בן ציון פרקו נ. Tivona Capital Corporation

החלטה בתיק רע"א 9122/06 בבית המשפט העליון רע"א 9122/06 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן המבקשים: 1. בן ציון פרקו 2. בלקבורן ייעוץ כלכלי (1999)בע"מ 3. Calderstone Investment Limited נ ג ד המשיבים: 1. Tivona Capital Corporation 2. Radonna Ivestment Limited 3. Moria United SA (משיבה פורמלית) 4. עו"ד יוסף שטבהולץ (משיב פורמלי) בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב בבש"א 20392/06 מיום 31.10.06 (השופטת ש' דותן) בשם המבקשים: עו"ד יאיר דלוגין בשם המשיבות 1 - 2: עו"ד איתן רוטשילד פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (השופטת ש' דותן) מיום 31.10.06 בבש"א 20392/06 (במסגרת ע"א 2897/06), בגדרה נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן במעמד צד אחד כנגד המבקשים בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (הרשם השופט ש' ברוך) ביום 23.5.06 בת"א 1446/06. ב. (1) ביום 6.4.06 הגישו המשיבות תביעה כנגד המבקשים (ת"א 1446/06) שכללה סעד כספי וכן סעד של צו עשה להעברת מניות, המוחזקות על ידי המשיב הפורמלי, עו"ד שטבהולץ (להלן הנאמן). ברקע התביעה עומדות שתי הלוואות שנטל המבקש 1 מהמשיבות בעבורו ובעבור תאגידים הקשורים אליו. כנטען, הפרו המבקשים את הסכמי ההלוואות ולא פרעו את חובם במועד שנקבע. (2) ביום 21.5.06 הגישו המשיבות בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה (בש"א 11440/06). ביום 22.5.06 פנו המבקשים לבית המשפט בבקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה (בש"א 11586/06). ב-23.5.06 דחה בית המשפט המחוזי (הרשם השופט ברוך) את הבקשה להארכת מועד, וניתן פסק דין בהעדר הגנה (להלן פסק הדין). (3) המבקשים הגישו בקשה לביטול פסק הדין (11964/06). בהחלטה מנומקת מיום 13.8.06 דחה בית המשפט (הרשם ברוך) את הבקשה. ההחלטה ניתנה על סמך הכתובים. נקבע, כי "המבקשים העלו טענות הגנה פרוצדוראליות ומהותיות, שאינו יוצאות כנגד מוקד המסכת העובדתית המועלית בכתב התביעה, ואין בהן כדי להצדיק את ביטול פסק הדין" (סעיף 4). על החלטה זו הגישו המבקשים ערעור לבית המשפט המחוזי (ע"א 2897/06). (4) ביום 21.8.06 פנו המבקשים לרשם ברוך בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין (בש"א 17846/06). בהחלטה מיום 25.9.06 נדחתה הבקשה. ביני לביני, ביום 28.8.06 ניתנה פסיקתא בבית המשפט המחוזי, לפיה ישלמו מבקשים 1 - 2 סך 620,000 דולר ארה"ב למשיבות; מבקשים 1 ו - 3 חויבו בתשלום 225,000 דולר ארה"ב; הנאמן חויב להעביר לידי משיבה 1 1,000,000 מניות המוחזקות על ידיו בנאמנות. (5) המבקשים פנו לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין עד להכרעה בערעור שהוגש. בהחלטה מיום 31.10.06 (מפי השופטת דותן) נדחתה הבקשה. עם זאת נקבע, כי כל סכום שיגבה מהמבקשים יופקד בקופת בית המשפט. יצוין, כי הצעה ברוח זו הועלתה בתגובת המשיבות עצמן לבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לבית המשפט המחוזי (סעיף 14 לתגובה). (6) מכאן הבקשה הנוכחית. ג. (1) בבקשה