איתן טספאי נ. מדינת ישראל

החלטה בתיק ע"פ 9094/12 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 9094/12 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט צ' זילברטל כבוד השופטת ד' ברק-ארז המערער: איתן טספאי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 26.11.12 בת"פ 42528-12-11 שניתן על ידי כבוד השופט מ' לוי תאריך הישיבה: כ"ב באדר התשע"ג (4.3.2013) בשם המערער: עו"ד גילת וקסלר בשם המשיבה: עו"ד עידית פרג'ון בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: 1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (ת"פ 42528-12-11, כבוד השופט מ' לוי) מיום 26.11.2012. 2. המערער הורשע ביום 10.5.2012, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של שוד, על פי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 18.12.2011 בשעות הבוקר נכנס המערער לסניף בנק הפועלים בבאר שבע, וניגש לפקידה כשידו בכיס המקטורן שלבש. המערער גרם לפקידה להבין שיש בכיסו אקדח ואמר לה שמדובר בשוד, תוך שהוא מאיים עליה שאם תעשה מעשים שיעוררו חשד יירה בה. במעמד זה דרש המערער ממנה למלא שקית שמסר לה במזומנים. הפקידה מילאה את השקית והוא יצא מהבנק, כשהוא נוטל עימו 5,890 ש"ח. 3. טרם מתן גזר דין, הורה בית המשפט המחוזי על הכנת תסקיר שירות מבחן בעניינו של המערער. המערער שיתף פעולה עם קצין שירות המבחן לאורך תהליך הכנת התסקיר. מתסקיר שירות המבחן עולה כי המערער אינו עובד ומתקיים מקצבת הבטחת הכנסה, וככלל הוא מקיים אורח חיים נורמטיבי. עוד עולה כי בתקופה לפני ביצוע השוד נקלע המערער לחובות אותם לא הצליח להחזיר, וכי כוונתו המקורית בכניסתו לסניף הבנק הייתה לבקש הלוואה נוספת מהבנק (לאחר שבקשה קודמת להלוואה נדחתה). משכך, ונוכח מסקנת שירות המבחן כי ההליך הפלילי היווה עבורו גורם מרתיע ומציב גבולות, המליץ שירות המבחן שלא יוטל עליו עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, ושיוטל עליו עונש של מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות. יצוין כי בית המשפט הורה גם על הגשת חוות דעת מטעם הממונה על עבודות השירות בנוגע להתאמתו לביצוע עבודות שירות, אך משזו התעכבה, ניתן גזר הדין בטרם הגשתה. 4. בגזר דינו, קבע בית המשפט כי חרף המלצת שירות המבחן, יש מקום לבכר במקרה זה את שיקולי ההרתעה. בתוך כך, שקל בית המשפט לחומרה את העובדה שהכסף שנלקח לא הוחזר. יחד עם זאת, נוכח הודאת המערער, החרטה שהביע, נסיבותיו האישיות, תקופת מעצר הבית בה שהה ומצוקתו הכלכלית, קבע בית המשפט שאין למצות את הדין עימו. משכך, גזר עליו 10 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, 12 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור עבירת רכוש מסוג פשע, 6 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שלא יעבור עבירת רכוש מסוג עוון, קנס בסכום של 3,000 ש"ח ופיצוי למתלוננת בסכום של 1,000 ש"ח. 5. מכאן הערעור שלפנינו. עם הגשת הערעור, הגיש המערער בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר ותשלום הקנס. ביום 19.12.2012 הורתה השופטת ע' ארבל על עיכוב ביצוע עונש המאסר, נוכח הסכמת המשיבה לכך, ודחתה את הבקשה לעיכוב ביצוע תשלום הקנס. 6. במסגרת הערעור, טען המערער כי נפל פגם בגזר דינו של בית המשפט המחוזי, משזה ניתן בטרם הגשת חוות הדעת של הממונה על עבודות השירות. במסגרת