פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 9162/20
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט י' אלרון
כבוד השופט א' שטיין
העותרים:
1. פלוני
2. פלוני
3. פלוני
4. פלוני
5. פלוני
6. פלוני
7. פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. בית המשפט המחוזי בבאר שבע
2. מדינת ישראל
3. פלוני
4. פלוני
5. פלוני
6. פלוני
עתירה למתן על תנאי וצו ביניים
בשם העותרים:
עו"ד אסתר בר ציון; עו"ד שני דריי;
עו"ד רותם טובול; עו"ד חן בן חיים;
עו"ד ליאור שביט
פסק-דין
השופט י' אלרון:
לפנינו עתירה המופנית כלפי החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטים י' רז-לוי, ג' שלו וא' משניות) בתפח"ע 3661-09-20 מיום 21.12.2020, בגדרה נדחתה בקשת העותרים לפיצול הדיון בעניינם.
כעולה מהעתירה ומהנספחים לה, נגד העותרים וארבעה אחרים הוגש כתב אישום בחשד לביצוע עבירות מין בקטינה. מאחר שמרבית העותרים קטינים, וכולם היו קטינים בעת ביצוע המעשים המיוחסים להם, הוגשה מטעם המשיבה 2 בקשה לדון בעניינם יחד עם יתר הנאשמים הבגירים.
בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה בהחלטתו מיום 30.11.2020, לפי סמכותו הקבועה בסעיף 4(ב) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א–1971 (להלן: חוק הנוער) – וזאת לאחר שניתנה הסכמת באי כוח העותרים לכך.
עדות המתלוננת החלה להישמע בימים 6.12.2020 ו-8.12.2020, ומועד נוסף קבוע ליום 4.1.2021.
ביום 18.12.2020, הגישו באי כוח העותרים בקשה להפריד את הדיון בעניינם מיתר הנאשמים הבגירים. זאת, בשל קשיים שהתעוררו לטענתם בחקירתה הנגדית של המתלוננת, על רקע מגבלות בעניין מספר הנוכחים המותר באולם בית המשפט מחמת התפרצות נגיף הקורונה. נטען, כי בשל מגבלות אלו הנאשמים אינם שוהים באולם בית המשפט בעת שמיעת עדות המתלוננת, באופן המקשה על עריכת חקירתה הנגדית.
בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בהחלטתו מיום 21.12.2020, בציינו כי באי כוח העותרים הסכימו לקיום הדיון המאוחד ביחס לכל הנאשמים; וכי אף אם יופרד הדיון בעניינם של העותרים, עדות המתלוננת לא תישמע בפני הנאשמים – אשר ישהו באולם אחר. זאת, לשם שמירה על שלומה וכבודה של המתלוננת וקיום דיון יעיל, וללא כל קשר למגבלות שהוחלו בשל התפרצות נגיף הקורונה.
בנסיבות אלו, ומשעדות המתלוננת החלה להישמע, נקבע כי אין לפצל בשלב זה את הדיון בעניינם של העותרים.
על החלטה זו הוגשה העתירה שלפנינו, בגדרה נטען כי ההחלטה לוקה בחוסר סבירות קיצוני ושרירותית. זאת, שכן על פי הנטען, ההחלטה אינה מתייחסת לנסיבות "החדשות", כלשון העתירה, שהתעוררו לאחר תחילת שמיעת עדות המתלוננת, ובכללן המגבלה בעניין מספר הנוכחים המותר באולם בית המשפט.
דין העתירה להידחות על הסף.
כידוע, באין הוראה מפורשת בחוק, לא ניתן לערער על החלטות ביניים הניתנות במסגרת הליך פלילי, אלא במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי. על החלטות אלו ניתן אומנם להשיג בפני בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, אולם זאת רק במקרים חריגים שבהם ניתן להצביע על פגם היורד לשורשו של עניין (בג"ץ 1433/18 פלוני נ' בית המשפט המחוזי באר שבע, פסקה 10 (12.4.2018)).
זאת ועוד, כפי שנקבע זה מכבר:
"טענות דיוניות לסוגיהן, המועלות לפני ערכאת השיפוט הפלילית ושהן בתחום הכרעתה, אינן נדונות בבית המשפט הגבוה לצדק" (בג"ץ 398/83 אביטן נ' הרכב שלושה שופטים, פ"ד לז(3) 467, 470 (1983)).
במקרה דנן, החלטת בית המשפט המחוזי היא החלטה דיונית מובהקת, ועל כן מדובר בסוג ההחלטות שככלל בית משפט זה יימנע מלהתערב בהן.
אף לגופו של עניין, בית המשפט המחוזי הורה על קיום דיון בעניינם של העותרים יחד עם הנאשמים הבגירים בהתאם לסמכותו לפי חוק הנוער, ולאחר שבאי כוח העותרים נתנו את הסכמתם לכך. רק לאחר שכבר התקיימו שני דיונים שבמהלכם החלה שמיעת עדות המתלוננת, הגישו באי כוח העותרים את בקשתם לפיצול הדיון.
בנסיבות אלו, איננו סבורים כי נפל כל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא לפצל בשלב הנוכחי את הדיון.
אשר על כן, העתירה נדחית.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתן היום, ט"ז בטבת התשפ"א (31.12.2020).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
20091620_J01.docx
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il