נדאל מוחמד בורעי נ. התביעה הארצית

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9057/20 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט א' שטיין העותר: נדאל מוחמד בורעי נ ג ד המשיבים: 1. התביעה הארצית 2. שירות בתי הסוהר 3. מדינת ישראל עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד בדר אלדין אגבאריה פסק-דין השופט א' שטיין: 1. לפנינו עתירה שבגדרה מבוקש כי נורה על שחרורו של העותר ממאסר בפועל שהשית עליו בית הדין הצבאי בלוד במל"ד 20/96, לאחר שהורשע בעבירות של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, מכוח תקנה 85(1)(א) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 (להלן: תקנות ההגנה (שעת חירום)) ושל חיזוק ידי אחרים להנחת פצצה, מכוח תקנות 58(ב) ו-66 לתקנות ההגנה (שעת חירום). העותר הורשע בעבירות אלו ביום 7.6.2000, וביום 26.2.2001 הושתו עליו שלושים שנות מאסר בפועל מיום מעצרו – יום 17.1.1996. 2. לטענת העותר, במסגרת כניסתו לתוקף של חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (להלן: חוק המאבק בטרור), בוטלו תקנות 85(1)(א) ו-66 לתקנות ההגנה (שעת חירום), שעל בסיסן הורשע; ומשכך, יש להפסיק את העונש שהוטל עליו ולשחררו לאלתר. לשיטתו, מסקנה זו נכונה חרף קיומן של הוראות עונשין חלופיות לתקנות שבוטלו, אשר נקבעו בחוק המאבק בטרור ובחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) – זאת, משום שדינים אשר קבעו הוראות אלו "אינם חלים על בית המשפט הצבאי בלוד", כלשון העתירה. 3. לאחר עיון בכתובים שהונחו לפנינו, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף, אף מבלי לבקש את תגובת המשיבים – זאת, משלא מצאתי בה עילה מבוררת להתערבותנו. 4. ההוראה שמסדירה את דין ביטולה של עבירה בת-עונשין לאחר עשייתה קבועה בסעיף 4 לחוק העונשין. על פי הסעיף, כאשר "נעברה עבירה ובוטל בחיקוק האיסור עליה – תתבטל האחריות הפלילית לעשייתה; ההליכים שהוחל בהם – יופסקו; ניתן גזר-דין – יופסק ביצועו; ולא יהיו בעתיד עוד תוצאות נובעות מן ההרשעה". מלשון הסעיף עולה, כי תחולתו תלויה בביטול האיסור הפלילי על מעשה אשר כלול בהגדרת העבירה, להבדיל מביטולו של סעיף עבירה כזה או אחר כאכסניה חוקית לאיסור. הווה אומר: כאשר הוראת חיקוק אשר מגדירה עבירה בת-עונשין מתבטלת ונמחקת מספר החוקים, האחריות הפלילית בגין המעשה שנאסר באותה הוראה תעמוד בעינה כל אימת שמדובר במעשה פלילי זהה שעשייתו נאסרה בהוראות חוק תקפות (ראו: דן ביין "תחולת דיני העונשין לפי זמן עשיית העבירה – פרשנות, ביקורת והיקף התחולה של חידושי תיקון 39" מגמות בפלילים לאחר עשור לתיקון 39 לחוק העונשין 557, 582-580 (אלי לדרמן, קרן שפירא-אטינגר ושי לביא עורכים, 2010); יעקב קדמי על הדין בפלילים – חוק העונשין כרך א 16 (מהדורה חדשה, 2012)). 5. אכן, סעיף 76 לחוק המאבק בטרור מורה על ביטולן של תקנות 66 ו-85 לתקנות ההגנה (שעת חירום), לצד תקנות רבות נוספות. ואולם, המעשים שבגינם הורשע העותר באים בגדרן של הוראות חוק אחרות שמותירות את האיסורים עליהם ואת עונשיהם על כנם: חלף תקנה 66 שעניינה "חיזוק ידיים" עומדות הוראות חוק העונשין שעניינן "סיוע" ו"שידול" (סעיפים 34-30ד לחוק העונשין), וחלף תקנות 84 ו-85 שעניינן "חברות בהתאחדות בלתי מותרת" עומדות הוראות חוק המאבק בטרור העוסקות בהכרזה על ארגון טרור ובחברות בו (פרקים ב-ג לחוק המאבק בטרור). קיומם של ההסדרים החלופיים מודגש אף בדברי ההסבר להצעת חוק לתיקון תקנות ההגנה (שעת חירום) (ביטול תקנות) ובהוראות המעבר של חוק המאבק בטרור (ראו: דברי ההסבר להצעת חוק לתיקון התקנות ההגנה (שעת חירום) (ביטול תקנות), התשע"ג-2013, ה"ח הממשלה 992, 997-992; סעיף 101 לחוק המאבק בטרור). לפיכך, אין בביטול התקנות כאמור כדי להוביל לביטול אחריותו הפלילית של העותר ולהפסקת ביצוע גזר דינו. 6. השאלה שמעלה העותר בדבר סמכותו של בית הדין הצבאי בלוד בהקשרן של עבירות ביטחון בנות זמננו איננה מתעוררת בעניינו ועל כן לא אדון בה. בית הדין הצבאי הרשיע את העותר וקבע את עונשו במסגרת הסמכויות שהיו בידו בזמן מתן פסק הדין. 7. העתירה נדחית אפוא. בנסיבות העניין ומשלא נתבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ג בטבת התשפ"א (‏28.12.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 20090570_F02.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1