אלכסי סדוקין נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 9140/05 בבית המשפט העליון ע"פ 9140/05 בפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופטת א' חיות המערער: אלכסי סדוקין נ ג ד המשיבה מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 13/09/2005 ב- פ"ח 1008/05 שניתן על ידי כבוד השופטים: ב' אופיר תום, מ' סוקולוב, י' שנלר תאריך הישיבה: ג' באייר התשס"ו (1.5.2006) בשם המערער: עו"ד אבי כהן בשם המשיבה: עו"ד אוהד גורדון בשם שירות המבחן: גב' אדווה פרויד פסק-דין השופטת מ' נאור: 1. המערער הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירה של הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטים ב' אופיר-תום, מ' סוקולוב ו-י' שנלר) גזר על המערער עונש של חמש עשרה שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי, כשהתנאי הוא שלא יעבור המערער במשך שלוש שנים מיום שחרורו עבירת אלימות מסוג פשע. הערעור שלפנינו הוא על חומרת העונש. 2. המערער, שהיה בעת האירוע כבן 18, התגורר עם אימו בדירה בדרום תל אביב. על פי המתואר בכתב האישום, ביום האירוע בשעה 2 אחר חצות, התדפקו המנוח, שהיה מסומם, ואדם נוסף, שלא היו מוכרים למערער, על דלת ביתו ובקשו ממנו שקיות תה. המערער נעתר לבקשתם ומסר לידם כמות מסוימת של גרגרי תה. אז פנה המנוח אל המערער ושאלו מדוע הוא נותן לו כמות כה קטנה של תה. המערער השיב לו: "מה אני בית קפה?" בין השניים החל ויכוח קולני במהלכו הכה המנוח את המערער בפניו. בשלב זה נסוג המערער אל פנים הדירה, הצטייד בסכין מטבח וארגן מחשבתו במשך כעשר שניות. אז שב אל פתח הדלת ודקר את המנוח דקירה אחת שפגעה בליבו והביאה למותו. מייד לאחר הדקירה הזעיק המערער עזרה וניסה לטפל במנוח בכוחות עצמו. 3. בתחילה הואשם המערער ברצח אולם לפני שמיעת הראיות בתיק הגיעו הצדדים להסדר טיעון במסגרתו הומרה עבירת הרצח בעבירה של הריגה והמערער הורשע בה, כאמור, על פי הודאתו. 4. בטיעוניו לפנינו בכתב ובעל פה טען בא כוח המערער, עו"ד אבי כהן, כי נסיבותיו המיוחדות של האירוע מצדיקות הקלה בעונשו של המערער. לטענתו, אין דינו של המערער כדין אדם היוצא מביתו כשהוא מצויד בסכין - המערער הותקף על ידי המנוח בביתו שלו ורק פחדו מהמנוח הוא שהובילו למעשה הדקירה. גם הסיוע אותו הגיש המערער למנוח לאחר הדקירה מלמד שהמערער לא היה אדיש לתוצאות מעשהו. עוד הודגשו בפנינו גילו הצעיר של המערער וכן העובדה כי לחובתו רק רישום פלילי אחד, ללא הרשעה, בגין עבירת רכוש. הוסיף בא כוח המערער ופרש לפנינו את נסיבות חייו הקשות של המערער שהינו בן לאב מתעלל ולאם אלכוהוליסטית, גדל כ"קטין נזקק" והיה בן-בלי-בית, נער שנהג להתגורר בבתים נטושים ועבד על מנת לסייע בפרנסת המשפחה. חרף רקע קשה זה, עשה המערער ככל יכולתו על מנת להיחלץ ממציאות חייו העגומה: למד בעצמו קרוא וכתוב, טיפל במסירות בבעלי חיים ונשמר מלהתדרדר לעבריינות. 5. לגופו של עניין טען בא כוח המערער, כי התנהגותו האלימה של המנוח היא שהובילה את המערער לנהוג כפי שנהג וכל שביקש היה להרחיק את המנוח וחברו מהדירה. המערער אינו נמנה על אותם נערים המסתובבים בראש חוצות עם סכין בידם כדי לעשות בה שימוש לעת מצוא. את הסכין הביא מהמטבח. המערער מודע לחומרת מעשיו וכבר בחקירתו במשטרה הביע צער כבד על התוצאה הקשה ולקח אחריות מלאה על מעשיו. 