פלוני נ. פלוני

פסק-דין בתיק ע"א 9108/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 9108/08 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון-לציון (השופטת ח' קיציס) מיום 6.10.2008, שלא לפסול עצמו מלדון בתמ"ש 11552/06 (בש"א 4633/08) בשם המערער: עו"ד שרלי פז פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (השופטת ח' קיציס), מיום 6.10.2008, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער בתמ"ש 11552/06 (בש"א 4633/08). 1. בין בני הזוג, המערער והמשיבה, מתנהלים הליכים משפטיים שונים מאז שנת 2004. תביעת המערער לפירוק השיתוף בדירתם המשותפת התקבלה ביום 1.12.2004, ובית המשפט מינה את באי כוח הצדדים ככונסי נכסים לצורך מכירת הדירה. הליך הכינוס לא התקדם ולכן מינה בית המשפט, במסגרת פסק הדין שנתן ביום 6.3.2006, עו"ד אחר ככונס נכסים. בעקבות הליך התמחרות נחתם הסכם מכר בין כונס הנכסים למערער. הכונס עתר לאשר את ההסכם ואילו המשיבה התנגדה לו. בית המשפט קבע ביום 25.10.2006 כי הליך ההתמחרות נערך בהגינות ובתום לב ואישר את דבר מכירת הדירה למערער. בעקבות החלטה זו פנתה המשיבה במספר בקשות לבית הדין הרבני להוצאת צו למדור ספציפי, וכן בבקשות לדחות את מועד פינויה מהדירה, שנדחו. ביום 28.2.2008 חתם בית המשפט על פסיקתא המורה על פינוי המשיבה מהדירה. 2. המערער הודיע לכונס הנכסים כי אי פינוי הדירה על ידי המשיבה מהווה הפרה יסודית של ההסכם ולכן הוא מקזז את סכום הפיצוי המוסכם. בית המשפט קבע ביום 28.4.2008 כי המערער לא היה רשאי לקזז על דעת עצמו את סכום הפיצוי המוסכם, אלא היה עליו להגיש תביעה בעניין ולכן על המערער לשלם סכום זה לכונס הנכסים במועד פינוי הדירה. בית המשפט אף עיכב שוב את הליך פינוי המשיבה מהדירה. בהתאם להחלטה זו הגיש המערער תביעה בנוגע לקיזוז סכום הפיצוי המוסכם ובמסגרתה הגיש בקשה לפסול את בית המשפט מלדון בעניינו. המערער טען כי מתן הארכות מועד לפינוי הדירה כמו גם הקביעה כי לא היה רשאי לקזז את הפיצוי המוסכם על דעת עצמו מובילים למסקנה כי בית המשפט גיבש דעה נחרצת בתביעה ומן הראוי לפסול אותו. 3. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בית המשפט קבע כי המערער לא הראה קיומן של נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים. השגותיו של המערער, כך נקבע, מופנות כנגד החלטות שניתנו לאחר קבלת עמדות שני הצדדים ומקומן בהליכי ערעור רגילים. החלטות אלה אינן מקימות עילת פסלות ואינן מעוררות אפשרות ממשית של משוא פנים נגד המערער. העובדה כי בית המשפט לא התיר למערער לקזז את סכום הפיצוי המוסכם אינה מלמדת כי טענתו נדחתה לגופה, אלא שבמסגרת הליך הכינוס יש לשלם את הסכום שנקבע במלואו ואת טענותיו יש לברר בהליך משפטי נפרד בו כל אחד מהצדדים יוכל לפרוש באופן מלא את טענותיו. בית המשפט הוסיף כי כאשר המערער עומד על פינוי לאלתר של הדירה, הליך הכינוס אינו האכסניה הראויה לדון בשאלת הפיצוי המוסכם. המשיבה זכאית להתגונן כנגד דרישה זו ולהביא את מלוא ראיותיה. מכל מקום, ישמע את טענותיו של המערער בנפש חפצה. בית המשפט הוסיף כי מרבית בקשות המשיבה להארכות מועד נדחו, וכי עיכוב הליכי הפינוי בהוצאה לפועל בהחלטה האחרונה ניתן רק בשל העובדה שהמשיבה הציגה הסכם מכר לפיו היא אמורה לעבור לדירה אחרת תוך פרק זמן קצר. מכאן הערעור שלפניי. 