יורם קורנגולד נ. כב' היועץ המשפטי לממשלה

פסק-דין בתיק בג"ץ 9049/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9049/10 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ע' פוגלמן העותר: יורם קורנגולד נ ג ד המשיבים: 1. כב' היועץ המשפטי לממשלה 2. מדינת ישראל -פרקליטות המדינה 3. כב' נשיאת ביהמ''ש - השופטת הגב' דורית בייניש 4. כב' סגן הנשיא ביהמ''ש השלום ת''א - השופט חנן אפרתי 5. כב' שופטת בימ''ש השלום , יעל הניג 6. כב' שופטת בימ''ש לתביעות קטנות ת''א - השופטת צוק 7. סגן פסיכיאטר מחוזי מרכז - הדר' יעקב צ'רנס 8. פסיכיאטר מחוזי מרכז 9. מנהל ביה''ח שלוותה הוד השרון הדר' שמואל קרון 10. מנהל מחלקה א' סגורה "שלוותה" הפופ' עמיחי לוי 11. מנהל מחלקה ב' "שלוותה" - הדר' טראבס 12. סגן מנהל מחלקה ב' "שלוותה" הדר' קריגל 13. משטרת ישראל - תחנת גלילות - הרצליה 14. מחלקת חקירות שוטרים - מח''ש עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט נ' הנדל: 1. עתירה למתן צו על תנאי, המכוון כלפי היועץ המשפטי לממשלה; פרקליטות המדינה; נשיאת בית המשפט העליון ד' בייניש; סגן נשיא בית המשפט השלום בתל אביב השופט ח' אפרתי; השופטת י' הניג; השופטת צוק; סגן הפסיכיאטר המחוזי מרכז ד"ר יעקב צ'רנס; פסיכיאטר מחוז מרכז ד"ר עוזי שי; מנהל בית החולים שלוותה, ד"ר שמואל קרון; מנהל מחלקה א' סגורה בבית החולים שלוותה, פרופ' עמיחי לוי; מנהל מחלקה ב' ד"ר טראבס; סגן מנהל מחלקה ב' ד"ר קריגל; משטרת ישראל תחנת גלילות-הרצליה והמחלקה לחקירות שוטרים- לבוא וליתן מענה לשאלותיו של העותר. עיקר עתירתו מופנית נגד ההחלטות שהמשיבים נתנו במסגרת תפקידם ובהתאם לשיקול דעתם. כך למשל, מדוע נעצר על ידי המשטרה; מדוע לא פתחו בחקירה בגין תלונתו נגד מנכ"ל סלקום; מדוע הוגש נגדו כתב אישום "מפוברק"; מדוע נדחתה עתירתו לבג"ץ שלא לאשפזו באופן כפוי. 2. לאחר שעיינו בעתירה ובנספחיה, הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. העותר מציג בפני בית המשפט תמונה כללית ללא תשתית עובדתית שתספיק כדי לבסס עליה צו כמבוקש. העותר צירף לעתירה מסמכים רבים- חלקם בכתב יד וחלקם בדפוס עם הערות בכתב יד- בהם הוא חוזר על טענותיו בדבר חוסר "צדק" בהחלטותיהם השונות של המשיבים ואי התחקות אחר האמת, על פי ראייתו שלו. העתירה מנוסחת באופן שעל בית המשפט לבור את המוץ מהתבן. היינו, קשה לחלץ מהמלל הרב סוגיה המעמידה עילה לעתירה לבית משפט זה. גם הסעד הנדרש הינו בעל אופי כוללני. כך או אחרת, בית המשפט הגבוה לצדק אינו ממיר את שיקול דעת הרשות בשיקול דעתו שלו אלא אך בוחן את התנהגותה של הרשות. העותר לא הצליח לבסס את הפגמים שנפלו על פי טענתו בהחלטות שקבעו המשיבים אלא ניכר כי הוא מבקש הלכה למעשה שבית משפט זה יכהן כערכאת ערעור על החלטות שאינן מתיישבות עם שביעות רצונו או למצער כערכאה השומעת את עניינו מחדש. כבר נפסק בשורה ארוכה של החלטות כי בית משפט זה אינו מכהן כערכאת ערעור על החלטות שניתנו במסגרת סמכותן כדין של הערכאות השיפוטיות, בין אם ההחלטות מקובלות עליו מבחינת העקרונות או התוצאה ובין אם לאו (ראו בג"ץ 4549/10 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול (16.6.2010); בג"ץ 3144/10 חיננזין נ' נשיאת בית המשפט העליון (27.4.10); בג"ץ 9979/09 רוזנקרנץ נ' בית המשפט לעניינים מנהליים ת"א (21.12.2009); בג"ץ 9713/09 ג'יי.בי.ג'יי מזון בע"מ נ' השופט דנציגר (7.12.2009); בג"ץ 7612/08 זעקוק נ' לשכת התכנון והבנייה בבית אל (9.6.2009); בג"ץ 3208/09 בכרי נ' בית המשפט לערעורים מחנה עופר (16.4.2009); בג"ץ 6284/07 קליין נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים (21.10.2007); בג"ץ 6794/06 נימני נ' מדינת ישראל (31.8.2006)). התערבותו של בית משפט זה בהחלטותיו של בית המשפט על דרגותיו השונות מוגבלת לעילות הקבועות בהוראות סעיפים 15(ג) ו- 15(ד)(3) לחוק יסוד: השפיטה. תחימת סמכויות זו חיונית היא לצורך קיומה של מערכת שיפוטית תקינה, בה כל בית דין וכל בית משפט פועל מכוח הסמכות שהתווה לו המחוקק. בהיבט המעשי, שמירה על כללי הסמכות יש בה גם למנוע בזבוז זמן שיפוטי יקר שעשוי להיווצר בגין כפל התדיינות. גישה זו משתלבת היטב עם עקרון סופיות הדיון ורוחב שיקול הדעת שיש להעניק הן לערכאה המבררת והן לערכאה הערעורית (ראו בג"ץ 4549/10). 3. סוף דבר: העותר לא גילה עילה שבדין המצדיקה התערבות בית משפט זה. העתירה נדחית על הסף מבלי שנתבקשה תגובה. ניתן היום, ז' בטבת התשע"א (14.12.2010). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10090490_Z01.doc אמ מרכז מידע, טל' 02-6593333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il