7. בית המשפט המחוזי דחה את טענות הסניגור וגזר על המערער, כאמור, 15 שנות מאסר בפועל, בציינו: "ניסיונו של הסניגור לצייר את הנאשם כנער תמים אשר נפל קרבן בידי שני עבריינים רעי לב שפרצו לביתו באמצע הלילה, אין בכחו, לטשטש את המעשה הנורא מכל, שעשה 'נער' זה, לאחר 'שארגן מחשבותיו' במשך כעשר שניות, ושב אל הזירה, מצויד בכלי משחית אותו כיוון אל ליבו של מי שפגע בכבודו". דיון 8. הנוהג שעשו להם צעירים לשאת עמם סכינים "משל המדובר היה בפריט לבוש הכרחי כממחטה", כלשונו של השופט חשין ב-ע"פ 9133/04 גורדון נ' מ"י (טרם פורסם, ניתן ביום 20.12.2004), זכה בפסיקה לכינוי "תת-תרבות הסכין". המונח נטבע לראשונה על ידי השופט חשין ב-בש"פ 2181/94 מיכאלי נ' מ"י (לא פורסם, ניתן ביום 22.4.1994) והפך למטבע לשון המשמשת לתיאור תופעה זו (ראו למשל: ע"פ 5753/04 מ"י נ' רייכמן (טרם פורסם, ניתן ביום 7.2.2005); ע"פ 302/04 ארונוב נ' מ"י (טרם פורסם, ניתן ביום 25.5.2005); בש"פ 2453/05 חטיב נ' מ"י (טרם פורסם, ניתן ביום 28.3.2005)). לא אחת עמדנו על כך שיש להחמיר בכגון דא. צדק, על כן, בית המשפט המחוזי בעומדו על החומרה אותה יש להפגין כלפי תרבות השימוש בסכינים והדברים שנכתבו בגזר הדין לעניין זה שרירים וקיימים כולם. 9. עם זאת, לאחר ששקלנו את טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי ראוי, במקרה זה, להפחית בכל זאת, במידת מה, מהעונש שהוטל על המערער. המערער לא נשא עמו סכין דרך קבע ולא יצא מביתו כשהוא מצוייד באחת. הדקירה שדקר המערער את המנוח נעשתה באמצעות סכין מטבח שנטל המערער כאשר הותקף בפתח ביתו שלו. הסיטואציה אליה נקלע המערער, שלא באשמתו, היתה מאיימת. הוא הוכה על ידי אדם מסומם שנקש על דלתו באישון לילה, בלוויית אדם אחר. מובן הוא שאסור היה למערער לפעול כפי שפעל. עם זאת, ניתן לגלות הבנה מסוימת לבהלה ולפחד שאחזו במערער באותם רגעים ולא בכדי הוכרו בעבר איבוד עשתונות ובהלה כנסיבה מקלה שהביאה להפחתת עונשו של נאשם בעבירת הריגה (ע"פ 962/85 צמח נ' מ"י, פ"ד מא (3) 17, 22). 14. המדינה ביקשה ללמוד גזירה שווה לענייננו ממספר מקרים אשר תומכים, לטענתה, בהטלת עונש חמור על המערער. אולם, בחינת הנסיבות העומדות בבסיס אותם מקרים מעלה כי יש שוני מסוים בין הנסיבות באותן פרשות לבין נסיבות ענייננו. כך, ב-ע"פ 1448/05 קלמנטייב נ' מ"י (טרם פורסם, ניתן ביום 28.7.2005), נגזרו 17 שנות מאסר על אדם שיצא מביתו כשהוא מצויד בסכין ונחוש לרצוח את שותפו לעסק בשל סכסוך כספי ולאחר שדקרו הותיר את קורבנו כשהוא מתבוסס בדמו; ב-ע"פ 1182/01 אברמוב נ' מ"י (לא פורסם, ניתן ביום 25.10.2001), נגזרו 15 שנות מאסר על אדם אשר זעם על חברו על שאינו מוכן להסיעו במכוניתו, דקר אותו בסכין אותה נשא עמו ונמלט מהמקום; ב-ע"פ 3547/04 מון נ' מ"י (טרם פורסם, ניתן ביום 3.11.2004), נגזרו 16 שנות מאסר על אדם שניסה לעשות שימוש בכסף מזויף במועדון ודקר מספר דקירות אדם שניסה למנוע ממנו מלעשות כן וב-ע"פ 8314/03 עווד נ' מ"י (טרם פורסם, ניתן ביום 7.6.2005), נגזרו 16 שנות מאסר על אדם שבמהלכו של "סכסוך של לא-כלום", כפי שכונה בפסק הדין, על גניבת אופניים, נעץ סכין בצווארו של אחר וגרם למותו. מבלי להקל חלילה ראש במעשה שעשה המערער, יש שוני מסוים בין אותם עניינים לעניינינו. 15. אין מקום, עם זאת, להיעתר לבקשת הסנגור להפחית בצורה משמעותית את העונש. המערער פגע בחיי אדם ובערך קדושת החיים ולכך יש ליתן משקל מכריע. 16. בסופו של יום, לאחר שהבאנו בחשבון גם את נסיבותיו האישיות הקשות של המערער, החלטנו להקל במידת מה בעונש. המערער ירצה 12 שנות מאסר בפועל במקום 15 שנה ושאר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם. ש ו פ ט ת השופטת ע' ארבל: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופטת א' חיות: אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת מ' נאור. ניתן היום, כ"ח בניסן תשס"ו (4.9.2006). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05091400_C01.doc עע מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il