אחמד אבו עלי (אסיר) נ' בית המשפט הצבאי לערעורים ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 910/23 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ח' כבוב העותר: יזיד זאהי אחמד אבו עלי נ ג ד המשיבים: 1. בית המשפט הצבאי לערעורים 2. התביעה הצבאית עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד בדר אלדין אגבאריה פסק-דין השופט ח' כבוב: לפנינו עתירה נגד החלטת בית המשפט הצבאי לערעורים מיום 31.01.2023 ב-ב"ש 3790/22 (כבוד השופט סא"ל א' נון), בעתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 87 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009 (להלן: הצו בדבר הוראות ביטחון). נגד העותר מתנהל משפט פלילי בבית המשפט הצבאי בשומרון, בגדרו מתבררים שלושה אישומים שביסודם אירוע של גניבת נשק, תחמושת וציוד צבאי משטח אימונים. במסגרת ההליך הוצאה תעודת חיסיון על-ידי מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון, מכוח סמכותו שלפי סעיף 87 לצו בדבר הוראות ביטחון. בגדרי התעודה נחסה תוכן מידע שהגיע לידי שירות הביטחון הכללי, על אודות העותר ומעשיו. מידע שיש בו כדי לחשוף את מקורו, ואת זהותם של עובדי השירות; שיטות פעולה, יכולות ואמצעים טכניים; נהלי עבודה ודרכי איסוף המידע בשירות, לרבות כאלה הנוגעים לעותר ולעדים המעידים בעניינו. על רקע האמור, פנה העותר לבית המשפט הצבאי לערעורים בעתירה לגילוי ראיה חסויה. בהמשך, מיקד עתירתו ביחס לעדויות שנאספו משני עדי תביעה, בטענה כי הצורך בגילוי שלהן מהותי וחיוני להגנתו. זאת, לאחר ששני עדי התביעה הוכרזו כעדים עוינים, וכן בשים לב לכך שמעדותם עולה כי נחקרו על-ידי גורמי הביטחון ברשות הפלסטינית, בהינתן שתי עובדות אלה, נטען, שיש ממש בצורך לגלותן והרי שעל בית המשפט להורות על מסירת העדויות והחומרים שהועברו מידי גורמי הרשות הפלסטינית לגורמי שירות הביטחון. כן הודגש, כי העתירה מקבלת משנה תוקף, נוכח הגרסאות השונות והסותרות שמסרו העדים; גרסאות שלא מתיישבות עם הראיות הבלתי תלויות האחרות שנאספו. מנגד, טענה התביעה הצבאית כי לא יהיה בגילוי חומר הראיות המבוקש משום תועלת להגנתו של העותר. ביום 15.01.2023 בית המשפט הצבאי לערעורים ערך דיון במעמד הצדדים וכן דיון במעמד צד אחד; בהמשך, אף קיים שני דיונים נוספים במעמד צד אחד, בימים 16.01.2023 ו-22.01.2023, בהם נשמעו הסברים של נציגי שב"כ בנוגע לסוגיה אחת בה ראה בית המשפט אפשרות להתערבות. ביום 31.01.2023 ניתנה ההחלטה מושא ענייננו, בגדרה בית המשפט בית המשפט הצבאי לערעורים דחה את מרבית העתירה, משמצא כי "לנוכח החומר הגלוי, לרבות זכרונות הדברים [...] אין בנמצא בחומר החסוי ראיה החיונית להגנתו של [העותר], וגם לא ראיה המועילה להגנתו ואשר ניתן לגלותה באיזון בין התועלת שתביא [לעותר] לבין הנזק הרוחבי והמקיף שיגרם אם תגולה". עוד נקבע, לאחר עיון בכתובים ושמיעת הסברים מפורטים מגורמי הביטחון לגבי השלכות הגילוי המבוקש – כי אין בחומר החסוי "ראיה מועילה של ממש להגנה, אפילו לא תועלת מרוחקת מסדר שני". בצד האמור נמצא, בקשר לסוגיה אחת שנמצאה "בשטח הביניים", כי יש מקום להתערבות בית המשפט, ועל כן הורה על חשיפתה במתכונת של פָּרַפְרָזָה. על החלטה זו מלין העותר באמצעות בא-כוחו, תוך שהוא חוזר על טענות מרשו שהובאו בפני בית המשפט הצבאי לערעורים כמפורט לעיל. לשיטת העותר, בניגוד לקביעת בית המשפט הצבאי, הצורך לגלות את הראיות קריטי לשם עשיית צדק, וצורך זה אף גובר על האינטרסים שביסוד תעודת החיסיון. לאחר עיון נחה דעתנו כי דין העתירה להידחות על הסף. הלכה פסוקה היא כי בית משפט הגבוה לצדק אינו משמש ערכאת ערעור על בית המשפט הצבאי לערעורים (בג"ץ 3177/21 אלעאסם נ' בית הדין הצבאי לערעורים (10.05.2021); בג"ץ 7590/07 מסאלמה נ' בית המשפט הצבאי לערעורים (05.11.2007)). כבר נפסק, כי כוחה של הלכה זו יפה גם ביחס לעתירות המופנות כלפי החלטות של בתי המשפט הצבאיים בעניין גילוי ראיה חסויה (בג"ץ 2528/09 חריזאת נ' השופט יורם חניאל, סא"ל (22.03.2009)). על-פי פסיקת בית משפט זה, התערבות בכגון דא שמורה למצבים חריגים, כגון חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי, סטייה מהוראות חוק, או מקרים חריגים אחרים המצדיקים מתן סעד מן הצדק (בג"ץ 5314/10 פלוני נ' בית המשפט הצבאי לערעורים בעופר (26.07.2010)). ברם, העתירה שלפנינו לא באה בקהלם של אותם מקרים חריגים. עניינו של העותר נבחן בבית המשפט הצבאי לערעורים על-פי הוראות הצו בדבר הוראות ביטחון, ועל-פי אמות המידה המקובלות בפסיקה בנושא הסרת חיסיון. התקיימו מספר דיונים, בית המשפט בחן את הדברים לעומקם, דרש ושאל, וקיים שלושה דיונים בבקשה. זאת ועוד, החלטת בית המשפט הצבאי לערעורים כללה נימוקים הן במישור הכללי והן במישור הפרטני, תחת המגבלות המובנות מאליהן בתיקים ביטחוניים מסוג זה. טענות העותר שהונחו לפנינו הן, כולן, טענות ערעוריות מובהקות, הן אינן באות בגדרי אמת המידה המחמירה לביקורת שיפוטית של בית המשפט הגבוה לצדק, ואשר על כן אין מקום כי בית משפט זה יידרש להן. העתירה נדחית על הסף אפוא. אין צו להוצאות. ניתן היום, י"ז בשבט התשפ"ג (‏8.2.2023). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 23009100_C01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il