נעמה חנא נ. סופרמרקט אחים חנא בע"מ

החלטה בתיק רע"א 905/09 בבית המשפט העליון רע"א 905/09 בפני: כבוד השופטת מ' נאור המבקש: נעמה חנא נ ג ד המשיבים: 1. סופרמרקט אחים חנא בע"מ 2. יוסף חנא 3. ג'ריס חנא בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה ב-ת"א 1086/07 מיום 25.12.2008 שניתנה על ידי כבוד השופט א' קיסרי בשם המבקש: עו"ד מ' מויס בשם המשיבים: עו"ד חוסאם סבית פסק דין 1. בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' קיסרי) בת.א 1086-07, שעניינה העברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. רקע 2. המשיבה 1 הינה חברה פרטית, הנמצאת בבעלותם בחלקים שווים של המבקש ושל המשיבים 2 ו-3 שהם שלושתם אחים. באסיפה הכללית של החברה מיום 22.10.2007, נתקבלה החלטה על הפסקת פעילות החברה (להלן: ההחלטה או החלטת החברה) החל מיום 1.1.2008, בתמיכת המשיבים 2 ו-3 (להלן: המשיבים) ובהתנגדותו של המבקש. עקב החלטה זו הגיש המבקש ביום 11.11.2007 לבית המשפט המחוזי תביעה כנגד המשיבים, בה טען כי ההחלטה בטלה, לפי שלא נתקבלה ברוב הדרוש, ובהמשך כפייתה על המבקש יש משום קיפוחו. נטען, כי בקביעת קיומו של קיפוח יש להתחשב באופייה המיוחד של החברה, אשר הינה מעין שותפות. עוד נטען, כי ההחלטה בטלה מכיוון שהיא נוגדת את תכלית החברה וחותרת תחת קיומה, וכן כי היא פוגעת פגיעה אנושה בעובדי החברה, אשר נפלטים עקב ההחלטה למעגל האבטלה. המבקש הוסיף וטען, כי המשיבים הפרו את חובת ההגינות המוטלת עליהם כלפיו, בהיותם בעלי 2/3 מהון המניות ומנהלים בחברה. בהקשר זה נטען, כי יש להטיל על המשיבים חובת הגינות מוגברת, נוכח העובדה כי החברה נושאת אופי של שותפות. על פי הטענה, מטרתם האמיתית של המשיבים בהחלטה על הפסקת פעילות החברה, הינה הקמת עסק חדש באותו המקום בו מנהלת החברה את עסקה כיום, ובדרך זו השגת תוצאת הפירוק, מבלי שעלה בידם להעביר החלטה חוקית לפירוק החברה. בד בבד עם הגשת כתב התביעה, הגיש המבקש בקשה לצווים זמניים, לפיהם יעוכב ביצועה של החלטת החברה, יוקפאו מכתבי הפיטורים שהוציאה החברה לעובדיה והמבקש יוסמך לנהל לבדו את ענייני החברה. ההליכים בפני בית המשפט המחוזי 4. ביום 12.11.2007 נתן בית המשפט (השופט א' קיסרי) את החלטתו בבקשה לצווים זמניים, בה נקבע כי ביצועה של החלטת החברה יעוכב, וכי תוקפם של מכתבי הפיטורים ששלחה החברה יושעה- כל זאת עד למתן החלטה אחרת. בית המשפט קבע מועד לדיון בבקשה, וציין כי במהלך הדיון יתבקשו הצדדים להתייחס לשאלת סמכותו העניינית, בהתחשב בכך שמדובר בסכסוך בין בני משפחה. 6. בישיבה שהתקיימה ביום 21.11.2007 הוחלט לדחות את הדיון, לאור הסכמת הצדדים לנסות ולגבש הסדר התמחרות. בישיבה שהתקיימה ביום 27.11.2007, נדחה הדיון ליום 10.12.2007 לשם שמיעת ראיות בבקשה. 8. ביום 10.12.2007 החליט בית המשפט להותיר על כנם את הסעדים הזמניים שניתנו בהחלטתו מיום 12.11.2007. התיק העיקרי נקבע לקדם משפט ליום 18.12.2008. בית המשפט ציין, כי באותה עת תישקל שוב האפשרות לקבוע מנגנון התמחרות בין הצדדים בנוגע למניותיהם בחברה. 