פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"א 9025/04
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 9025/04
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' רובינשטיין
המערער:
יעקב חיננזון
נ ג ד
המשיבים:
1. הדסה קסטן
2. עזבון דן קסטן ז"ל
3. הדס טורס אינטרנשיונל בע"מ
4. הדסים נסיעות בע"מ
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 26.9.04 בע"א 1125/97 שניתן על ידי כבוד השופטת ע. ברון
תאריך הישיבה:
ז' בכסלו תשס"ו
(8.12.05)
בשם המערער:
עו"ד יעקב קלדרון ועו"ד יעל קלמנוביץ'
בשם המשיבים:
עו"ד מיכאל שפיגלמן ועו"ד יפעת אלדד
פסק-דין
השופטת א' פרוקצ'יה:
לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטת ענת ברון) אשר דחה את תביעת המערער למימוש זכויות מכח הסכמי נאמנות ושטרי העברת מניות בחב' "הדס טורס אינטרנשיונל בע"מ" (להלן – "החברה") המוחזקים בידיו, ואשר נחתמו על החלק בידי המשיבה 1. בערעורו, טוען המערער כי טעה בית המשפט במסקנתו כי תוקפם המשפטי של הסכמי הנאמנות ושטרי העברת המניות בחברה פקע משהסכם שותפות בין המערער למשיבה 1 ואדם נוסף, ליאור קון (להלן – "קון") שהיווה העילה והגורם להסכמי הנאמנות ושטרי ההעברה לא יצא אל הפועל.
2. בית המשפט המחוזי בפסק דין מפורט ומעמיק, דן והכריע במסכת העובדתית הענפה שנמצאה ברקע הסכם השותפות שנוצר בין המערער וקון לבין המשיבה 1, אשר הצמיח את הסכמי הנאמנות ושטרי העברת המניות. הוא קבע כי אלה נוצרו על רקע הסכמה בעל פה בסוף שנת 1978 בין שלושת צדדים אלה, בעת שכיהנו בתפקידים שונים בחב' איסתא, כי יפרשו ממנה ויקימו יחדיו סוכנות נסיעות משותפת בבעלות שלושתם בחלקים שווים (להלן – "הסכם השותפות"). בעקבות הסכם זה הוקמה החברה, המשיבה 1 פרשה מאיסתא ראשונה, והחלה בצעדים ראשונים לניהולה של החברה שאמורה היתה לקלוט את המערער וקון עם עזיבתם הם את איסתא. סוכם אז בין הצדדים כי המשיבה תחזיק בנאמנות עבור המערער וקון את מניות החברה שיועדו להם עד לפרישתו של כל אחד מהם מאיסתא והשתלבותם בחברה, שאז תתבטל הנאמנות, והמניות יועברו ישירות אליהם. בינואר 1979 חתמה המשיבה על החלק על הסכמי הנאמנות ועל שטרי העברת מניות שנועדו למערער ולקון כדי שלא לחשוף את זהותם כל עוד הם מועסקים באיסתא. אולם כחודשיים לאחר מועד קשירתו של הסכם השותפות הודיעו המערער וקון למשיבה כי אין בכוונתם לנתק את קשרי עבודתם עם איסתא, וכי הם חוזרים בהם מהכוונה להקים סוכנות עצמאית משלהם. לאור זאת, המשיבה 1 המשיכה בעצמה לנהל את החברה לאורך שנים רבות, ונשאה במלוא העול וההתחייבויות הכרוכים בהפעלתה, בלא שלמערער ולקון היה קשר כלשהו לפעילות האמורה. שנים רבות לאחר מכן, בשנת 1996, פנה המערער למשיבה 1 בדרישה לממש את זכותו למניות על פי הסכמי הנאמנות, לאחר שרכש גם את חלקו של קון על פי ההסכמים. המשיבה 1 סרבה לכך בטענה כי להסכמי הנאמנות אין תוקף משפטי משהשותפות בין הצדדים מעולם לא קמה, ולפיכך הסכמי הנאמנות שנועדו לממשה איבדו מתוקפם המשפטי. נוכח סירוב זה, הגיש המערער את התובענה נשוא הליך זה.
3. בית המשפט קבע, בקבלו את הגרסה העובדתית של המשיבה, כי הרקע להקמת החברה וליצירת הסכמי הנאמנות היה הסכם שותפות בין השלושה להקים סוכנות נסיעות משותפת. הנאמנות וכתבי העברת המניות נועדו לשרת את הסכם השותפות ולהוות אמצעים למימושו. משהסכם השותפות לא יצא אל הפועל, פקעו יחד עמו הסכמי הנאמנות וכתבי העברת המניות שאיבדו מממשותם המשפטית, בהיותם אמצעים נילווים ליישומו. לאחר בחינה מקפת ביותר של מכלול הנסיבות והרקע של הענין, מצא בית המשפט כי קשר השותפות מעולם לא התממש, והלכה למעשה, המערער לא קיים כל קשר עיסקי עם החברה ועם המשיבה לאורך השנים, והגיע למסקנה המשפטית כי משהכוונה המשותפת של הצדדים להוציא לפועל את הסכם השותפות ביניהם לא נתממשה, התרוקן בכך גם התוכן המשפטי מהסכמי הנאמנות ושטרי ההעברה, הנילווים להסדר השותפות ותלויים בו. מכאן הסיק כי להסכמים נילווים אלה אין עוד תוקף משפטי. בית המשפט הוסיף וקבע, מעבר לנדרש, כי בסיס הסכמי הנאמנות נשמט גם מכח הסכמה ישירה בעל פה, בין המשיבה 1 למערער, על דבר בטלותם, ובענין זה ראה לקבל את עדות המשיבה אשר נמצאו לה חיזוקים רבים בהתנהגותו של המערער לאורך השנים.
