פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 912/11
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 912/11
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותרים:
1. א.י.ל סלע 1991 בע"מ
2. יצחק סלע
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים
בשם העותרים:
עו"ד גד כרמי
פסק-דין
השופט א' רובינשטיין:
א. נגד העותרת 1 (חברה בע"מ) והעותר 2 (מנהל החברה) הוגשו מספר כתבי אישום לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב; שעניינם, ככל הנראה, העסקת עובדים זרים שלא כדין (כתבי האישום לא צורפו לעתירה). משאלת העותרים היא, כי נורה למשיבה לבטל את ההליכים הפליליים ותחת זאת לנקוט באמצעים מינהליים. הוזכר, כי סעיף 15 לחוק העבירות המינהליות, תשמ"ו - 1985 אמנם מורה, "קביעת עבירה כעבירה מינהלית אין בה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש בשלה כתב אישום"; אך נטען, משורה של טעמים שאיני רואה בנסיבות שיפורטו טעם לעמוד עליהם, כי ראוי היה להסתפק בהליך מינהלי.
ב. חוששני כי אין לשעות לטענות העותרים. כתבי האישום הוגשו בשנים 2009-2008. בדיון שהתקיים בבית הדין האזורי (בתיק ת"פ 691-08) ביום 17.10.10 טענו העותרים, כי יש לבטל את כתב האישום בין היתר מהטעמים הנזכרים בעתירה; וביום 25.10.10 הגישו לבית הדין בכתב "בקשה לביטול כתב אישום" (מדובר בבקשה מפורטת ביותר, הפרוסה על פני שבעה עמודים ומעלה שלל טענות). ביום 28.10.10 הוגשה תגובת המשיבה לבקשה, וביום 2.12.10 דחה בית הדין את הבקשה לגופה בהחלטה מנומקת. אכן, בסעיף 23 לעתירה נטען:
"בשולי הדברים יצוין, כי חלק מהטענות נטענו בבית הדין לעבודה בגדר טענות מקדמיות בשני תיקים ובאחד מהתיקים ניתנה החלטה לקונית ובית הדין לא טרח להזקק לשאלות רבות שהועלו בפניו ומשכך נאלצו העותרים לפנות בתקיפה ישירה לבית דין זה".
ואולם, משהוגשו הטענות לבית הדין האזורי לעבודה, ומשזה הכריע בהן אין מקום לבחינה נוספת בבית משפט זה:
"אכן, מלכתחילה אפשר שהעותר יכול היה לעתור לבית משפט זה תחת פנייתו לבית משפט השלום; ואפשר אף זאת, שבעתירה זו - לו נקט בהליך של עתירה - יכול היה העותר להעלות טענות אלו ואחרות אשר נמנע ממנו להעלות בבית משפט השלום... ואולם משפנה לבית משפט השלום ומיצה בו הליך, שוב לא יינתן לו לעותר לסוב על עקביו ולבקש סעד בבית המשפט הגבוה לצדק אף הוא. אין לקבל, ומכל בחינה שהיא, שהעותר יוכל כך לדלג מבית משפט לבית משפט, תוך שהוא מקציב לכל בית משפט טיעונים משלו. בהליך שהיה בבית משפט השלום מיצה העותר את זכותו לתקוף את כתב האישום ואת ההליכים שקדמו לו, ועתה עליו להתמודד עם האישום לגופו" (בג"צ 5537/91 אפרתי נ' אוסטפלד, פ"ד מו(3) 501, 508 - השופט, כתארו אז, מ' חשין).
משניתנה החלטת בית הדין לעבודה, אין להלום יצירת "מסלול לעקיפת סדרי הדין הקבועים בחוק" (בג"ץ 5011/10 פלוני נ' הרכב בית משפט מחוזי ת"א (לא פורסם); בג"ץ 4395/08 עאזם נ' כבוד השופטת קלרה רג'יניאנו - בית משפט השלום (לא פורסם)). ככל שלעותרים טענות כלפי החלטת בית הדין לעבודה, ואומר כבר כאן, כי אינני סבור שהחלטתו "לקונית" (כלשון העותרים), ואף איני יודע אם קיימות החלטות נוספות בתיקים האחרים (שכן העתירה לוקה בחוסר פירוט) - יהא עליהם להעלותן במדרג הערעורי הרגיל: "אם תידחנה הטענות באשר לפגמים הנטענים בהתנהלות התביעה, יוכלו העותרים להשיג על כך בפני ערכאת הערעור, היה ויורשעו בסופו של יום" (בג"צ 7177/06 אמיקופ בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). אין בידנו לקבל "כרכור" בין הערכאות, כלשונו של בית הדין הרבני באחד המקרים (א' שוחטמן, סדר הדין (תשמ"ח) 181-180; רע"א 4224/04 בית ששון נ' שיכון עובדים פ"ד נט(6) 625, 638).
ג. אף לגופו של עניין, דומה כי הערכאה המתאימה לבירור טענות העותרים היא הערכאה הדיונית ולא בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. כך נדחתה בעבר על הסף עתירה, שעניינה אופן הפעלתו של שיקול דעת תובע לפי סעיף 15 לחוק העבירות המינהליות, בקביעה כי האכסניה הראויה להעלאת הטענות היא הערכאה הדיונית (ראו בג"צ 9131/05 ניר עם כהן ירקות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מדינת ישראל/משרד התעשייה המסחר והתעסוקה (לא פורסם); לעניין דחיית עתירה בה ביקש העותר להמיר כתב אישום בעבירות מס בתשלום כופר, ראו בג"צ 3307/07 משאלי נ' מס ערך מוסף -נתניה (לא פורסם); ראו גם בג"צ 7393/07 דור-אלון תפעול תחנות דלק בע"מ נ' רשות המסים בישראל (לא פורסם)). כך במקרים בהם טרם דנה הערכאה הפלילית בטענות, קל וחומר במקרים בהם כבר ניתנה החלטה מנומקת - שאין להלום, אף בגדרי השכל הישר, ניסיון להשיג עליה שלא במדרג הערעורי הרגיל.
ד. סוף דבר, אין בידינו להיעתר לעתירה, וממילא גם לבקשה לצו ביניים.
ניתן היום כ"ט בשבט תשע"א (3.2.11).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11009120_T01.doc עש+רח
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il