בנק לאומי לישראל בע"מ נ. חליל סנקרי ושות' בע"מ

החלטה בתיק רע"א 9002/05 בבית המשפט העליון רע"א 9002/05 בפני: כבוד השופט א' גרוניס המבקשים: 1. בנק לאומי לישראל בע"מ 2. עו"ד רונן מטרי נ ג ד המשיבה: חליל סנקרי ושות' בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בת"א-יפו מיום 5.9.05 בבש"א 17614/05 שניתנה על ידי כבוד השופט נ' ישעיה בשם המבקשים: עו"ד ק' רייכבך-סגל בשם המשיבה: עו"ד ד' פישלר; עו"ד י' סרור-אביטן פסק-דין 1. בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט נ' ישעיה), במסגרתה ניתן צו לעיכוב מימוש המשכנתה הרשומה לטובת המבקש 1 על נכס השייך למשיבה. 2. המשיבה נטלה הלוואה מהמבקש 1 וכבטוחה להשבתה רשמה לטובתו משכנתה על נכס מקרקעין שבבעלותה. משלא עמדה המשיבה בתשלומי החזר ההלוואה, פנה המבקש 1, ביום 5.8.2004, לבית המשפט המחוזי בבקשה לאכיפת שעבודים ולמינוי כונס נכסים קבוע (להלן - תיק הכינוס). ביום 29.11.2004 ניתנה, בהסכמת המשיבה, החלטה לפיה ימונה המבקש 2 לכונס נכסים קבוע על זכויות המשיבה בנכס. בהתאם להחלטה זו מוסמך המבקש 2, בין היתר, לפעול למכירת הנכס. כשמונה חודשים לאחר מתן ההחלטה האמורה, ביום 16.6.2005, פנתה המשיבה לבית המשפט המחוזי, במסגרת תיק הכינוס, וביקשה לעכב את הליכי מימוש המשכנתה. בית המשפט (כבוד השופטת ד' קרת-מאיר) דחה את בקשתה וקבע כי עליה להגיש את הבקשה במסגרת תביעה נפרדת. על רקע זה, הגישה המשיבה ביום 9.8.2005 תביעה למתן סעד הצהרתי נגד המבקש 1 ועימה בקשה למתן סעד זמני לעיכוב הליכי מימוש המשכנתה. טענתה העיקרית של המשיבה הייתה כי אחד מבעלי מניותיה, ששימש בזמנים הרלוונטיים לענייננו כמנהלה היחיד וכמורשה החתימה בה, העביר כספים מחשבונות המשיבה לחשבונותיו הפרטיים. לטענתה, הוא אף נטל את ההלוואה מהמבקש 1 כדי לכסות את חובותיו שלו, תוך חריגה מהרשאה. המשיבה הוסיפה כי המבקש 1 פעל בחוסר תום לב או ברשלנות כאשר העניק לה את ההלוואה וכאשר אפשר העברת כספים מחשבונותיה לחשבונותיו הפרטיים של אותו בעל מניות. על רקע זה, טענה המשיבה בפני בית המשפט קמא כי אין לה כל חוב כלפי המבקש 1, וכי שטר המשכנתה נעדר תוקף. המשיבה טענה עוד, כי הסכמתה למימוש המשכנתה נעדרת תוקף שכן אף זו ניתנה באמצעות אותו בעל מניות. בית המשפט המחוזי קיבל את בקשתה של המשיבה ועיכב את הליכי המימוש. על החלטתו זו באה בקשת רשות הערעור שבפניי. 3. המבקשים טוענים כי שגה בית משפט קמא בקבלו את הבקשה לסעד זמני, הואיל ומאזן הנוחות נוטה במובהק לטובתם ולא לטובת המשיבה. המבקשים מציינים כי הנכס אותו הם מבקשים לממש הינו נכס עסקי של המשיבה, והיא עצמה הביעה רצון למוכרו בעבר הלא רחוק. הם מוסיפים כי הליכי המכר נמצאים בשלב מתקדם, וכבר נמצא קונה המוכן לשלם עבור הנכס מחיר גבוה. אם יעוכבו הליכי המכר תפקע הצעת הקונה וחובה של המשיבה למבקש 1 יוסיף לתפוח עד אשר יימצא קונה אחר. המשיבה לעומת זאת, כך לטענת המבקשים, לא הוכיחה בבית משפט קמא כי ייגרם לה נזק שיש להתחשב בו. המבקשים אף סבורים כי סיכויי התביעה שהגישה המשיבה להתקבל הינם קלושים. לטענתם, טענותיה של המשיבה אינן אלא ניסיון להשתחרר מפעולות מחייבות