נטען כי סיכויי הערעור "מצוינים ואף ודאיים". בהקשר זה נטען, כי מעבר לשגיאות הרבות הנטענות שנפלו בהחלטת הרשם בכל הנוגע לשקילת טענות ההגנה של המבקשים, נפל פגם פרוצדורלי חמור בניהול הדיון על ידו – אי קיום דיון והעדר חקירת המצהירים (סעיף 62 לבקשה). לגופם של דברים העלו המבקשים שורת טענות מפורטות המצדיקות, כך נטען, דיון לגופו של עניין וביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה. אשר למאזן הנוחות; טענות המבקשים במישור זה נבנו על שלושה אדנים: ראשית נטען, כי העברת המניות למשיבות תגרום למבקשים נזק בלתי הפיך. זאת, כיוון שבידי המשיבות יהא למכור את המניות ותסוכל האפשרות להשבת המצב לקדמותו. שנית טוענים המבקשים, כי נוכח העובדה שעסקינן במשיבות שהן חברות זרות שאין להן נכסים בישראל, יקשה על המבקשים מאד החזר סכומי הכסף שנקבעו בפסק הדין. לבסוף נטען, כי דחיית הבקשה עלולה להביא לפגיעה קשה ובלתי הפיכה בחוסנם הכלכלי, עד כדי קריסתם, בעוד שלמשיבות לא ייגרם נזק אם יעוכב הביצוע. (2) התבקשה תגובת המשיבות. בין היתר נתבקשו המשיבות להידרש לאפשרות לפיה יופקדו המניות בידיו של נאמן אחר או בקופת בית המשפט. בתגובה נטען, כי אין הבקשה מעלה חשיבות משפטית החורגת מעניינם של הצדדים, ולפיכך אין מקום לדיון בגלגול שלישי. לגופם של דברים טוענות המשיבות, כי סיכויי הערעור קלושים וכי מאזן הנוחות נוטה באופן חד משמעי לטובתן. עם זאת אין המשיבות מתנגדות, בעקבות שאלתי, כי "גם המניות נשוא פסק הדין יופקדו בשלב זה בבית המשפט או בידי נאמן" (סעיפים 12, 14, 71 לתגובה). (3) בתשובה לתגובת המשיבות (שהוגשה ברשות כאמור בהחלטה מיום 21.11.06) טוענים המבקשים, כי הבקשה מצדיקה דיון בגלגול שלישי כיוון שנגרם להם עיוות דין. זאת, נוכח העובדה שבית המשפט המחוזי (השופטת דותן) לא בחן את סיכויי הערעור והפנה להחלטת הרשם ברוך לעניין זה. כן חוזרים המבקשים על טענותיהם בדבר מאזן הנוחות ובדבר סיכויי הערעור. ד. (1) כאמור, עניינה של הבקשה עיכוב ביצועו של פסק דין. הכלל הוא כי יש לבצע את פסק הדין עם נתינתו והגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). על המבקש עיכוב ביצוע להראות כי בידיו סיכויים טובים להצליח בערעור; כי יהיה קשה להשיב את המצב לקדמותו אם לא יעוכב הביצוע ויתקבל הערעור; וכי ביצועו המיידי של פסק הדין יגרום לו נזק שאינו בר תיקון (ראו למשל ע"א 4234/02 דולב חברה לביטוח נ' נאמן (לא פורסם) (השופט טירקל); כן ראו א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מה' 8, 2005) 622 - 623). לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובצרופותיהן החלטנו ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולקבלו חלקית. ייחסנו בעניין זה חשיבות לכך שבית המשפט המחוזי קבע הפקדת הכסף בקופתו. (2) אשר לסיכויי הערעור; מבלי לקבוע מסמרות, לא אוכל לומר כי הערעור חסר סיכוי. בהקשר זה יש ליתן את הדעת כי עסקינן בפסק דין שניתן בהעדר הגנה: "נעילת שערי בית המשפט בפני נתבע אינה עניין של מה בכך, וקשה לראות צידוק במתן אפשרות לתובע לקבל פסק-דין לטובתו, כאשר ברור מהנסיבות שהנתבע