אשרף ג'סאר נ. מדינת ישראל

החלטה בתיק בש"פ 9098/15 בבית המשפט העליון בש"פ 9098/15 לפני: כבוד השופט צ' זילברטל המערער: אשרף ג'סאר נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"פ 54685-01-12 שניתנה ביום 16.12.2015 על ידי כב' השופט רון שפירא תאריך הישיבה: ח' בשבט התשע"ו (18.1.2016) בשם המערער: בשם המשיבה: עו"ד נאדר כבהה עו"ד שרית משגב פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ר' שפירא) בגדרה נדחתה בקשת המבקש לעיכוב ביצוע תשלום קנס שהושת עליו בגזר דין שניתן נגדו. ערעור זה מוגש בגדר הוראת סעיף 87(ד) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). רקע 1. נגד המערער, עורך דין בהכשרתו, הוגש כתב אישום אשר ייחס לו שורה של עבירות בקשר עם ייצוגם של בנקים מצריים ששכרו את שירותיו לייצגם בתביעות שביקשו להגיש בישראל. בקצרה ייאמר, כי בהסכמי שכר הטרחה שכרת עם הבנקים נקב המערער בסכומי אגרות שעליהם להעביר לו לצורך הגשת התביעות. סכומים אלה הצטברו לסך של כ-18 מיליון ש"ח. בפועל, נאמר בכתב האישום, המערער הגיש בשמם של הבנקים תביעות לסעד הצהרתי שתשלום האגרה בגינן הסתכם לכמה מאות שקלים בלבד, וכך שלשל המערער לכיסו את יתרת הסכומים שהועברו לידיו, לכאורה, לצורך תשלום אגרה. כן נאמר, כי המערער נטל לכיסו סכום נוסף של כמיליון ש"ח שהועבר לו מאחד הבנקים. נוכח האמור, המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה בשורה של עבירות: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, מרמה וכן עבירות הלבנת הון. בעקבות האמור נגזרו על המערער תשע שנות מאסר בפועל, קנס בסך של 250,000 ש"ח שישולם בתוך שלושה חודשים או שנת מאסר תמורתו, ותשלום פיצויים לבנקים בסך כולל של 774,000 ש"ח. ערעור שהגיש המערער על פסק הדין בעניינו נדחה בבית משפט זה (ע"פ 1082/14). יצוין, כי המערער החל בריצוי עונש המאסר שהושת עליו בגזר דינו של בית משפט קמא. 2. כעולה מן הבקשה, המבקש פנה למרכז לגביית קנסות בבקשה לפריסת תשלום הקנס והפיצויים. לטענתו, תחילה נקבע כי עליו לשלם סך של 6,250 ש"ח מדי חודש לצורך תשלום הקנס, ולאחר שהשיג על קביעה זו, דווקא הוגדל הסכום שהוטל עליו לשלם מדי חודש ל-7,250 ש"ח. המערער גם הגיש בקשה לפריסת תשלום הפיצויים ונקבע כי עליו לשלמם בארבעה תשלומים. המערער לא עמד בהסדר פריסת התשלומים שנקבע במרכז לגביית קנסות לתשלום הקנס ועל כן ביום 5.11.2015 הופעל בצו שיפוטי המאסר שנקבע בגזר הדין שיהיה עליו לרצות חלף תשלום הקנס. כאמור, המערער הוא אסיר המרצה עתה את העונש שהושת עליו במסגרת גזר הדין. משמעות הפעלת המאסר חלף הקנס בעניינו היא קטיעת תקופת ריצוי עונש המאסר שהושת עליו בגזר הדין, כך שהחל ממועד חתימת הצו, מרצה המבקש את המאסר חלף קנס שהושת עליו בגזר הדין (ראו סעיף 46 לחוק העונשין). בדיון בפניי הובהר כי למערער נמסרה הודעה, כנדרש, על הפנייה לבית המשפט בבקשה למתן צו למאסר חלף הקנס ועל חתימת צו המאסר נגדו. 3. המערער הגיש לבית משפט קמא בקשה לביטול צו המאסר נגדו בעקבות אי תשלום הקנס, ובהחלטתו מיום 16.12.2015 דחה בית משפט קמא את הבקשה. 4. ביום 31.12.2015 הוגש הערעור דנא. יש להדגיש, כי אף שהליך זה נפתח במזכירות כערר על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 16.12.2015, יש לראותו, כאמור לעיל, כערעור בזכות על החלטת בית משפט קמא לדחות את בקשת המערער לעיכוב ביצוע עונש הקנס (ראו בעניין זה סעיף 87 לחוק העונשין ורע"פ 837/12 מדינת ישראל נ' גוסקוב, פסקה ל"ו (20.11.2012). ערעור זה נדון בפני דן יחיד (ע"פ 11404/04 דוויק נ' מדינת ישראל (26.12.2004)). בערעורו טוען המבקש כי לא היה מקום להפעיל את המאסר חלף הקנס בעניינו. לטענת המערער בכוונתו לשלם את הקנס והפיצוי שהושתו עליו בגזר הדין, אך הוא זקוק לפרק זמן נוסף לצורך היערכות וגיוס הכספים. לטענת המערער, שגה בית משפט קמא כאשר דחה