שמעון שריקר נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 9091/99 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופט י' אנגלרד כבוד השופט א' ריבלין המערער: שמעון שריקר נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 21.11.99 בת"פ 541/96 שניתן על-ידי כבוד השופטים: י' פלפל, נ' הנדל ור' יפה-כץ תאריך הישיבה: א' בסיון תשס"א (23.5.01) בשם המערער: עו"ד נ' שביט בשם המשיבה: עו"ד ר' לוי-גולדברג בשם שירות המבחן: גב' ב' וייס פ ס ק - ד י ן בשתי הזדמנויות סמוכות בשנת 1995 פגע המערער לרעה בקטינה שגילה למטה מ15- שנה שהועסקה על-ידו בעבודות משק בית. במקרה הראשון עשה מעשה מגונה בגופה, ואילו במקרה השני ביצע בה מעשה אינוס בכך שהחדיר את אצבעו לאיבר מינה. המערער כפר במעשים שיוחסו לו אך בתום שמיעת הראיות פסק בית המשפט המחוזי להרשיעו בשתי הפרשיות. על המערער נגזרו שמונה שנות מאסר בפועל ושתי שנות מאסר על-תנאי. הוא מערער לפנינו על הרשעתו בדין, ולחלופין - על חומרת עונש המאסר. הערעור נגד הכרעת הדין דינו להידחות. הרשעת המערער התבססה על הממצאים העובדתיים שנקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי על-יסוד הראיות שבאו לפניו. בית המשפט נתן אמון מלא ומוחלט בגרסת המתלוננת ודחה, כבלתי ראויה לאמון, את גרסת המערער. בית המשפט היה מודע לכך שביחס לעצם ההתרחשויות אין לפניו ראיות אחרות זולת גרסותיהם הסותרות של המתלוננת ושל המערער; ומשהזהיר את עצמו מפני הרשעה המבוססת על עדות המתלוננת בלבד, הגיע לכלל מסקנה כי יש להרשיע את המערער בדין. לא למותר להוסיף, כי תמיכה מסוימת לגרסת המתלוננת נמצאה לבית המשפט המחוזי בשקריו של המערער, שהתייחסו לכמה מן הנסיבות הרלוונטיות הסובבות את פרשת המעשים גופם. חרף טענותיה של הסניגורית לא מצאנו מקום להתערב בהכרעת הדין. בתשובתה לערעור על העונש הודתה באת-כוח המדינה, בהגינותה הרבה, כי גם לדעתה יש מקום להקלה מסוימת בעונש המאסר. אנו סבורים כי העונש שהושת על המערער אמנם הולם את חומרת המעשים. ואולם לנוכח הזמן הרב שעבר מאז ביצוע העבירות, שבמהלכו חלה התדרדרות ממשית במצב בריאותו של המערער בעקבות התקף לב וניתוח מעקפים שעבר לאחרונה, החלטנו לקבל את הערעור על גזר הדין ולקצר את תקופת המאסר הממשי. התוצאה היא שהערעור על הכרעת הדין נדחה, ואילו הערעור על גזר הדין מתקבל באופן שעונש המאסר הממשי יעמוד על חמש (תחת שמונה) שנות מאסר. עונש המאסר על-תנאי יישאר על כנו. המערער יתייצב לריצוי עונשו בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע ביום 1.7.01 לא יאוחר מהשעה 11:00. ניתן היום, א' בסיון תשס"א (23.5.01). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 99090910.F10 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 /עכ.