זאת, מסכים הוא כי לא היה יכול להסתמך על כך שבית המשפט יאמץ את חוות דעת הממונה על עבודות השירות, אך לגישתו יכול היה להסתמך על כך שחוות דעת זו תושלם בטרם מתן גזר הדין. עוד טען המערער כי בגזר הדין לא ניתן די משקל להמלצת שירות המבחן. לצד זאת, לגישתו, לא נתן בית המשפט די משקל לנסיבות ביצוע העבירה. בתוך כך, מדגיש הוא כי העבירה בוצעה בסניף הבנק שלו, כשהוא גלוי פנים, ולמול פקידת הבנק המכירה אותו. נסיבות אלו מראות, לגישתו, כי אין מדובר בשוד מתוכנן ומכוון כי אם במעשה של ייאוש. בהקשר זה מדגיש המערער כי גם לאחר העבירה לא ניסה כלל להתחמק מהמעצר, שיתף פעולה באופן מלא והביע חרטה עמוקה. כמו כן מציין המערער כי אף שהוא מכיר בחומרה של האיום על פקידת הבנק, יש להתחשב בכך שבפועל לא הופעלה שום אלימות ממשית כלפיה. לעניין הקנס שהוטל עליו, טוען המערער כי נוכח מצבו הכלכלי אין הוא מסוגל לשלמו. 7. במענה, סומכת המשיבה את ידיה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לגישתה, יש מקום להחמיר בעבירות שוד של פקידי בנק, שהופכות נפוצות יותר ויותר. עוד טוענת המשיבה שיש לתת משקל לחומרה לעובדה שהכסף לא הוחזר. לעניין אי הגשת חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות טוענת המשיבה כי המערער לא יכול היה להסתמך על קיומה של חוות דעת זו, וכי ממילא העונש שנגזר עליו לא מאפשר את ריצויו בדרך של עבודות שירות. 8. עוד הוגש לנו תסקיר שירות מבחן משלים בעניינו של המערער, ואף שמענו את נציגת שירות המבחן. לגישת שירות המבחן, ההליכים המשפטיים נגד המערער שימשו גורם מרתיע עבורו. יחד עם זאת, צוין כי המערער אינו רואה לנכון להשתלב בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן. 9. לאחר שעיינו בגזר דינו של בית המשפט המחוזי, בהודעת הערעור על נספחיה ושמענו את טיעוני הצדדים ואת עמדת שירות המבחן, מצאנו כי דין הערעור להתקבל. 10. כידוע, ערכאת הערעור תתערב בחומרת העונש שהוטל על ידי הערכאה הדיונית רק במקרים שבהם ניכרת סטייה של ממש ממדיניות הענישה הראויה או מקום בו מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות זאת (ראו למשל: ע"פ 9097/05 מדינת ישראל נ' ורשילובסקי (3.7.2006); ע"פ 1242/97 גרינברג נ' מדינת ישראל (3.2.1998); ע"פ 3091/08 טרייגר נ' מדינת ישראל, בפסקה 11 (29.1.2009)). במקרה שלפנינו, אין חולק כי העונש שנגזר על המערער הולם את מדיניות הענישה בכל הנוגע לעבירת השוד, ואך מצוי ברף התחתון של הענישה בגין עבירה זו. יחד עם זאת, מצאנו כי יש בנסיבות החריגות של ההליך כדי להצדיק הקלה מסויימת בעונשו של המערער. 11. בטרם דיון נציין כי מאחר שמצאנו, כפי שיפורט להלן, שיש להקל בעונש המאסר שנגזר על המערער ולהעמידו על 6 חודשים, ולאחר שקיבלנו את חוות דעת של הממונה על עבודות השירות בעניינו, איננו נדרשים לשאלה האם נפל פגם פרוצדוראלי בגזר הדין בשל נתינתו טרם הגשת חוות הדעת של הממונה על עבודות השירות, והאם יש בכך כדי להצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. 12. לגופם של דברים - אין מחלוקת כי עבירת השוד עבירה חמורה היא. ראשית, פוגעת עבירה זו בקניינו של הקרבן. שנית, וחמור מכך, עבירת השוד פוגעת בביטחונו האישי של הקרבן. תחושת האימה וחוסר האונים בה שרוי קרבן עבירת השוד, והחשש לחייו, מותירים בו לא פעם צלקות חמורות לאורך תקופה ארוכה. מטעם זה קבע בית המשפט לא אחת כי גם מקום בו לא בוצעה אלימות פיזית בפועל, וכן מקום בו כלל לא הוצג כלי הנשק, ראוי להטיל עונשים מרתיעים על המבצעים עבירות אלו (וראו לדוגמא ע"פ 2678/12 אבו כף נ' מדינת ישראל (15.1.2013); ע"פ 698/07 אברמוב נ' מדינת ישראל (17.6.2007)). 