עמ"מ 9096-23
טרם נותח
מדינת ישראל נ. פלוני
סוג הליך
ערעור מעצר מנהלי (עמ"מ)
פסק הדין המלא
-
3
1
בבית המשפט העליון
עמ"מ 9096/23
לפני:
כבוד השופט י' אלרון
המערערת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
פלוני
ערעור לפי סעיף 7 לחוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים(, התשל"ט-1979, על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים ב-מ"מ 11280-12-23 מיום 12.12.2023 שניתנה על ידי סג"נ ר' כרמל
בשם המערערת:
בשם המשיב:
עו"ד רועי שויקה
עו"ד דוד הלוי
פסק-דין
לפניי ערעור מכוח הוראת סעיף 7 לחוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים), התשל"ט-1979 (להלן: החוק) על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (סג"נ ר' כרמל) ב-מ"מ 11280-12-23 מיום 12.12.2023.
כעולה מהעובדות הצריכות לעניין, המשיב נעצר ביום 3.12.2023 ומעצרו הוארך עד ליום 6.12.2023 על ידי בית משפט השלום בירושלים. בחינת חומר הראיות הלכאורי בעניינו של המשיב הובילה למסקנה כי לא קיימת תשתית ראייתית גלויה המספיקה לשם הגשת כתב אישום ובקשה למעצרו עד לתום ההליכים במסגרת הליך פלילי רגיל.
ביום 6.12.2023, הורה שר הביטחון, בהסתמך על מידע חסוי שהונח לפניו ומתוקף סמכותו לפי סעיף 2 לחוק, על מעצרו המינהלי של המשיב למשך כארבעה חודשים, עד ליום 2.4.2024. בתום דיון שהתקיים בעניינו של המשיב ביום 12.12.2023 לאישור צו המעצר המינהלי, במהלכו נמסרה לידי בא-כוח המשיב פרפרזה המתייחסת למשיב ונציג שרות הביטחון הכללי השיב לשאלותיו, החליט בית המשפט המחוזי לאשר את הצו לתקופה קצרה יותר מזו שהורה עליה שר הביטחון, כך שיחול מיום 6.12.2023 ועד ליום 6.1.2024. מכאן ערעור המדינה, המבקשת לבטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי ולאשר את צו המעצר המינהלי במלואו.
בא-כוח המדינה טען בנימוקיו שבכתב ובעל-פה כי החלטת בית המשפט המחוזי אינה נותנת את המשקל הראוי לחשש ממשי מהמשיב לפגיעה קשה בביטחון המדינה ושלום הציבור, ואינה מאזנת בצורה ראויה בין מכלול השיקולים הצריכים לעניין. לטענתו, בהתחשב במידע החסוי בעניינו של המשיב, לא הייתה הצדקה לקיצור המעצר המינהלי שהושת עליו באופן כה משמעותי.
מנגד, בא-כוח המשיב סמך ידיו על החלטת בית המשפט המחוזי וטען באריכות כי צדק בית המשפט המחוזי בקביעתו כי יש לקצר את תקופת המעצר המינהלי באופן משמעותי, קביעה אשר התקבלה לאחר ששמע את טיעוני הצדדים, עיין בחומר החסוי ובתשובות נציג שרות הביטחון הכללי לשאלותיו. עוד הוסיף וטען כי צו מעצר מינהלי הוא אמצעי קיצוני וחריג אשר יש להפעיל כלפי מי שאכן נשקפת סכנה ממשית ממנו לביטחון המדינה ואין אפשרות למיצוי הדין עמו בהליך פלילי – ולא כך בעניינו של מרשו. בנוסף, בא-כוח המשיב הפנה להיות המשיב בן 26, רועה צאן בעיסוקו, וטען כי שיקולים זרים ואחרים הם העומדים ביסוד צו המעצר שניתן בעניינו.
דין הערעור להתקבל.
בתום שמיעת טיעוניי בא-כוח הצדדים ובהסכמת בא-כוח המשיב, עיינתי בחומר החסוי המצוי בידי שירות הביטחון הכללי, ונציג שירות הביטחון אף נדרש במעמד צד אחד לשאלותיי בדבר תוכן המידע החסוי, אשר יש בו, על פי הנטען, כדי ללמד על סכנה ממשית ובמידה קרובה לוודאי לפגיעה בשלום הציבור וביטחונו, שאכן מצדיקה את מעצרו המינהלי של המשיב לפרק זמן ממושך יותר. אציין כי אף הוצג לפניי מידע עדכני שהתווסף בעניינו של המשיב לאחר מתן החלטתו של בית המשפט המחוזי, אשר לא היה לנגד עיני סג"נ ר' כרמל בעת הדיון שנערך בפניו.
מעיון במידע החסוי העדכני עולה כי אכן יש בו כדי ללמד על מסוכנותו הרבה והממשית של המשיב, ומשכך, אני מחליט לקבל באופן חלקי את ערעור המדינה באופן שמעצרו המינהלי של המשיב יוארך עד ליום 1.3.2024.
ניתנה היום, ט"ז בטבת התשפ"ד (28.12.2023).
ש ו פ ט
_________________________
23090960_J03.docx שא
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il
1