9. ישיבת קדם המשפט התקיימה בסופו של דבר ביום 11.3.2008, בסופה נקבע התיק לשמיעת ראיות ליום 5.6.2008. בית המשפט ציין, כי במועד זה יישמעו עדי כל הצדדים. 10. ביום 22.6.2008 התקיימה ישיבת הוכחות, בה נשמעה פרשת התביעה. בית המשפט ציין בהחלטתו, כי מדין ודברים שהתקיים בין באי כוחם של הצדדים עם סיום החקירה הנגדית עולה, כי חל שינוי בעמדת המשיבים, וכי הם אינם עומדים עוד על קיומה של החלטת החברה. לבקשת בא כוח המשיבים, הוחלט לעכב את המשך שמיעת הראיות בעשרה ימים, על מנת לתת שהות בידי המשיבים להודיע באופן רשמי על הדברים שמסר בשמם. 11. מהחלטת בית המשפט מיום 3.7.2008 עולה, כי המשיבים החליפו את בא כוחם, ושוב אין הם מסכימים לביטול ההחלטה. בית המשפט ציין, כי נוכח עמדה זו אין מנוס מהמשך שמיעת הראיות, על אף שלא ברורה התועלת שבדבר. שמיעת ראיות המשיבים נקבעה ליום 11.11.2008. בהחלטה מיום 22.10.2008 נדחה הדיון ליום 8.2.2009. המבקש הגיש בקשה לביטול החלטה זו. ביום 26.10.2008 נתן בית המשפט החלטתו בבקשה לביטול דחיית מועד הדיון, וציין בה כך: "לא ניתן להימנע מן הרושם העולה מקריאת נימוקי הבקשה, כמו גם מן ההתפתחות המתוארת בהחלטה מיום 3.7.2008, לפיו הולך ומתעצם משקלו של המרכיב המשפחתי בסכסוך ונראה כי מה שנותר כעת ביסוד המחלוקות הוא בעיקר סכסוך בין האחים... ואילו עניינה של החברה... בסכסוך, הולך ופוחת (ויתכן שאף נעלם כליל)... לכאורה, יש מקום להורות כי הדיון יועבר לבית המשפט לענייני משפחה אשר לו נתונה הסמכות העניינית לדון בכגון דא... עם זאת, בטרם אחליט בעניין הסמכות, אני מורה כי כל צד יגיש... טיעון תמציתי בשאלת הסמכות העניינית לדון בתובענה...". 14. ביום 25.12.2008, לאחר שהצדדים הגישו סיכומים בעניין זה קבע בית המשפט כי עיקר הסכסוך בין הצדדים הוא סכסוך בתוך המשפחה, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, ועל כן, בהתאם להוראות סעיף 3(א) לאותו חוק, בית המשפט המוסמך לדון בו הוא בית המשפט לענייני משפחה. לפיכך, הורה בית המשפט על העברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה. 15. מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי. טענות הצצדים 16. לטענת המבקש, שגה בית המשפט המחוזי בהעבירו את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה. זאת, במיוחד לאור השלב המתקדם בו נמצא ההליך, לאחר שהתקיימו ארבעה דיונים במסגרת הבקשה לצווים זמניים ובתיק העיקרי, וכן התקיים דיון הוכחות במהלכו נשמעה פרשת התביעה. לטענת המבקש, שאלת סמכותו העניינית של בית המשפט צריכה להיות מוכרעת בתחילת ההליך, והיא איננה ניתנת להכרעה בכל עת, בהתאם לשינוי בנסיבות. המבקש סומך את טענתו זו על רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337 (להלן: עניין חבס). כן מפנה המבקש לפסקי דין שיצאו מלפני בית משפט זה, אשר הפחיתו בחשיבותה של שאלת הסמכות העניינית מקום שהטענה הועלתה בשלב מתקדם של ההליך; ע"א 1049/94 דור אנרגיה (1988) בע"מ נ' חמדן ואח', פ"ד נ(5) 820 (להלן: דור אנרגיה); ע"א 4796/95 אלחוברה חבין איברהים נ' אלעוברה עלי איברהים, פ"ד נא(2) 669; רע"א 11183/02 כלפה נ' זהבי ואח', פ"ד נח(3) 49 (להלן: כלפה נ' זהבי); המבקש מפנה גם למאמרם של המלומדים ס.