13. יחד עם זאת, כידוע, לצד עיקרון האחידות בענישה נבחן העונש שנגזר על כל נאשם ונאשם בהתאם לנסיבותיו האינדיבידואליות. ניתן לזהות בפסיקה מקרים בהם הוטלו על נאשמים בעבירות שוד עונשים מקלים, נוכח נסיבות ביצוע העבירה ונסיבות הנאשם הייחודיות (וראו לדוגמא ע"פ 3879/12 פלוני נ' מדינת ישראל (30.1.2013)). המקרה שלפנינו חריג הוא בכל קנה מידה, וייתכן כי יהיה קשה למצוא מקרים הדומים לו שנדונו בפני בתי המשפט. נסיבות ביצוע העבירה מעידות על כך שהיא בוצעה מתוך ייאוש, ללא הפעלת כל שיקול דעת של ממש. בכניסתו גלוי פנים לסניף הבנק שלו, ובפנייתו לפקידה המכירה אותו, הביא המערער בעצמו לכך שהוא יובא לדין בגין העבירה אותה ביצע. אין מדובר בעבריין חוזר או במי שתכנן ברצינות לחמוק מאימת הדין. מדובר באדם שחי לרוב חיים נורמטיביים, בנסיבות חיים קשות, והגיע, במצוקתו, לנקודת משבר קשה ממנה לא ראה כל מוצא. ברי, כי אין בכך כדי להצדיק את ביצוע העבירה כלל וכלל, ושיקול הדעת שהפעיל המערער עת החליט על ביצוע השוד היה שגוי ביסודו. כן אין להקל ראש בחרדה הרבה שחשה פקידת הבנק במעמד זה. כמו כן, נדמה כי ניתן ללמוד מנסיבות ביצוע העבירה כי מדובר במעידה חד פעמית, שחומרתה מובנת למערער. במצב דברים זה, ספק אם יש הכרח בהרתעת המערער מביצוע עבירות חוזרות בדרך של מאסר בפועל (וזאת בהתחשב בהרתעתו הנובעת מעונש המאסר על תנאי התלוי ועומד כנגדו), ויש לבכר את שיקומו. בעבר ציינתי בהקשר זה כי: "דווקא במקום בו אנו מזהים מעגל קסמים של מצוקה ועבריינות (ובמקרה הנוכחי, מצוקה חריפה מגיל ילדות) הדרך לקטיעתו אינה באמצעות החמרת הענישה, אלא באמצעות שיקום אפקטיבי ויצירת מנגנונים המאפשרים את המשך תהליך השיקום לאחר ריצוי העונש, לרבות שיקום כלכלי. העדרם של מנגנונים מסוג זה, ראוי שיציב מראה למול פניה של המערכת הפלילית, ויוביל לבחינה עצמית ולהקמת מערך מסייע ותומך לעבריינים שריצו את עונשם" (רע"פ 659/13 רפאל נ' מדינת ישראל (28.1.2013)). ברי, כי שאלת יכולתו של המערער לשקם עצמו לאחר ריצוי עונשו, ולצאת ממעגל המצוקה והעוני, חשובה היא בנסיבות ההליך הנוכחי. ראוי שרשויות הרווחה יתנו דעתם לעניינו של המערער ויסייעו בידו לעלות על דרך המלך כדי לצאת ממצב המצוקה הכלכלית בה הוא נתון, מבלי להפר את החוק. 14. המערער ביקש להפחית את סכום הקנס שהוטל עליו על ידי בית המשפט המחוזי, וזאת עקב מצבו הכלכלי הקשה. לאחר ששקלנו ענין זה, הגענו למסקנה כי בנסיבות הענין אין מקום להתערב בגובה הקנס. 15. סוף דבר, על בסיס כל האמור לעיל, הערעור מתקבל במובן זה שעונש המאסר שהוטל על המערער יעמוד על 6 חודשים, שירוצו בדרך של עבודות שירות על פי המלצת הממונה על עבודות השירות מיום 9.4.2013 (שהוגשה ביום 25.4.2013). ההחלטה בדבר עיכוב ביצוע העונש מיום 19.12.2012 מבוטלת. יתר רכיבי גזר הדין יעמדו על כנם. המערער יתייצב ביום 7.7.2013 בבסיס צבאי – יחש"ם דרום ("מחנה נתן") לתחילת ביצוע עונש עבודות השירות. ניתן היום, ז' בניסן התשע"ג (‏28.4.2013). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12090940_H03.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il