מתגונן נגד התביעה" (ע"א 519/82 פקיד השומה ת"א 4 נ' נחושתן, פ"ד לט(3) 240, 243 (השופט - כתארו אז - ברק) המצטט את בר"ע 252/80 (ע"א 329/81) (לא פורסם); "בתי משפט מעדיפים לעסוק במהות, ככל הניתן, ולפצות בהוצאות ובערובה על אי נוחות שנגרמה. כך, מן הסתם, גם בענייננו. השאיפה הבסיסית היא, כי 'יישמע הצד האחר'..." (רע"א 1119/05 גולדסיל נ' ביליה רוברט - נכסים ובניין (טרם פורסם); ראו גם ד"ר ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד ס' 77 בעמ' 66). זאת ועוד, דומה שטענות המבקשים בדבר הפגמים הפרוצדורליים הכרוכים בדיון בבקשה לביטול פסק הדין – טעונות ליבון אף הן, שוב, בלא שנקבע עמדה לגוף העניין. (3) אשר למאזן הנוחות; כזכור, קבע בית המשפט המחוזי כי "יופקד כל סכום שיגבה על פי פסק הדין בקופת בית המשפט". כך, דומני, נשמט הבסיס מתחת לטענתם של המבקשים לפיה בשל היות המשיבות חברות זרות, יהא זה מן הנמנע להשיב את המצב לקדמותו (סעיפים 155 - 170 לבקשה). אשר להעברת המניות: המשיבות אינן מתנגדות, כאמור, כי הסדר דומה ייעשה באשר למניות. הסכמה זו מאיינת את החשש לפיו "ברגע שיועברו המניות למשיבות ויירשמו על שמן אין כל ערובה לכך שימשיכו להיות מוחזקות על ידן והן יוכלו למכור אותן בכל עת וברור לכן שהעברת המניות הינו מעשה בלתי הפיך ולא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו" (סעיף 152 לבקשה). אשר ליכולתם הכלכלית של המבקשים; לטענת המבקשים, ייגרם להם נזק כלכלי בלתי הפיך אם ייאלצו לשלם כיום את הסכומים שנקבעו. בעיון שוב ושוב בבקשה ובנספחיה, לא נמצא ביסוס לטענה זו, מעבר לאמירה הכללית בדבר הקושי הנזכר. כך למשל, בתצהירו של המבקש 1 בבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לבית המשפט המחוזי נמסר כי "המבקשים יטענו כי ייגרם להם נזק כלכלי בלתי הפיך אם ייאלצו לשלם כיום ובמידי את סכומי הלוואה" (סעיף 161). לא הונחה, איפוא, תשתית לטענה כי העברת הכספים תגרום לקריסתם של המבקשים. במאמר מוסגר יצוין, כי בהחלטה שצורפה לבקשה (ע"א 4340/06 לילוף נ' בנק איגוד לישראל (טרם פורסם) (השופט ד' חשין)), שהימנה מנסים המבקשים להיבנות, צוין כי המבקש דהתם צירף תצהיר בו נמסר "כי עם פרסום פסק הדין, ביטלו לו בבנקים את מסגרות האשראי וכי הדבר מקשה עליו מאד" (סעיף 5). נדמה אם כן, כי אין הנידון דומה לראיה. (4) נוכח כל האמור ונוכח העובדה כי, כנמסר, הדיון בערעורם של המבקשים קבוע ליום 29.11.06, אנו נעתרים למבוקש באופן חלקי: אשר לסעד הכספי, לא ראינו מקום לעכב את העברת הכספים. כאמור בהחלטת בית המשפט המחוזי, כל סכום שייגבה יופקד בקופת בית המשפט. אשר למניות, הללו יופקדו אף הן בקופת בית המשפט עד להכרעה בערעור. עד למועד זה לא תיעשה כל דיספוזיציה במניות, על-ידי כל צד שהוא. (5) הערעור כאן מתקבל איפוא חלקית כאמור בסעיף ד(4) דלעיל. שכר טרחה בבקשה זו, בסך 7,500 ₪, לפי תוצאות הדיון בערעור בבית המשפט המחוזי. ניתן היום, ו' בכסלו תשס"ז (27.11.06). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06091220_T02.doc לח + מפ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il