בחוק הנכים. לנוחותו של העותר צורף למכתב מאגף השיקום טופס תביעה שאותו נתבקש למלא. העותר אמנם פנה בעבר, בתביעה להכרה בחולי ממנו הוא סובל, בהתאם להוראות סעיף 43ב(א) לחוק הנכים, אולם פתוחה בפניו היום הדרך להגיש תביעה גם בגין הנכות הנוספת כאמור. העותר מסרב ללכת בדרך זו, אף שכב' הרשמת של בית משפט זה, כבר הפנתה את תשומת ליבו לקיומו של הליך מתאים בעניינו. 2. מבלי לקבוע עמדה לגוף טענותיו של העותר, מן הראוי הוא שיגיש את תביעתו במסגרת ההליכים הקבועים בחוק הנכים. הועדה הרפואית הפועלת על-פי החוק תדון בעניינו ועל החלטתה יוכל להשיג בפני הועדה הרפואית העליונה, ולאחר מכן, בשאלות משפטיות בלבד, גם בפני בית המשפט המחוזי. בית המשפט הגבוה לצדק אינו משמש מסלול חלופי לקביעת הנכות ודרגתה במקום הרשות המוסמכת לכך על-פי חוק הנכים (ראו: בג"ץ 7859/96 שאולי שייקה נ' קצין התגמולים (לא פורסם)). פנייתו של העותר לבית משפט זה הינה מוקדמת ועליו למצות תחילה את ההליכים הקבועים בחוק. בשלב זה העתירה נדחית. ניתן היום, ט' באדר א' תש"ס (15.2.2000). ה נ ש י א ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99091670.W03/אמ