גולדשטיין וע.טאוסיג, "הפחתה במעמד שאלת הסמכות בבתי המשפט הכלליים", עלי משפט (תשס"ג-2003), עמ' 279. המבקש מוסיף, כי אף מטעמים של מדיניות שיפוטית ראויה, המונעת בזבוז זמן שיפוטי יקר ועיוות דין למתדיינים, לא היה מקום להעברת הדיון בשלב בו נעשה הדבר. המבקש טוען, כי המשיבים אף לא העלו את עניין הסמכות ביוזמתם, אלא הוא הועלה ביוזמת בית המשפט, בשלב מתקדם - לקראת פרשת ההגנה. לגופו של עניין טוען המבקש, כי לב הסכסוך הינו החלטת החברה מיום 22.10.2007, וכי שאלת ביטולה של ההחלטה ומתן סעד של אי קיפוח הינה סוגיה משפטית טהורה מתחום דיני החברות, אשר הסכסוך בין המבקש למשיבים כמעט אינו רלוונטי לגביה. עוד נטען, כי אף אם נניח כי התעצם משקלו של המרכיב המשפחתי בסכסוך, הנחה שאין המבקש מסכים לה, עדיין קיימים שיקולים, שהוכרו בפסיקה שהוזכרה לעיל, המטים את הכף לעבר הימנעות מלעסוק בשאלת הסמכות בשלב זה. נטען, כי הדברים מקבלים משנה תוקף לאור העובדה שבית המשפט המחוזי הוא בעל סמכות שיורית לדון בכל עניין, ומשכך סמכותו רחבה וחולשת על סמכויותיהם של בתי משפט השלום ובתי המשפט לענייני משפחה. בעניין זה מפנה המבקש לע"פ 866/95 אהרון סון נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(ו) 793. 17. המשיבים טוענים בתגובתם, כי על פי ההלכה הפסוקה, ערכאת הערעור תתערב בקביעות בנושא סמכות עניינית רק במקרים של חריגה קיצונית מאמת המידה הראויה (עניין דור אנרגיה). על פי הטענה, בענייננו אין כל חריגה קיצונית כזו, אלא בית המשפט המחוזי הגיע להחלטתו על מנת לייעל ההתדיינות בין הצדדים. עוד טוענים המשיבים, כי המבקש הגיש שלוש תביעות נוספות נגדם לבית הדין לעבודה, אשר נושאן זהה לנושא התביעה בתיק זה, וטרם התקיים בהם דיון, למעט דיון מקדמי בפני רשם. לפיכך, טעמים של יעילות דיונית וחיסכון בזמן שיפוטי תומכים בריכוז התביעות כולן בבית המשפט לענייני משפחה. באשר למועד העלאת עניין הסמכות העניינית נטען, כי צדק בית המשפט המחוזי בקבעו שיש לאבחן את ההליך שלפניו מהקביעה הכללית שבעניין חבס, בכל הנוגע לעיתוי ההכרעה בשאלת הסמכות העניינית. כן נטען, כי בעניין חבס בית המשפט היה ער לכך שקשת המקרים והאפשרויות היא אין סופית, וכי כל ייבחן מקרה לגופו. דיון 18. בפי המבקש שתי טענות שונות: האחת, כי הסכסוך המשפחתי בינו לבין אחיו המשיבים אינו רלוונטי לתובענה, אשר מבוססת על סוגיה משפטית טהורה. השניה - והיא עיקר הבקשה - כי שגה בית המשפט המחוזי עת העביר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה בשלב אליו הגיע הדיון. 