שנעשו על ידי האורגנים המוסמכים בה לפני שנים רבות, וזאת בנימוק יחיד של חילופי הנהלה. כמו כן, טוענים המבקשים כי בבקשה לסעד זמני נפל פגם של שיהוי וכי כתוצאה משיהוי זה נגרמו נזקים לא רק למבקשים אלא גם לצדדים שלישיים שהגישו הצעות לרכישת הנכס. המשיבה מצידה סומכת ידיה על החלטת בית משפט קמא, וחוזרת על הטענות שהעלתה בפניו. המשיבה מוסיפה כי לא נפל בבקשתה לסעד זמני פגם של שיהוי, הואיל ובמועד שבו הוגשה הבקשה לא הייתה בפני כונס הנכסים הצעה סבירה לרכישת הנכס. 4. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל. אעיר, כי בעקבות שיקול נוסף ניתן פסק דין זה בנפרד מפסק הדין ברע"א 9154/05. הואיל ומרבית טענותיה של המשיבה הינן טענות עובדתיות שטרם נתבררו בפני ערכאה כלשהי אין לומר כי תביעתה חסרת סיכוי. עם זאת, ניתן לומר, כי סיכוייה אינם טובים במיוחד. המשיבה אינה מכחישה את עצם נטילת ההלוואה מהמבקש 1 ואת חתימתה על שטר המשכנתה. השגותיה של המשיבה ביחס לתוקפו של שטר המשכנתה מבוססות על הטענה, כי מי שחתם עליו מטעמה עשה כן תוך חריגה מהרשאה. גם בהנחה שתצליח המשיבה להוכיח זאת, יהא עליה להתגבר גם על טענתו של המבקש 1 בדבר קיומה של "סמכות נחזית". בדרישה דומה יהא על המשיבה לעמוד גם כדי להוכיח טענותיה בדבר העברת כספים מחשבונותיה לחשבונותיו הפרטיים של בעל מניותיה. עיון בכלל החומר שבפניי מלמד כי סיכוייה של המשיבה לעמוד בדרישה זו אינם טובים במיוחד. בנסיבות אלה, אין מקום להיעתר לבקשתה של המשיבה אלא אם עומדת לה טענה חזקה בדבר הנזק שייגרם לה אלמלא יוענק לה הסעד הזמני (ראו, רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר, פ"ד נו(1) 529, 533; רע"א 10066/04 נ.ר. ספאנטק תעשיות בע"מ נ' ד.ס.פ. ספיר אנטרפרייז בע"מ (טרם פורסם), פסקה 6). לעניין זה, נראה כי צודקים המבקשים בטענתם לפיה המשיבה לא הצליחה להראות בבית המשפט המחוזי כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה. כל טענתה של המשיבה הייתה כי אחד מנכסיה העסקיים יימכר במחיר מופחת, וטענה זו אף לא גובתה בחוות דעת שמאי. המדובר לכל היותר בנזק כספי שהמשיבה תוכל לקבל פיצוי בגינו, אם ייקבע בסופו של יום כי הצדק עימה. 5. כמו כן, נראה כי יש טעם בטענת השיהוי שמעלים המבקשים. לפי האמור בתגובת המשיבה, כבר ביום 19.1.2005 מונה לה מנהל זמני ואותו בעל מניות, שלכאורה פעל בניגוד לטובתה, הפסיק לנהלה. בחודשים שלאחר מינויו, פנה המנהל הזמני למבקש 2 בבקשות חוזרות ונשנות לעיכוב הליכי המימוש, אך זה הבהיר לו כי אין בכוונתו לעכבם. בתשובותיו לפניות המנהל הזמני ציין עוד המבקש 2 כי הינו מנהל משא ומתן עם קונים פוטנציאליים. למרות זאת, פנתה המשיבה בפעם הראשונה לבית המשפט רק ביום 16.6.2005. במצב דברים זה, ולאור השלב המתקדם של הליכי המכר, יש לקבל את הערעור. 6. הערעור מתקבל. המשיבה תישא בשכר טרחת עורך הדין של המבקשים בשתי הערכאות בסך של 30,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ו בחשון תשס"ו (28.11.05). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05090020_S05.doc מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il חכ/