גילעם מזרחי נ. אפרים שיליאן

פסק-דין בתיק בש"א 9077/05 בבית המשפט העליון בש"א 9077/05 בפני: כבוד השופטת מ' נאור המערער: גילעם מזרחי נ ג ד המשיבים: 1. אפרים שיליאן 2. יניב שיליאן ערעור על החלטתו של כב' הרשם י' מרזל ב-ע"א 9523/04 מיום 4.9.05 בשם המערער: עו"ד ליאור קשלס פסק-דין ערעור על החלטת הרשם י' מרזל, מיום 4.9.2005, אשר דחה את בקשת המערער לבטל את החלטתו המורה על דחיית ההליך מפאת אי הפקדת הערבון. 1. עניינו של ההליך העיקרי הוא בעסקת מכר מקרקעין. בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ע' ברון) קבע כי הודעת ביטול ששלח המערער ניתנה שלא כדין, וכי חוזה המכר בין הצדדים עומד בעינו. בערעור שהוגש לבית משפט זה נקבע הערבון על סך של 30,000 ש"ח. 2. המערער ביקש מהרשם להמיר את הפקדת הערבון בערבות צד ג'. הוא טען כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לגייס את הסכום הנדרש, וכי סיכויי הערעור טובים. הבקשה נדחתה (ביום 16.12.2004). הרשם קבע: "מוכן אני להניח, כי מצבו הכלכלי של המערער אינו מן הטובים. בעניין זה אני נותן משקל של ממש להליכי ההוצאה לפועל והחלטה להכריז על המערער כחייב מוגבל באמצעים. יחד עם זאת, התשתית הכלכלית בנוגע למצבו של המערער אינה חד משמעית ואף למטה מכך. לא צורפו תלושי משכורת או דפי חשבון בנק. ברשות רעייתו רכב ששוויו אינו בלתי מובטל. על כך יוסף, כי סיכויי הערעור, לצרכי ההליך שבפני, אינם גבוהים... אכן, במצב דברים זה לא מצאתי מקום לתחליף העירבון המוצע, מה גם שלא הונחה תשתית ראייתית באשר ליכולתו של הערב המוצע והיות חלופה זו, על כן, שקולה או קרובה במהותה לעירבון של ממש" הרשם הורה כי על המערער להפקיד את הערבון תוך 15 יום, שאם לא כן - יידחה ההליך ללא התראה נוספת. המערער ביקש מהרשם לעיין מחדש בהחלטתו, ואף בקשה זו נדחתה (ביום 13.1.2005). נקבע, כי "...ספק בעיני אם הדרך הנכונה לתקיפת החלטתי היא עיון מחדש תחת ערעור, כאשר למעט ההצעה כי מעבידו של המבקש יערוב להוצאות, לא מצאתי חדש בבקשה שבפני". עוד נקבע כי המערער לא השלים את התשתית העובדתית באשר למצבו הכלכלי, כנדרש. הרשם הורה על המערער להפקיד את הערבון תוך 10 ימים, שאם לא כן, יידחה ההליך ללא התראה נוספת. הערבון לא הופקד, ולבקשת המערער, החליט הרשם (ביום 3.2.2005), "לפנים משורת הדין", להאריך שוב את המועד להפקדת הערבון, ב-15 ימים נוספים, שאם לא כן יידחה ההליך ללא התראה נוספת. המערער שוב לא עמד בחובת הפקדת הערבון, ותחת זאת ביקש מהרשם לפרוס את הפקדת הערבון על פני עשרה תשלומים חודשיים בני 3,000 ש"ח כל אחד. הרשם נעתר לבקשתו. נקבע, כי: "לפנים משורת הדין, והגם שאיני משוכנע כי מצבו הכלכלי של המערער הוא כפי המתואר (כאמור בהחלטותי הקודמות בתיק זה), אני מאפשר למערער לשלם את העירבון ב-10 תשלומים שווים של 3,000 ₪ כל אחד, ובלבד שכל הסכום ישולם עד למועד הדיון בערעור עצמו. היה ומועד הדיון שייקבע יהיה קודם לתום התשלומים, יובא התיק בפני למתן