עובדיה יוסף נ. מפקד יחידת מיטב

4 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9005/23 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד השופט חאלד כבוב כבוד השופטת רות רונן העותר: עובדיה יוסף נגד המשיבים: 1. מפקד יחידת מיטב 2. ראש מדור הישיבות עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: בעצמו בשם המשיבים: עו"ד מתניה רוזין פסק-דין השופטת רות רונן: העותר הוא יליד שנת 2004, בוגר מוסד חינוך חרדי, ועל פי הנטען בעתירה הוא תלמיד ישיבה. בעתירה – אשר הוגשה בחודש דצמבר 2023 – מבקש העותר כי נקבע שהוא אינו מחויב להתייצב למועד הגיוס שנקבע לו (ליום 18.12.2023), בשל פגמים שנפלו בצו הגיוס שנשלח אליו; וכן כי נקבע שעל המשיבים "להימנע מקריאתו לשירות ואף להודיע על ביטול קריאתו לגיוס [...], ולא להפלות בינו ליתר בני הישיבות אשר המשיבים נמנעים מלגייסם". מתגובת המשיבים שהוגשה ביום 30.9.2025, עולה כי ביום 10.5.2021 נקרא העותר להתייצב להליכי רישום ומיון ראשוניים ("צו ראשון"); ובסיום הליכים אלה הוא נרשם כ"מועמד למעמד בן ישיבה" – לבקשתו ובהתאם לפרקטיקה שנהגה באותה העת. ביום 3.4.2022 הגיש העותר "בקשה אישית להכללה במעמד תורתו אומנותו", שבה הוא הצהיר כי בכוונתו ללמוד בישיבה חרדית לאחר סיום לימודי התיכון – אך המשיבים השיבו לו כי עליו לפנות בנדון כאשר יהיה בכיתה י"ב. לקראת הגעתו לגיל 18, זומן העותר שלוש פעמים להתייצב במדור בני הישיבות שביחידת מיטב להגשת בקשה לדחיית גיוס – אך הוא נמנע מלהתייצב בכל אחת מהפעמים הללו. משכך, ביום 30.10.2022 רשויות הגיוס ביטלו את הסטטוס של העותר כ"מועמד למעמד בן ישיבה" – והחלו בהליכי גיוסו לצה"ל. יצוין כי ביני וביני, העותר הגיש שתי בקשות נוספות לדחיית מועד גיוסו עקב לימודים תורניים. אולם על פי האמור בתגובת המשיבים, מאחר שהעותר לא התייצב לזימונים שנשלחו לו, ומשלא צורף לבקשות שהגיש אישור לימודים בישיבה כנדרש – לא היה ניתן לדחות את גיוסו לטובת לימודים בישיבה חרדית בהתאם להוראות פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 – אשר הסדירו את נושא דחיית השירות לתלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חרדיים (להלן: פרק ג'1 לחוק). העותר המשיך בהליכי ההתאמה לשירות – וביום 20.6.2023 התייצב בתא שילוב חרדים ביחידת מיטב, וחתם על הצהרה כי הוא מצטרף למסלולי גיוס לציבור החרדי, וכי הוא מבין שבחתימתו בטל מעמדו כתלמיד ישיבה ש"תורתו אומנותו" והוא לא יהיה זכאי לדחיית שירות. הצהרה זו לא הוזכרה במסגרת העתירה, והיא הובאה לידיעת בית המשפט בתגובת המשיבים ובנספחיה. זה המקום לציין כי ימים ספורים לאחר מכן, ביום 30.6.2023, פקע תוקפו של פרק ג'1 לחוק. ביום 25.6.2023 התקבלה החלטת ממשלה מס' 682 בעניין "השירות בצבא הגנה לישראל והוקרת המשרתים" אשר הנחתה את שר הביטחון להימנע מלאכוף את חוק שירות ביטחון על תלמידי ישיבות, עד ליום 31.3.2024 (להלן: החלטת הממשלה). בהמשך, ניתן פסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 6198/23 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' שר הביטחון (25.6.2024) בו נקבע כי נפלו פגמים של ממש בהחלטת הממשלה, ולכן לאחר פקיעת תוקפה (ביום 31.3.2024) – לא יהיה בסיס חוקי ליתן פטור לתלמידי ישיבות חרדים, ויש לפעול לגיוסם