יעקב בן יששכר נ. וועדת הבחירות המרכזית

בבית המשפט העליון בג"ץ 915/20 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין העותר: יעקב בן יששכר נ ג ד המשיבים: 1. ועדת הבחירות המרכזית 2. יו"ר ועדת הבחירות כבוד השופט ניל הנדל עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. העתירה שבפנינו – הנושאת את הכותרת "ערעור על החלטת ועדת הבחירות" – מכוונת כלפי פסילת מועמדותו של העותר מלהתמודד בבחירות לכנסת בשל עברו הפלילי. 2. יצוין כבר עתה כי לפי סעיף 6 לחוק-יסוד: הכנסת, אחד החריגים לזכות להיבחר נוגע למי ש"נידון, בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה של שלושה חודשים וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל... אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון". הפרטים הנוגעים ליישומו של הסדר זה קבועים בסעיף 56ב לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 (להלן: חוק הבחירות לכנסת) ונוהל הטיפול בבקשות לקביעת היעדר קלון, התשע"ד-2013, שהוצא על-ידי יו"ר ועדת הבחירות (להלן: הנוהל). 3. העותר נכלל ברשימת המועמדים בבחירות לכנסת ה-23 של רשימת "כח להשפיע למען העם לחיות בכבוד" (להלן: הרשימה). ביום 21.1.2020 קיבלה הרשימה את החלטת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת בדבר כשירותם של המועמדים מטעמה, ובה צוין בין היתר כי העותר "אינו כשיר להיבחר לכנסת מחמת הרשעה בעבירה". זאת, בהתחשב בכך שבשנת 2014 הורשע בעבירה שבגינה נדון ל-12 חודשי מאסר בפועל. 4. ביום 30.1.2020 פנה העותר ללשכה המשפטית של ועדת הבחירות המרכזית, ובפנייתו הלין על ההחלטה בדבר אי-כשירותו. במענה שניתן לעותר עוד באותו יום הובהר כי ההחלטה התקבלה בהתאם להוראות הדין. בכלל זה הובהר, כי מי שהורשע בעבירה והושת עליו עונש מאסר של יותר משלושה חודשים צריך להגיש בקשה לקביעה שההרשעה אינה נושאת קלון לפי הנוהל, לא יאוחר מיום הגשתה של רשימת המועמדים שבה הוא כלול. 5. בעתירה זו קובל העותר על ההחלטה האמורה ועל המענה שקיבל בעקבותיה. לטענתו, דומה כי מסמך שהגיש בדבר הרשעותיו נשמט בשל אי-הסדר ששרר בוועדת הבחירות המרכזית ביום הגשת הרשימות, וכי משום כך אף לא התקבלה החלטה ספציפית בעניינו. 6. דין העתירה להידחות. הוראות החוק והנוהל החלות על עניינו הן ברורות. סעיף 56ב(1)(ב) לחוק הבחירות לכנסת קובע כי – "מועמד או מי שרוצה להיות מועמד, שהורשע כאמור בסעיף 6 לחוק היסוד ומבקש כי יושב ראש הועדה המרכזית יחליט כי אין עם העבירה משום קלון, יגיש ליושב ראש הועדה המרכזית בקשה, בצירוף כתב האישום, פסק הדין וכל חומר אחר הנוגע לענין, לא יאוחר מיום הגשת רשימות המועמדים" (ההדגשות הוספו). בהמשך לכך, קובע סעיף 2(ב) לנוהל את התנאים הקונקרטיים להגשת הבקשה, כך: "בקשה תוגש למשרדי ועדת הבחירות המרכזית במשכן הכנסת לפני המועד האחרון להגשתה כאמור בסעיף 4, באופן סרוק וחתום, על מצורפיה כאמור בסעיף קטן (ג) ובסעיף 3, באמצעות דואר אלקטרוני [email protected] או באמצעות פקסימילה שמספרה 02-5669855; עותק מקורי, כרוך ומודפס של הבקשה, על מצורפיה כאמור, יוגש, בנוסף, במסירה אישית למשרדי הוועדה בכנסת, או יישלח בדואר רשום למשרדי הוועדה; מועד קבלת הבקשה במשרדי הוועדה ייחשב המועד שבו אישרה מזכירות הוועדה את קבלת הבקשה על מצורפיה" (ההדגשות הוספו גם כאן). 7. העותר לא קיים הוראות אלה, וממילא לא קמה כל עילה להתערבות בהחלטת ועדת הבחירות שלא לאשר את מועמדותו לכנסת. מיותר להכביר מלים על החשיבות הנודעת למועדים ולהקפדה על דרישות הדין, ככתבן וכלשונן, כאשר מדובר בהגשת מועמדות לבחירות, וזאת על מנת לאפשר את ניהולן התקין והשוויוני. בשולי הדברים יצוין כי העתירה אף הוגשה בשיהוי בהתחשב בכך שהמועד הסופי לפרסום רשימות המועמדים חל בעוד ימים ספורים, וכן בשים לב לגישה הדווקנית בכל הנוגע להחלתו של מבחן זה בהקשר של בחירות (ראו: בג"ץ 2115/99 הוועד המקומי צור יגאל נ' שר הפנים, נג(4) 61, 70-69 (1999); בג"ץ 7627/18 רשימת צדק ושוויון חברתי בראשות ששון שרה נ' שר הפנים, פסקה 6 (25.10.2018). למעשה, אף מטעם זה בלבד ניתן היה לדחות את העתירה. 8. סוף דבר: העתירה נדחית. בנסיבות העניין, מאחר שהעותר אינו מיוצג ומשלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"א בשבט התש"ף (‏6.2.2020). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 20009150_A01.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il