19. אין בידי לקבל את טענתו הראשונה של המבקש. על פי סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, ענייני משפחה לפי אותו חוק יידונו בבית המשפט לענייני משפחה. הגדרת "ענייני משפחה", על פי סעיף 1(2) לחוק, כוללת "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא". בעניין חבס נקבע, כי תובענה שעילתה סכסוך בתוך המשפחה היא כזו "שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה". במקרה דנן, העובדה כי הבסיס לתביעה היא החלטת החברה, אינה מעלה ואינה מורידה לצורך קביעת הסמכות העניינית. מה שיש לבדוק הוא, האם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית להיווצרותה של עילת התביעה - שאלה שאין לי צורך להכריע בה, לגבי הסכסוך המשפחתי הקונקרטי, לאור הכרעתי בעניין הטענה השניה אליה אפנה עתה. 20. לעניין הטענה השנייה הנוגעת לשלב בו הועבר הדיון, נפסק בעניין חבס: "...נתונים אלה נקבעים עם תחילת המשפט. אין להמתין בעניין זה להתקדמות המשפט או סיומו. עניין לנו בשאלה של סמכות, והיא חייבת להיקבע בטרם יחל בית המשפט בדיונים לגופו של עניין. כך הדבר אם שאלת הסמכות מתעוררת בפני בית המשפט לענייני משפחה, שאם לא כן, אין הוא בר סמכות לדון בתובענה האזרחית. כך גם הדבר אם שאלת הסמכות מתעוררת בפני בית משפט אזרחי (כגון בית המשפט המחוזי), שאם לא כן, אין הוא רשאי להשתחרר מחובת השיפוט". ובהמשך הדברים: "ההכרעות בנתונים העובדתיים של הסמכות, נעשית על פי כתבי הטענות של הצדדים. ראש וראשון בהם הוא כתב התביעה. על התובע לפרט בכתב התביעה את העובדות המראות שבית המשפט מוסמך לדון בתובענה. נמצא, כי לא די בעצם הטענה כי עילת הסכסוך היא בתוך המשפחה. על התובע לפרט ולבסס טענתו זו. אם הנתבע לא חלק על קביעות אלה, תקבע הסמכות על פיהן. אם הנתבע חולק על כך, עליו לציין זאת. עם גיבושה של המחלוקת בעניין הסמכות יכריע בה בית המשפט שבפניו התעוררה השאלה." בעניינו, מכתבי הטענות לא עלתה המחלוקת, גם לא על ידי המשיבים-הנתבעים שתמכו בסיכומיהם בבית המשפט המחוזי ותומכים עתה בהעברת הדיון. מכאן שאין מקום העברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה בשלב בו הועבר הדיון במקרה שלפנינו (השוו רע"א 7776/00 אחמד חיג'אזי נ' עדנאן חיג'אזי (לא פורסם, 31.1.2001)). תומכים במסקנה זו טעמים של יעילות שיפוטית- שהרי, פרשת התביעה הסתיימה, ונראה כי סיום המשפט אינו רחוק- כפי שעולה מהעובדה שלכתחילה היה בכוונתו של בית המשפט לשמוע את כל עדי הצדדים בישיבה אחת. העברת הדיון בשלב זה לבית המשפט לענייני משפחה גורמת לאובדן זמן שיפוטי יקר. 21. אשר על כן, הבקשה מתקבלת. הדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי. המשיבים ישאו בשכר טרחת עורך דין המבקש בסך 15,000 ש"ח והוצאות. ניתנה היום, ‏י"א אייר, תשס"ט (5.5.2009). ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09009050_C05.doc עע מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il