לצה"ל. בחזרה לעניינו של העותר. ביום 21.8.2023 הגיש העותר בקשה לדחיית מועד גיוסו לצורך לימודים בישיבה. בקשתו של העותר נענתה בו ביום, והובהר לו כי ככל שבכוונתו להירשם לישיבה ציונית, שאינה חרדית, עליו להתייצב במדור בני הישיבות עם מסמכים רלוונטיים ותצהיר חתום. על פי האמור בעתירה, בסמוך לאחר מכן העותר התייצב פעמיים במדור בני הישיבות בלשכת הגיוס לצורך הגשת מסמכים, אולם נמסר לו כי המדור לא מטפל עוד בבקשות של תלמידי ישיבות חרדיות. מדברי הצדדים ניתן להתרשם כי הסיבה לכך היא שבאותה העת, לאחר פקיעת פרק ג'1 לחוק, לא היה ניתן להסדיר את מעמדו של העותר כתלמיד ישיבה חרדית. מתגובת המשיבים עולה כי בחודש אוקטובר 2023 העותר ביקש להתגייס לשירות בפלגת "נגב" המיועדת לבני הציבור החרדי. הוא חתם אז שנית על הצהרת הצטרפות למסלול זה, בה הצהיר שוב כי הוא מוותר על מעמדו כבן ישיבה (אף הצהרה זו לא צוינה במסגרת העתירה, והופיעה בתגובת המשיבים ובנספחיה בלבד). לאחר דברים אלה הונפק לעותר ביום 30.10.2023 צו קריאה לשירות ביטחון (להלן: צו הגיוס) שקבע את מועד גיוסו ליום 31.12.2023. ביום 17.12.2023 פנה העותר למשיבים. הוא טען כי הוא תלמיד ישיבה, ולפיכך יש לבטל את צו הגיוס שהוצא לו ולדחות את מועד גיוסו לשם בירור העניין. בחלוף ארבעה ימים – הוגשה העתירה דנן, ובד בבד עמה בקשה למתן צו ביניים – בה התבקש ביטול גיוסו של העותר לשירות ביטחון או הקפאתו עד למתן החלטה אחרת. בעתירה, טוען העותר כי על פי החלטת הממשלה – אשר הייתה בתוקף בעת הגשת העתירה – על המשיבים לבטל את צו הגיוס שהוצא בעניינו, מאחר שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ומוכרת, והוא הצהיר על כך בפני המשיבים פעמים רבות. נטען כי העותר ניסה להגיש את האישורים על לימודים בישיבה חרדית פעמים רבות – אך נציגי מדור בני הישיבות סירבו לקבל את המסמכים שהגיש ואף לתעד את דבר התייצבותו. כמו כן, נטען כי בצו הגיוס שהוצא לעותר נפלו פגמים צורניים – ובפרט כי לא צוינו כל הפרטים הנדרשים ביחס לפוקד, בניגוד להוראות סעיף 55(ז) לחוק שירות ביטחון. ביום הגשת העתירה הוריתי למשיבים להגיש תגובה מקדמית לעתירה וכן תגובה לבקשה למתן צו ביניים עד ליום 18.1.2024, וכן ניתן על ידי צו ארעי המעכב את גיוסו של העותר לשירות צבאי עד למתן החלטה אחרת. בהמשך הגישו המשיבים, על דעת העותר ובהסכמתו, לא פחות מ-15 בקשות – למתן ארכה להגשת התגובה המקדמית, כאשר בכל אותה התקופה עמד הצו הארעי בתוקפו. לבסוף, ביום 30.9.2025 הגישו המשיבים תגובה מקדמית לעתירה. המשיבים טוענים כי דין העתירה להידחות – על הסף ולגופה. ראשית נטען כי דין העתירה להידחות מחמת חוסר ניקיון כפיים, וזאת לאחר שהעותר נמנע משיתוף פעולה מלא עם רשויות הגיוס, ולא ציין בעתירתו את מלוא העובדות הרלוונטיות לעתירה (ובפרט לא ציין כי חתם פעמיים על תצהיר שבו הוא מוותר על מעמדו כבן ישיבה). כמו כן, נטען כי דין העתירה להידחות מחמת אי-מיצוי הליכים – כאשר העתירה הוגשה ימים ספורים לאחר הפנייה המוקדמת מטעמו, ומאחר שפנייה זו לא כללה את טענותיו בנוגע לפגמים שנפלו בצו הקריאה שהוצא לו. אף לגוף הדברים, סבורים המשיבים כי לאחר פקיעתם של פרק ג'1 לחוק ושל החלטת הממשלה – אין עוד רלוונטיות לטענותיו של העותר כי יש ליתן לו מעמד של בן ישיבה ולדחות את גיוסו. המשיבים