4. המערער טוען כי דעתו של בית המשפט "נעולה" בשאלת זכותו לקזז את הפיצוי המוסכם מהתשלום שעליו לשלם לכונס הנכסים בגין רכישת חלקה של המשיבה בדירה. למסקנה זו הגיע לאור התבטאות בית המשפט בעניין בהחלטה מיום 28.4.2008, לפיה נשללה מהמערער זכותו המהותית לקיזוז המופיעה בהסכם המכר שבית המשפט אישר. לדעתו, בית המשפט לא יוכל לשמוע טענותיו אלה בנפש חפצה כשקבע במפורש כי המערער אינו יכול לקזז את סכום הפיצוי המוסכם. המערער מציין כי לא ביקש לקבל אישור מבית המשפט לקזז את הפיצוי המוסכם, אלא שציפה שלא יקבע כל קביעה בנדון, על מנת לאפשר לו לטעון טענותיו ולהוכיח את זכותו לממש את זכות הקיזוז. המערער מוסיף כי הסלחנות הבלתי מובנת בה נקט בית המשפט כלפי המשיבה תוך קיפוח זכויותיו, מונעים ממנו את הסיכוי לזכות במשפט הוגן ובסיכוי שווה לזה של המשיבה בהוכחת תביעתו. ראיה לכך, מוצא המערער, בין היתר, באי חיוב המשיבה באף אחת מבקשותיה שנדחו, בהוצאות משפט. לדעתו, טענותיו מתחזקות נוכח העובדה ששאלת גובה הפיצוי המוסכם והפחתתו נתונים לשיקול דעתו של בית המשפט היושב בדין. המערער טוען עוד כי גם מראית פני הצדק מובילה לכדי חשש ממשי למשוא פנים, מאחר ובית המשפט גיבש עמדה נחרצת כלפי המערער, בפרט בנוגע לזכות הקיזוז, באופן השולל אפשרות סבירה של ניהול המשפט באופן אובייקטיבי והכרעה על יסוד הטענות והראיות שיובאו בפניו. 5. דין הערעור להידחות. הלכה פסוקה היא כי אין די בכך שבית המשפט דן והכריע בהליך מסוים כדי לפסול אותו מלשוב ולדון באותו עניין (ע"א 9348/07 עזבונה של לימון ג'מילה ז"ל נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות (לא פורסם, 17.4.2008); ע"א 6600/07 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 6.9.2007)). לא פעם יושב שופט בדין בין אותם צדדים יותר מפעם אחת. מטבע הדברים, בבית המשפט לענייני משפחה מקבלים הדברים משנה תוקף, ולא בכדי (יגאל מרזל דיני פסלות שופט 265 (2006)). בנסיבות העניין, ובמיוחד לאור הבהרת בית המשפט בהחלטתו בבקשת הפסלות שוכנעתי כי השתלשלות העניינים בהליך ואופן ניהולו אינם מעידים על משוא פנים; הדברים שנכתבו בהחלטה מיום 28.4.2008 אינם מבטאים גיבוש עמדה מוגמרת נגד המערער וזכותו הנטענת לקיזוז הפיצוי המוסכם. בית המשפט אף הבהיר כי יכריע בנפש חפצה בתביעה שלפניו, לאחר בחינת מכלול העדויות והראיות שיובאו בפניו (ע"א 1427/06 פלוני נ' פלוני (לא פורסם, 23.8.2006)). לפיכך, לא ניתן לומר, בנסיבות העניין, כי קם חשש ממשי למשוא פנים המצדיק את פסילתו של בית המשפט (ע"א 1484/08 פלונית נ' פלוני (לא פורסם, 17.6.2008)), שכן לא שוכנעתי כי קיים יסוד לחשש כי דעתו של בית המשפט "ננעלה" באופן שלבו לא יהיה פתוח לשמיעת טענות המערער, ולא ניתן לומר כי הדיון בתובענה הנוכחית בפניו הוא בבחינת "משחק מכור (ע"א 1427/06 פלוני נ' פלוני (לא פורסם, 23.8.2006)). יש לזכור כי מעצם היות הבקשה לפסילת שופט בקשה רצינית, המטילה צל כבד על השופט אישית ועל מערכת השפיטה, נגזרת גם המסקנה כי הראיות שיש להביא לשם הוכחת קיומה של עילת פסלות חייבות להיות משמעותיות. חשדות, תחושות, והשערות הנעדרים בסיס עובדתי מעבר לאמירתם, אינם יכולים לשמש בסיס לטענת פסלות (ע"א 10721/06 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 27.3.2007)). 6. יש לדחות את טענת המערער בדבר פסילה מחמת מראית פני הצדק. לא אחת נפסק, כי אין מקום להרחיב את השימוש בטענת מראית פני הצדק, אם וככל שיש לה מקום, לכל מקרה בו נטענת טענת פסלות שאין לה ביסוס אובייקטיבי ממשי. הרחבת השימוש בטענה זו תביא לתוצאה של ריקון מתוכן של הלכות הפסלות שפותחו בבית משפט זה (ע"א 3716/07 פלוני נ' פלוני (לא פורסם, 8.7.2007)). אכן, אפשר שבראייתו של המערער נוצר חשש כי החלטת בית המשפט מיום 28.4.2008 מצביעה על קיום משוא פנים כלפיו. עם זאת, חשש זה אינו יוצא מכלל חשש סובייקטיבי גרידא שאינו מקים עילת פסלות (ע"א 7857/04 צ'רטוק נ' וינקלר (לא פורסם, 7.12.2004); י' מרזל, בעמוד 115). אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, י"ב בכסלו התשס"ט (9.12.2008). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08091080_N01.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il