הוראות באשר להשלמת מלוא העירבון עד למועד הדיון. התשלומים יבוצעו ב-1 לכל חודש החל מיום 1.3.05". עוד הוסיף הרשם כי "בהיעדר הפקדה של איזה מן התשלומים, יידחה הערעור ללא התראה נוספת". המערער לא עמד בהפקדת התשלומים, וביום 14.8.2005, הורה הרשם כי "משלא הופקד תשלום מתשלומי העירבון שנקבע בתיק זה, ידחה הערעור". המערער ביקש מהרשם לעיין מחדש בהחלטתו זו. הוא עמד על הטעם לאי עמידתו בחובת הפקדת התשלומים. הוא טען, כי הכסף להפקדת התשלומים מקורו בהלוואות שנותן לו מעבידו מדי חודש בחודשו, אולם מאחר והוא נאלץ לאחרונה לצמצם את היקף עבודתו עקב עבודות שירות שנגזרו עליו, חדל מעבידו מלהלוות לו את הכספים. המערער עמד בארבעת התשלומים הראשונים שהוטלו עליו. הוא ביקש מהרשם לבטל את דחיית ההליך, ולהאריך את המועד להפקיד את התשלומים. הבקשה נדחתה (ביום 4.9.2005). נקבע: "גם בהנחה ויש בידי סמכות 'להחיות' ערעור שנדחה בשל אי הפקדת עירבון, הרי שהנסיבות שבפני אינן מצדיקות זאת. עניינו של המערער ומצבו הכלכלי נדונו בפני בהרחבה בהחלטותי הקודמות. לפנים משורת הדין, ניתנה למערער האפשרות לפרוס את ההפקדה על פני תקופה של 10 חודשים. נתון זה, בצירוף הזמן שחלף למן הגשת הליך זה (קרוב ל-10 חודשים), מביא לדחיית הבקשה דנן". 3. על החלטה זו מונח הערעור שלפני. המערער לפני אינו יוצא נגד החלטותיו הקודמות של הרשם - בדבר גובה הערבון, דחיית הבקשה להמירו בערבות ופריסת הערבון לתשלומים - אלא הוא משיג אך על החלטת הרשם מיום 4.9.2005, שלא לבטל את דחיית ההליך. המערער שב ועומד על מצבו הכלכלי, על הסיבה לאי הפקדת התשלומים ועל סיכויי ההליך. 4. לדעתי, דין הערעור להדחות. אף אם בידו של הרשם הסמכות להעתר לבקשת המערער, אין זה המקרה לעשות כן. 5. כאמור, גובה הערבון - העומד על 30,000 ש"ח - אינו עומד לבחינה לפני. כך גם קביעת הרשם לפיה המערער לא הוכיח כנדרש את מצבו הכלכלי. על קביעות אלו לא הוגש ערעור. כל שעומד לפני הוא שיקול דעתו של הרשם שלא לבטל את החלטתו לדחות את ההליך מפאת אי העמידה בתנאי הפקדת הערבון. בשיקול דעתו זה של הרשם לא מצאתי מקום להתערב. הרשם מצא לנכון להאריך את מועד הפקדת הערבון שוב ושוב. בנוסף, נאות הרשם, באופן חריג, לפרוס את הפקדת הערבון לעשרה תשלומים - כשחלקם אף יופקדו לאחר שהמשיבים ישאו בהוצאות בהגשת סיכומיהם. כשם ששיקול דעתו של הרשם בקביעת גובה הערבון, הפחתתו או ביטולו הוא רחב (בש"א 4856/05 סבג נ' סימון (לא פורסם)), כך גם שיקול דעתו בהארכת המועדים להפקדת הערבון, ולבסוף - דחיית ההליך בהעדר הפקדה, הוא רחב גם כן, ולא מצאתי כי הוא שגה בהפעלת שיקול דעתו זה. זאת ועוד: אין להתעלם, לטעמי, מסיכויי ההליך, שאף לדעתי לכאורה אינם גבוהים. 6. אשר על כן, לא מצאתי מקום להתערב בשיקול דעתו של הרשם. הערעור נדחה. ניתן היום, ‏‏‏‏ג' טבת, תשס"ו (3.1.2006). ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05090770_C01.docעע מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il