הוסיפו כי למעלה מן הצורך, אף אילו היה פרק ג'1 לחוק עומד בתוקפו – לא היה מקום להיעתר לטענות בעתירה, מאחר שהעותר ויתר על מעמד תלמיד ישיבה פעמיים במפורש. כן נטען כי לא נפל כל פגם בצו הקריאה לשירות בעניינו של העותר – וכי הצו התייחס לשמות, הדרגות והתפקידים של הפוקד שבשמו נחתם הצו ושל בעל התפקיד בלשכת הגיוס אשר חתם על הצו בפועל. בהחלטותיי מיום 15.10.2025 ומיום 23.11.2025 ניתנה לעותר רשות להגיש התייחסות לתגובת המשיבים. זאת לבקשתו, בטענה כי בניגוד לעמדת המשיבים – הוא לא חתם על הצהרות ההצטרפות למסלולי הגיוס לציבור החרדי. העותר לא הגיש את תגובתו, חרף שהות נוספת שניתנה לו עד כה. מכאן שבשלה העת להכריע בעתירה. לאחר שעיינו בעתירה ובתגובה המקדמית לה, על נספחיהן, מצאנו כי דינה להידחות. כאמור, בשנת 2023 פקע פרק ג'1 לחוק שהסדיר את נושא דחיית השירות ומתן הפטור מגיוס לצה"ל לתלמידי הישיבות; וביום 31.3.2024 פקעה גם החלטת הממשלה שאיפשרה להימנע באופן זמני מאכיפה של חוק שירות ביטחון על בני ישיבות לתקופה מוגבלת. המשמעות היא כי אין בעת הזו בסיס נורמטיבי המאפשר לפטור את העותר ובני ישיבות אחרים מגיוס לצה"ל – וזאת גם אם ההליכים לדחיית השירות בעניינם החלו במועד בו החלטת הממשלה טרם פקעה. בנסיבות אלה, דומה כי העתירה, אשר הוגשה כאשר החלטת הממשלה הייתה עוד בתוקף ונשענה עליה כבסיס נורמטיבי לטענות בה, איננה אקטואלית עוד – ודינה להידחות (ראו: בג"ץ 5887/24 אלנתנוב נ' מפקד יחידת מיטב, פסקה 9 (11.11.2025), שם נקבע כי לאחר פקיעת החלטת הממשלה – היא אינה יכולה לשמש עוד בסיס חוקי למתן פטור משירות בצה"ל, וזאת אף ביחס למועמד לשירות ביטחון שהגיש את בקשתו לדחיית שירות כאשר החלטת הממשלה הייתה עוד בתוקף). דין טענות העותר בדבר פגמים שנפלו בצו הגיוס – להידחות. ראשית, טענות אלה הועלו לראשונה בעתירה ולא צוינו בפנייה המקדימה ששלח העותר למשיבים, ודי בכך כדי לדחותן; זאת, משום ש"על מנת למלא אחר הדרישה לבצע מיצוי הליכים – יש לכלול בפנייה המוקדמת את הטענות המרכזיות והסעדים המבוקשים בעתירה" (בג"ץ 50338-11-25 קצראוי נ' השר לביטחון לאומי, פסקה 6 ‏(‏25.11.2025‏)‏‏). שנית – אף לגופו של עניין, טענות העותר אינן נשענות על תשתית עובדתית מספקת, ולא מצאנו כי נפל פגם פרוצדורלי בצו הגיוס; ודאי לא פגם המצדיק לקבוע את בטלותו. המדינה טענה כי הפנייה המוקדמת מטעם העותר נשלחה ארבעה ימים בלבד לפני הגשת העתירה – ועל כן יש לדחותה. אכן, כידוע, חובת הפנייה המוקדמת כוללת גם את החובה ליתן לרשות שהות מספקת להגיב לפנייה (בג"ץ 3056/24 עמותת פורום וועדי ההורים היישובים והנהגת ההורים הארצית למערכת החינוך בישראל נ' שר החינוך, פסקה 2 (11.4.2024)). ברם, העלאת טענה זו מעוררת אי-נוחות בנסיבות המקרה הנוכחי, כאשר העתירה דנן והצו הארעי שניתן עם הגשתה, נותרו תלויים ועומדים כמעט שנתיים תמימות – וזאת רק בשל עיכוב המשיבים בהגשת התגובה המקדמית מטעמם, בלא כל טעם אשר עשוי להצדיק זאת. סוף דבר: העתירה נדחית, וממילא גם הבקשה למתן צו ביניים. הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 21.12.2023 – בטל. העותר יישא בהוצאות המשיבים בסך 2,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ה כסלו תשפ"ו (15 דצמבר 2025). יצחק עמית נשיא חאלד כבוב שופט רות רונן שופטת