פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9159/23 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופטת ר' רונן העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול 2. פלונית עתירה למתן צו על תנאי בעניין פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול בתיק 1308370/4 מיום 16.11.2023 בשם העותר: עו"ד דבורה אטיה; עו"ד תהילה גימפל בשם המשיבה 2: עו"ד יוסף גולדברג בשם היועץ המשפטי לשיפוט הרבני: עו"ד יצחק שמואל רוזנטל פסק-דין השופט י' אלרון: העתירה שלפנינו מכוונת כלפי ביטול פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול (להלן: בית הדין הגדול או בית הדין) מיום 16.11.2023, במסגרתו התקבל ערעור המשיבה 2 על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה מיום 16.9.2022, ונקבע כי על העותר לשלם לה דמי כתובה בסך 60,000 ש"ח. בתגובה שהוגשה מטעם היועץ המשפטי לשיפוט הרבני (להלן: היועץ), נמסר כי לאחר שהיועץ הודיע לבית הדין הגדול על הגשת העתירה דנן, החליט האחרון לקיים דיון נוסף לצורך בחינת טענות הצדדים "כדי למצות את האמת", וכן לעכב את ביצוע פסק הדין עד למתן החלטה אחרת, בהתאם לתקנה קכ"ח לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג (להלן: תקנה קכ"ח). עוד צוין בהחלטה כי "ייתכן והצדדים יידרשו להתייחס לטענות שהועלו ע"י כ"א מהם בכל הקשור לחיי האישות במהלך חייהם המשותפים" (החלטת בין הדין הגדול מיום 25.1.2024). בנסיבות אלה, היועץ טוען כי העתירה התייתרה. בתשובתו לתגובת היועץ, העותר טוען כי החלטת בית הגדול מחזקת את טענותיו בדבר הפגמים שנפלו בפסק הדין שניתן בעניינו, וכי קיים חשש שבהיעדר פיקוח של בית משפט זה, בית הדין ישוב ויאשררו. כן נטען כי החלטת בית הדין תאפשר לדון בנושאים שלא הועלו בגדרי הערעור, באופן החורג מהסמכות המוקנית לבית הדין לפי תקנה קכ"ח, וכי סילוק עתירות בשל החלטות של בית הדין לדון מחדש בהחלטותיו יפגע בפיקוח על בתי הדין הרבניים. מלבד זאת, העותר טוען לקשיים כלכליים בהגשת עתירה נוספת, אם הדבר יידרש. משכך, מבוקש לדון בעתירה לגופה, או לחלופין, להותירה תלויה ועומדת עד למיצוי הבירור בבית הדין הרבני, ובלבד שזה יוגבל רק לטעויות שנפלו, לשיטת העותר, בפסק הדין. דין העתירה להידחות. החלטת בית הדין הרבני לבחון מחדש את טענות הצדדים ולעכב את ביצוע פסק דינו עד למתן החלטה אחרת היא בגדר שינוי מהותי בתשתית העובדתית שעמדה בעת הגשת העתירה, ויש בה כדי לייתר את הסעד המרכזי שבוקש בה (ראו: בג"ץ 9104/23 פונומרנקו נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (21.1.2024)). כמו כן, כידוע, בית משפט זה, בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, אינו נדרש לעתירות תיאורטיות, למעט בנסיבות חריגות (ראו מני רבים: בג"ץ 5376/22 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 9 (8.11.2022)). משכך, החששות שמציג העותר בדבר החלטות עתידיות שבית הדין הרבני עשוי לקבל בעניינו או חריגה אפשרית מהסמכות הנתונה לו, אשר אין לדעת בשלב זה אם יתממשו, אינם מצדיקים את התערבותנו. לנוכח הבחינה הנוספת הצפויה של טענות העותר בבית הדין, אף לא הוצג לפנינו טעם מספק להותרת העתירה תלויה ועומדת. למותר לציין כי טענות העותר ביחס להחלטות שיינתנו לאחר מועד הגשת העתירה, שמורות לו. העתירה נדחית אפוא. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ט' באדר א התשפ"ד (‏18.2.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 23091590_J04.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1