את בקשתו לביטול צו המאסר בלי שהביא בחשבון את מצבו הכלכלי הקשה שבגינו אף מתנהלים נגדו הליכי פשיטת רגל. 5. בדיון בפניי טען בא כוחו של המערער, עו"ד כבהה, כי יש לאפשר למערער לנסות ולגייס את סכום הקנס ולדחות את ביצועו של המאסר חלף הקנס לתקופה של שישה חודשים. לטענת עו"ד כבהה, בני משפחת המערער פועלים עתה לממש רכוש שבבעלותם כדי לשלם את הקנס והפיצויים. באת כוח המדינה, עו"ד משגב, עמדה על כך שיש להקפיד ולהפעיל את המאסר חלף הקנס מיד לאחר שחלף המועד שנקבע בגזר הדין לתשלום הקנס והנידון לא עמד בתשלום וזאת, בין היתר, כדי ליצור תמריץ לתשלום הקנס במועדים שנקבעו. לטענת עו"ד משגב, קיים קושי לקבל את טענת המערער כי הוא לא שילם את הקנס עד כה בשל קשיים כלכליים כאשר בהליך שעסק בחילוט ביתו של המערער, נפסק שבני משפחתו יפדו את הבית בסכום של כ-5 מיליון ש"ח. דיון והכרעה 6. לאחר העיון ושמיעת טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להתקבל במובן זה שתשלום יתרת הקנס, דהיינו - בניכוי חלקו של הקנס השקול כנגד תקופת המאסר שהמערער ריצה בעבורו עד כה, יעוכב לתקופה של שישה חודשים. סעיף 46 לחוק העונשין העוסק ב"סדר נשיאת מאסר פלילי" קובע כי כאשר אדם המרצה עונש מאסר פלילי אינו עומד בתשלום קנס שהושת עליו, והוא נדרש לרצות מאסר במקומו - "יופסק" ריצוי עונש המאסר הפלילי לשם נשיאת המאסר בגין אי תשלום הקנס. הפסיקה קבעה שההיגיון מאחורי הוראה זו "נעוץ במדיניות עקבית של המחוקק להמריץ תשלום קנסות על-ידי מי שחייב בהם, בין אם מדובר בהליך פלילי ובין אם מדובר בהליך אזרחי במהותו" (בג"ץ 60/83 שעת נ' שירות בתי הסוהר, פ"ד לו(1) 754, 756 (1983) וראו גם ע"פ 5783/12 גלם נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (28.8.2013)). לצד זאת, סעיף 87 לחוק העונשין מתיר לבית המשפט לעכב ביצועו של עונש שהושת על אדם בגזר דין פלילי, וככל שהדבר נעשה, ניתן לדחות את ביצוע העונש פעם אחת נוספת בלבד. כלומר, הכלל הוא שאדם שלא עמד בתשלום קנס שהוטל עליו, ונקבעה תקופת מאסר שיהיה עליו לרצות חלף תשלום הקנס - עליו לרצות עונש זה מיד לאחר שהתברר כי לא עמד בתשלום הקנס. עם זאת, החוק מקנה לבית משפט סמכות לחרוג מכלל זה ולעכב ביצועו של עונש, אך גם סמכות זו מוגבלת. סבורני, כי נסיבות המקרה בענייננו, מצדיקות שימוש בסמכות להורות על עיכוב ביצוע יתרת המאסר חלף הקנס. לצד האינטרס לתמרץ חייבים לשלם קנסות שבהם הם חבים, קיים גם האינטרס לגבות את הקנס, ככל שניתן לעשות כן, שהרי הכוונה המקורית היתה לגזור על הנידון עונש שיפגע בכיסו (בהתחשב בכך שמדובר בעבירות שבוצעו מחמת בצע כסף) ולא להאריך את תקופת מאסרו. בענייננו, המערער טוען שבתוך פרק זמן של שישה חודשים יעלה בידיו לשלם את הקנס וכי כעת הוא ובני משפחתו נוקטים בצעדים אופרטיביים להבטחת התשלום. כלומר, המערער מבקש את דחיית ביצוע תשלום הקנס לתקופה מוגבלת ולא עד לתום ריצוי מאסרו הפלילי. נראה, כי היעתרות לבקשה זו, קרי, דחיית ביצוע העונש לתקופה מוגבלת וקצרה ביחס ליתרת המאסר הפלילי לא תפגע מן הצד האחד בצורך להמריץ אנשים לשלם במועד קנסות שהוטלו עליהם, ומן הצד השני, היא עשויה להגשים את אינטרס גביית הקנס, ככל שיעלה בידי המערער לגייס את סכומי הכסף שבהם הוא חב. 7. התוצאה היא שאני מקבל את הערעור ומעכב את ביצוע יתרת תשלום הקנס שבה חב המערער לתקופה של שישה חודשים החל מהיום (19.1.2016). תקופת המאסר חלף הקנס שריצה המערער עד כה תופחת מסכום הקנס שנקבע בגזר הדין (לפי הוראות סעיף 71(ג) לחוק העונשין). כלומר, איני מקבל את בקשתו המקורית של המערער כי תקופת המאסר חלף קנס שהוא ריצה עד כה תספר כחלק מעונש המאסר הפלילי שהושת עליו בגזר הדין. ניתנה היום, ‏ט' בשבט התשע"ו (‏19.1.2016). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15090980_L05.doc סח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il