4. המערער בטיעוניו לפנינו מתמקד בטענה המרכזית לפיה יש להשקיף על מסמכי הנאמנות ושטרי ההעברה כמסמכים תקפים, ואין מקום להניח את בטלותם המשפטית רק מאחר שהסכם השותפות בין הצדדים לא התממש. לגישתו, לנאמנות קיום משל עצמה, ואם טוענת המשיבה כלפי המערער להפרת הסכם השותפות ששימש רקע לנאמנות, הרי פתוחה בפניה הדרך להגיש תביעה נפרדת נגדו בגין הפרת חוזה ולתבוע את נזקיה אך אין לשלול, מיניה וביה, את זכותו הקניינית של המערער שנוצרה מכח הסכם הנאמנות שהוא עצמאי ובלתי תלוי בהסדר השותפות בין הצדדים. על פי גישה זו, המערער וקון הינם בעלי קנין מקוריים במניות החברה, והנאמנות נוצרה אך כדי להבטיח כי יוכלו במועד מתאים להחזיר את רכושם לידיהם, כאשר תוסר המניעה לכך, לאחר שיפרשו מאיסתא. טיעון זה, בעיקרו, מפריד בין הסכמי הנאמנות לבין הסכם השותפות ורואה בנאמנות הסדר משפטי העומד לעצמו, אשר היקנה זכויות למערער שלא ניתן לחזור בהן, ואילו נושא השותפות מהווה סוגיה משפטית נפרדת, שאינה משליכה באופן ישיר על תקפות הסכמי הנאמנות.
5. נתנו דעתנו לטיעוני המערער ולתשובתם של המשיבים, על רקע קביעות בית המשפט המחוזי, ובאנו לכלל מסקנה כי אין בערעור ממש.
על בסיס קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי שיש להן תשתית מוצקה בראיות ובנסיבות האובייקטיביות כפי שהוכחו, ברי כי הסכמי הנאמנות ושטרי ההעברה נעשו כאמצעים טכניים על מנת לאפשר את מימושו של הסכם השותפות שנקשר בין הצדדים, אשר בלעדיו לא היה להם טעם וממשות. איננו רואים להתערב במסקנת בית המשפט קמא, שנתקבלה לאחר ניתוח עובדתי ומשפטי מעמיק, לפיה הסכמי הנאמנות ושטרי ההעברה היוו מכשירים משפטיים נילווים להסכם השותפות שנועדו לאפשר את הוצאתו לפועל נוכח הקושי שנתהווה בהקמת החברה והפעלתה כל עוד המערער וקון ממלאים תפקידים בחב' איסתא. לפיכך, צדק בית המשפט המחוזי בניתוח המשפטי שעשה, על רקע התחקות אחר אומד דעתם של הצדדים להתקשרות, כאשר קשר בקשר בל ינתק את הסכמי הנאמנות ושטרי ההעברה להסכם השותפות בין הצדדים. משהוכח כי השותפות לא נתממשה, וזאת זמן קצר בלבד אחרי התקשרות הצדדים בהסכם השותפות, אך מתבקשת המסקנה המשפטית כי האמצעים שנועדו להגשמתה פקעו אף הם ביחד עמה. נוסיף מעבר לנדרש, כי המערער לא הצביע על פגיעה או חסרון כיס כלשהו שנגרם לו בעקבות הסכמי הנאמנות וביטולם, בין על דרך הסתמכות ובין על דרך שינוי מצב לרעה, אלא תביעתו מצידה מבקשת להשיג לעצמו טובות הנאה בלא שטרח, בלא שתרם ובלא שהשקיע מצדו השקעה כלשהי בחברה שהוקמה ונוהלה לאורך שנים רבות בידי המשיבה 1, והיא שתרמה לה ממשאביה הכספיים והאנושיים.
6. לאור האמור, לא מצאנו ממש בטיעוניו של המערער בערעור, בין בהקשרם העובדתי ובין בהיבטם המשפטי, ואין עילה להתערב במסקנות פסק הדין של בית המשפט המחוזי.
אנו דוחים את הערעור.
המערער ישלם למשיבים את הוצאות הערעור בסך של 50,000 ₪.
ניתן היום, ז' בכסלו תשס"ו (8.12.05).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04090250_R19.doc
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il