גלעד אבני נ. שר הפנים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9083/18 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופטת ע' ברון העותר: גלעד אבני נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. מועצה אזורית חורה 3. מועצה אזורית לקיה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט מ' מזוז: עניינה של העתירה בסירוב משרד הפנים לאפשר לעותר להחזיר מענק פרישה שקיבל עוד בשנת 1992, עם סיום כהונתו כראש המועצה האזורית שוקת. בתקופה שמיום 1.7.1988 ועד ליום 28.7.1992 כיהן העותר כראש המועצה האזורית שוקת וכסגן וממלא-מקום בשכר במועצה האזורית משוש. בעת סיום כהונתו בחודש יולי 1992 חלה החלטת הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו), התשל"ז-1977 (להלן: החלטת הרשויות המקומיות) בנוסח שקבע כי ראש רשות או סגנו שחדלו לכהן לפני הגיעם לגיל 45 אינם זכאים לגמלה (פנסיה תקציבית) אלא למענק חד פעמי. בהתאם לכך קיבל העותר כאמור מענק חד פעמי בגובה 18% משכרו. במהלך השנים תוקנה פעמיים החלטת הרשויות המקומיות לענין זכאות לקצבה של ראשי רשויות וסגניהם - בשנת 1999 ובשנת 2017. לענייננו די לציין כי תיקונים אלה אינם חלים על העותר. עוד יש לציין כי בעקבות התיקון האמור מ- 2017 הוגשו מספר עתירות, ובהן עתירתו של העותר דנן (בג"ץ 6895/17), בה קבל על כי התיקון לא הוחל בעניינו. במסגרת פסק דין חלקי שניתן, לאחר דיון, ביום 26.3.2018 בעתירות הוחלט על דחיית עתירתו של העותר - "5. העתירות ב-בג"צ 6895/17 (שם העותר הוא עו"ד גלעד אבני) וב-בג"צ 7705/17 (שם העותר הוא עו"ד חזן יאיר) נדחות, הן מחמת העובדה שהחלטה משנת 1999 איננה חלה עליהם ומשום שקיבלו, על פי הדין שחל עליהם בעת סיום כהונתם, חלף המבוקש על ידם עתה בעתירותיהם – מענק מיוחד עקב סיום כהונתם ברשויות המקומיות הרלבנטיות, והן מחמת שיהוי מאיין." כעולה מהעתירה, העותר לא אמר נואש ובחודש יולי שנה זו פנה לשר הפנים ושטח את טענותיו תוך שביקש לאפשר לו להשיב לקופת המדינה את מענק הפרישה שקיבל. העותר נענה במכתב הלשכה המשפטית של משרד הפנים מיום 29.11.2018, בו נאמר בין היתר כי - "במסגרת פסק הדין שניתן בעתירתך נקבע במפורש כי אינך זכאי לגמלה מכוח החלטת הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו), התשל"ז-1977... לפיכך, אין אפשרות להיענות לבקשתך להחזרת המענק, וממילא החזרתו לא תסלול דרך לזכאותך לגמלה." בעתירתו קובל העותר על סירוב משרד הפנים לקבל ממנו חזרה את המענק שקיבל בעת פרישתו, לטענתו בטעות, בלא שקיבל יעוץ משפטי ומבלי שהועמדה בפניו כל אפשרות אחרת. לטענת העותר, השבת המענק תאפשר לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לערוך דיון בעניין זכאותו של העותר לפנסיה תקציבית מבלי שקבלת המענק תעמוד לו לרועץ. דין העתירה להידחות על הסף באשר היא אינה מגלה כל עילה להתערבותו של בית משפט זה. כמצוין לעיל, עתירתו של העותר לענין זכאותו לגמלה נדחתה על ידי בית משפט זה במרץ השנה, וממילא בדין סירב משרד הפנים לקבל ממנו חזרה את מענק הפרישה שקיבל לפני כ- 26 שנים(!). בצדק צוין בתשובת משרד הפנים כי ממילא החזרת המענק "לא תסלול דרך לזכאותך לגמלה". ברי כי ככל שישתנה הדין בעתיד יוכל העותר לשוב ולהביא את עניינו בפני הגורמים הרלבנטיים. העתירה נדחית אפוא. העותר יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3,000₪. ניתן היום, ‏י"ח בטבת התשע"ט (‏26.12.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 18090830_B01.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il